בית חולים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:06, 24 בדצמבר 2019 מאת שרגא (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "אל ה" ב־"אליל ה")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק

בית חולים או בית רפואה הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).

בית החולים הוא מערכת מורכבת הכוללת מערכות קטנות יותר: מחלקות אשפוז, מרפאות, מכונים, חדרי מיון, חדרי ניתוח, מעבדות ועוד, ובדרך כלל הוא עצמו מהווה מרכיב של מערכת גדולה יותר, כגון מערכת הבריאות הממשלתית או גוף פרטי, הכוללים בתוכם גם מרפאות קהילתיות, מוסדות לאספקת שירותי בריאות, בתי חולים אחרים, צוותי חירום ועוד.

מבחינה מבנית, לבית החולים בסיס פיזי לטיפול בחולים, לרוב מבנה קבע, קבוצת מבנים מרוכזת או מבנים הפזורים במקומות שונים באזור גאוגרפי מסוים. מבחינה תפקודית, כולל בית החולים צוות מנהלי, רופאים, אחים, סניטרים ואנשי תחזוקה. החלוקה בין התפקידים השונים התגבשה בבתי החולים במאות השנים האחרונות, ומהווה את התבנית הבסיסית של הרפואה המודרנית.

בתי החולים יועדו במהלך ההיסטוריה למגוון מטרות, בהן: עזרה וחסד, אבחנה וטיפול בחולים, ביצוע מחקרים רפואיים והכשרת רופאים ואחיות. על אף שעיקר מטרתם של בתי החולים הייתה לרוב הענקת טיפול לחולים הזקוקים לאשפוז, מהווים בתי החולים מקום נוח גם להענקת שירותים רפואיים שאינם דורשים אשפוז, הודות לתשתית האנושית והפיזית שבמקום.

לבית החולים כח רב והשפעה רבה, עקב חיוניותו הרבה עבור התושבים המתגוררים בסביבתו, וזה מנוצל לעיתים לצורך מטרות פוליטיות, דתיות או כלכליות. בתי חולים רבים שואפים גם להשיג יוקרה, וכן לשמור על מקומות עבודה עבור עובדיהם.

בית החולים המודרני מחולק למחלקות שונות, כגון: מחלקת יולדות, מחלקה נוירולוגית, מחלקה פסיכיאטרית וכדומה.

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מחלקה (בית חולים)

בתי חולים שאינם כלליים מטפלים לרוב באוכלוסייה מסוימת (בית חולים לילדים) או בסוג ספציפי של מחלה. בישראל רוב בתי החולים הכלליים הם ציבוריים, כלומר ממשלתיים, או מסובסדים על ידי הממשלה, או שייכים לשירותי בריאות כללית, אך ישנם גם בתי חולים פרטיים.

ההיסטוריה של בית החולים

העת העתיקה

בעת העתיקה, היו הדת והרפואה שזורות זו בזו. מקדשיהם של המצרים הקדמונים היו הראשונים לספק שירותי רפואה. פולחן אליל הרפואה היווני אסקלפיוס אומץ לאחר מכן על ידי הרומאים, ומקדש לכבודו הוקם בשנת 291 לפנה"ס.

המוסדות הראשונים שנועדו אך ורק לטיפול בחולים הוקמו בהודו, שם נוסדו בתי חולים ב-431 לפנה"ס. המלך אשוקה הקים 18 בתי חולים בהודו אשר מומנו בכספי הכתר.

עם אימוצה של הנצרות כדת הרשמית של האימפריה הרומית, הוצאה הוראה על הקמת בית חולים בכל קתדרלה. בתי החולים הראשונים שנבנו בעקבות הוראה זו נבנו בקונסטנטינופול ובקייסרי, שם הצמיד בזיליוס, הבישוף המקומי, מנזר לבית החולים ששימש כאכסניה לעוברי אורח.

ימי הביניים

בתי החולים בימי הביניים הלכו בדרכו של בית החולים בקיסריה, ושימשו גם כאכסניה לעולי רגל כשהנזירות משמשות כאחיות. מקור המילה Hospital בשפות האירופאיות, כמו מקור המילים האנגליות למלון (Hotel) וקבלת אורחים (Hospitality) הוא במילה הלטינית Hospes, שפירושה אורח, שהתגלגלה ללטינית מהיוונית, אליה הגיעה מהמקור הפרסי aspinj - אירוח, בית הארחה. המילה הפרסית היא גם מקור המילים העבריות "אשפוז" ו"אושפיזין" (אורחים), שהגיעו לעברית דרך הארמית[1].

