בית הרם
בֵּית הָרָם (גם: בֵּית הָרָן, בית רמתה, יוליאס ו- ליויאס) הייתה עיר יהודית בעבר הירדן, מול יריחו, הנזכרת במגוון מקורות היסטוריים.
תחילה, נזכרת העיר בספר במדבר, כאחת הערים שבנו בני שבט גד בשטחי סיחון מלך האמורי: ”וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר וְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת יַעְזֵר וְיָגְבְּהָה וְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר”[1].
לאחר מכן, נזכרת העיר בספר יהושע כאחת הערים שבנחלת שבט גד: ”וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן”[2].
בתקופת בית שני נזכרת העיר על ידי יוסף בן מתתיהו, כאחת הערים היהודיות המרכזיות בעבר הירדן - תחילה, כעיר שבה נשרף ארמונו של המלך הורדוס על ידי פורעים[3], ולאחר מכן, כעיר שהעניק נרון קיסר למלך אגריפס השני בעבר הירדן[4].
יוסף בן מתתיהו מציין כי הורדוס אנטיפס החליט לקרוא לעיר על שם יוליה, בתו של אוגוסטוס קיסר, ולכן, העניק לה את השם "יוליאס" (בגרסאות מסוימות - LIVIAS)[5].
בעת המרד הגדול כבשו הכוחות הרומיים את העיר מידי המורדים היהודים[6].
אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), זיהה את "בית הרם" המקראית עם "ליויאס" בת זמנו, וציין כי המקום מיושב ומרכזי[7].
חז"ל זיהו את העיר המקראית עם יישוב בן זמנם בשם "בית רמתה"[8].
שמה של העיר הקדומה נשתמר לפי הסברה בשמה של החורבה תל א-ראמה שבערבות הירדן, כשישה ק"מ מזרחית לנהר הירדן, מול יריחו[9].
באתר נמצאו שרידים החל מהתקופה הרומית, ולכן, יש המציעים כי העיר המקראית שכנה בתל הנמצא מזרחית לאתר, בו נתגלו ממצאים החל מהתקופה הכלקוליתית[10].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ד-ל"ו.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ"ז.
- ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, פרק ב', 59.
- ^ יוספוס פלוויוס, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, פרק ב', 252.
- ^ יוספוס פלביוס, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, פרק ב', 168.
- ^ יוספוס פלוויוס, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, פרק ד', 438.
- ^ אונומסטיקון, 48, שורה 14.
- ^ תוספתא, שביעית, ז, ט; תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה ב'.
- ^ ש' ליונשטאם, בית הרם, א"מ, ב, טור 71.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, תל אביב: הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 71.
