בלוטת האצטרובל
בלוטת האצטרובל (pineal gland) היא בלוטה אנדוקרינית קטנה.
בלוטת האצטרובל מצויה באמצע המוח[1], בגובה העיניים בצידו האחורי בין שתי ההמיספרות. בלוטת האצטרובל היא מבנה יחיד. כלומר, להבדיל ממבנים רבים אחרים במוח היא לא מחולקת לזוגות צידיים (חלק ימני וחלק שמאלי)[2].
תפקוד
בלוטת האצטרובל מקושרת למערכת העצבים הסימפתטית ובמיוחד ל- (Superior cervical ganglion (SCG[2]. תפקידה העיקרי לתווך בין גירויים עצביים להפרשה הורמונאלית, לווסת את השעון הביולוגי אצל בעלי חיים. תפקיד נוסף של בלוטת האצטרובל הוא ייצור ההורמון מלטונין[1]. למלטונין יש חשיבות רבה בתהליכי ההזדקנות, חוסנה של מערכת החיסון, גדילת ילדים ועוד.
גודל הבלוטה
אצל נשים בלוטת האצטרובל גדולה יותר מאשר אצל גברים. בלוטת האצטרובל מאבדת מגודלה ככל שמתבגר ומזדקן האדם, עד שבגיל 70 גודלה רק כ- 10% מגודלה המרבי.
היסטוריה ומחקר
בעבר לא הובנו תהליכים ביולוגיים רבים, ובהם לא הובנו גם תפקידיה של בלוטת האצטרובל שנחשבה לבלוטה מנוונת. לכן, עד שהומצאה שיטת הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) לסריקת המוח, התייחסו לבלוטת האצטרובל רק כאל סמן לקו האמצע של המוח בעת ביצוע צילומי רנטגן.
בלוטת האיצטרובל בפילוסופיה
לבלוטת האיצטרובל נודע תפקיד חשוב בפילוסופיה המודרנית כאשר הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט ניסה להשתמש בה כדי לפתור את הבעיה הפסיכופיזית. דקארט טען שהבלוטה (או חלקים בתוכה) נעה בלי להפר את חוק שימור התנע וכך מתאפשרת השפעה של הנפש על הגוף בלא להפר את חוקי הטבע. הסבר זה הוכח כלא נכון כאשר גילה לייבניץ את חוק שימור הווקטורים כלומר שהתנע נשאר קבוע גם בכל כיוון בנפרד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 לאודון משה, (2010). השפעת מלטונין בשחרור מושהה על הפרעות שינה ומקצבים יומיים אחרים. הפרעות שינה במבוגרים וילדים, 1: 18-23.
- ^ 2.0 2.1 Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