בעקבות שיוכם הדתי של בתי החולים, נשתמר בצרפתית עד היום הביטוי "בית האלקים" כמילה נרדפת לבית חולים.

בתי החולים הראשונים בעולם הנוצרי שנועדו לכך בלבד היו בית החולים על שם ברתולומיאוס ה"קדוש" (נוסד באנגליה בשנת 1123) ובית החולים על שם תומאס ה"קדוש" (נוסד ב-1125). עם זאת, מודל בית החולים של ימי הביניים פעל עד למאה ה-18.

כבר בתקופת ימי הביניים כמרים נוצרים יצרו מקומות בשם "hospitia" . במקומות אלו לקחו על עצמם נזירים ונזירות לטפל בחולים אלו להאכילם ולהלבישם. בתי מצורעים ואחרים, בעבור קשישים או עניים הוקמו באופן דומה באותה התקופה. מקורו של בית החולים המודרני הוא במרפאות המנזרים בימי הביניים. בשנת 820 שרטט רבנוס מאורוס את תרשים הכנסייה בפולדה, גרמניה, והוסיף אגף נפרד המיועד לאחים חולים, בית חולים למצורעים בעבור החולים במחלות המידבקות ודירה לרופא המנזר. אבוט גוזברט עשה דבר דומה כשבנה את מנזר סנט גאל (816-837) בשווייץ, ועד מהרה נהיה תהליך סטנדרטי. גוזברט גם מיפה את מה שהפך לגן הרפואי המסורתי, מחוץ לבית החולים. חולים ונזקקים הגיעו למרפאות המנזר לקבל עזרה רפואית ומוסדות דתיים אלה נהפכו לאב טיפוס של בית החולים המודרני.

בתי חולים מודרניים

בית טיפול בחולים בגרמניה, ציור משנת 1682

בתקופת הרפורמציה הופקעו מנזרים רבים מתפקידם כבתי חולים, ובאנגליה לבדה נוסדו 154 בתי חולים בין השנים 1700 ל-1835. הראשון שביניהם נוסד בלונדון ב-1724 על ידי הסוחר תומאס גאי. פלורנס נייטינגייל קידמה את הכשרת האחיות לאחר שנוכחה במהלך שירותה במלחמת קרים כי הנזירות אינן מקצועיות דיין. בשובה ללונדון הקימה נייטינגייל בית ספר ראשון לאחיות, בבית החולים על שם תומאס ה"קדוש".

בעבר היה בית החולים מקום בו נערך חלק גדול מתהליך האבחנה והטיפול בחולים. אשפוזים ארוכים לצורך בירורים היו נערכים במקומות רבים כולל בארץ. בשנים האחרונות ישנה מגמה שחלק מגורמיה כלכליים, להפוך את בית החולים למקום המתרכז בחולים שאינם יכולים לעבור בירור וטיפול בביתם או במרפאות. כתלות במחלקות השונות, מטרת האשפוז נעה בין מצבים דחופים הדורשים טיפול אינטנסיבי, דרך מצבי מחלה הדורשים טיפול שאינו יכול להינתן מחוץ לבית החולים מסיבות מבניות, מקצועיות, כלכליות או פוליטיות, ועד השהייה במחלקה של מטופלים על מנת לספק עניין לימודי לצוות הרפואי ואף על מנת להצדיק את קיומם של תקני עבודה לצוות המחלקה.

מעמד בית החולים בעיני ציבור הרופאים עובר שינוי בתקופה האחרונה, כאשר עד לפני כעשרים שנה נחשבו בתי החולים מרכז העשייה הרפואית, מרכז המחקר והמקום בו מתרכזים הרופאים הטובים ביותר, וכיום מעבר הדרגתי של חלק מתפקודים אלו למרפאות בקהילה.

מעמד בית החולים בעיני הציבור היה תמיד דו ערכי: מבחינה מעשית הבנה כי לחלק מהאנשים בית החולים הוא המקום היחיד בו יוכלו לקבל טיפול על מנת להפחית סבל או למנוע תמותה, מול הבנה כי לרבים אחרים בית החולים לא מצליח להביא מזור וראייה כי זהו מקום בו מתרכז סבל אנושי רב.

מבחינת המיתוסים- מצד אחד תפיסת בית החולים כמקום בו ניצלים חיי אנוש ובו משרתים רופאים ואחיות מסורים את הציבור ומצד שני תפיסת צוות בית החולים כמתנשא, לא אכפתי, ובית החולים כמקום מסוכן בו מתרחשים אסונות וטעויות. גם מבחינה נפשית קיימת דו ערכיות - בשל מהות המחלה והמוות הנפוצים בבתי החולים ומעוררים דחייה עצב ופחד, מול הטיפול הרפואי והיחס הרפואי הנתפסים כמביאי מרפא או מפחיתי חרדות.

בית חולים אוניברסיטאי

בית חולים אוניברסיטאי הוא בית חולים הפועל בשיתוף פעולה עם בית ספר לרפואה של אוניברסיטה, ומשמש את בית הספר לרפואה במסגרת ההוראה הקלינית - פעילות שבה הסטודנטים לרפואה צופים ומשתתפים בעבודה מעשית בבית החולים, בהדרכת רופאים מסגל בית החולים. גם במקצועות פרא-רפואיים מתקיים שיתוף פעולה דומה בין בית חולים אוניברסיטאי לאוניברסיטה. בית חולים אוניברסיטאי משמש גם מוקד למחקר רפואי.

לעיתים נמצא בית הספר לרפואה במתחם בית החולים או בצמוד אליו (למשל בית הספר לרפואה של הטכניון, הצמוד לבית החולים רמב"ם ומרוחק מהקמפוס הראשי של הטכניון או בית חולים סורוקה הממוקם ליד בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), ולעיתים אין קשר פיזי בין השניים (למשל בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, השוכן בקמפוס האוניברסיטה, ואליו מסונפים בתי חולים אחדים באזור המרכז).

רופאי בית החולים העוסקים בהדרכת סטודנטים מקבלים מינוי מהאוניברסיטה, בדרגות המקובלות לסגל אקדמי בכיר, בתוספת הסיומת "קליני" (למשל: פרופסור חבר קליני)[2].

בישראל משמשים מרבית בתי החולים הכלליים כבתי חולים אוניברסיטאיים ומסונפים לאחד מבתי הספר לרפואה במדינה.

בית חולים אוניברסיטאי הוא מקום התרחשותן של סדרות טלוויזיה אמריקאיות אחדות, ובהן האוס, ER, סקראבס והאנטומיה של גריי.

מנהל

בראש בית החולים עומד לרוב מנהל האחראי על תפעול בית החולים. על תפקידו של המנהל נכתב[3]:

"[על המנהל] מוטלת האחריות הכוללת לאיכות הטיפול הקליני הניתן בבית החולים, לטיב הכשרתם המקצועית של הרופאים בו ולפיתוח המחקר. כל אלה מחייבים אותו לשקול שיקולים רפואיים מובהקים בהקשרים מגוונים, החל מקביעת סטנדרטים רפואיים ופיקוח על קיומם; המשך בטיב הבדיקות וטיפולים שיינתנו בבית החולים; וכלה בהחלטות כגון ניתוב חולים לטיפול נמרץ, סגירה או פתיחת יחידות ומחלקות כגון חדר המיון בתנאי משבר וכן הלאה."

עד שנת 1998 נדרשו מנהלי בתי חולים בישראל להיות רופאים. בשנת 1998 שונה החוק ובישראל יש בתי חולים שבהם המנהל אינו רופא. עם זאת, מנהלי בתי חולים ממשלתיים נדרשים להיות רופאים. לטענת פרופ' מרדכי שני, בעולם, רוב מנהלי בתי החולים אינם רופאים. לדבריו, "ניהול בית חולים מחייב כישורים וידע במספר תחומים, כאשר אין ספק שהבנת מקצוע הרפואה תורמת, אך אינה תנאי הכרחי"[4].

בישראל

בישראל פועלים כ-33 בתי חולים כלליים. ששת הגדולים שבהם הם: המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר, מרכז רפואי הדסה, מרכז רפואי רבין, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. בנוסף פועלים כ-13 בתי חולים פסיכיאטריים ובתי חולים שיקומיים וגריאטריים.

בתי החולים פועלים במסגרות אחדות:

ראו גם

לקריאה נוספת

ניסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל 1948-1799, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית חולים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מילים שחדרו לעברית מפרסית, באתר "השפה העברית"
  2. ^ מדריך לסגל האקדמי - מסלול מורים קליניים ברפואה, באתר של אוניברסיטת תל אביב
  3. ^ בג"ץ 6637/16, סעיף 7 בפסק דינו של השופט פוגלמן
  4. ^ בג"ץ 6637/16, סעיף 8 בפסק דינו של השופט מזוז