בלוקצ'יין
בלוקצ'יין (באנגלית: Blockchain; בתרגום חופשי: "שרשרת בלוקים") היא תפיסה טכנולוגית במחשוב המאפשרת פעילות עסקית מאובטחת באינטרנט ואימות של טרנזקציות עסקיות בין צדדים שונים ללא צורך בישות ניהול מרכזית.[1] את הגורם המנהל מחליפים "בלוקים" מוצפנים של מידע הנוצרים באמצעות שיתוף מבוסס רשת תקשורת מסוג עמית לעמית (P2P).
בלוקצ'יין מיועד להגיע להסכמה בין גורמים שונים ובלתי תלויים על בלוקים של מידע שמחוברים בשרשרת. כל בלוק כולל מזהה וגיבוב של תוכן הבלוק הקודם וכן מתחבר אליו. כך נוצר מבנה נתונים מבוזר שעל תוכנו (תוכן השרשרת הראשית) יכולים להסכים כל הגורמים המעורבים. אין אפשרות לשנות את תוכן הבלוקים מרגע שהם נקבעו.
היישום הראשון והמוכר ביותר בבלוקצ'יין הוא ביטקוין, שבו נעשה שימוש לראשונה בינואר 2009. תפיסת הבלוקצ'יין נהגתה ביחד עם המצאת מטבע זה. רוב המטבעות המבוזרים מבוססים על טכנולוגיה דומה. שרשרת הבלוקים משמשת לרישום כל ההעברות במטבע ובכך מתפקדת כספר חשבונות כללי. אולם שרשרת הבלוקים יכולה להכיל גם סוגי מידע אחרים. מומחים צופים שימושים משמעותיים נוספים בבלוקצ'יין בשנים הקרובות בתחום הפיננסי ובתחומים אחרים, כגון יצירת חוזים, שמירה על זכויות יוצרים, העברת רשומות רפואיות ועוד.[2]
תפיסה וטכנולוגיה
הרעיון המרכזי מאחורי בלוקצ'יין הוא יצירת מערכת לניהול עסקאות כספיות ללא גורם מרכזי מנהל. באופן מסורתי, בסיס הנתונים המרכזי של גורם מנהל מהווה את החוליה החלשה באבטחת מידע, שניתן לחדור אליה, לשנותה או לפגום ברשומותיה. הבלוקצ'יין, לעומת זאת, מנוהל באופן מבוזר, בתפיסת קוד פתוח. אנשים שונים במחשבים שונים בונים מעין סולם דיגיטלי של טרנזקציות, הכולל נתונים מוצפנים. אחת ליחידת זמן נכתבים הנתונים לבלוק. בתום זמן מסוים, ננעל הבלוק, ומצטרף כמעין שרשרת (Chain) לבלוקים הקודמים.
הבלוקים מוצפנים באמצעות שילוב של מפתחות פרטיים ומפתחות ציבוריים.[3] שינוי מחייב שחזור כל הבלוקים הקודמים, מטלה שהיא באופן מעשי בלתי אפשרית - כיוון שכל אחד ממשתמשי הרשת מחזיק העתק של הבלוקצ'יין. על הנתונים צריך להריץ אלגוריתם, המאמת את הטרנזקציה החדשה. אימות מחייב אישור של רוב נקודות הקצה, המחזיקות בנתונים ולכן שינוי מידע קיים הוא כמעט בלתי אפשרי. מימושים שונים של בלוקצ'יין נבדלים זה מזה בכמות המשתמשים ובסוגם, במבנה הנתונים ובאלגוריתמים.
בסיס הנתונים של בלוקצ'יין מורכב מבלוקים המחזיקים אוסף טרנזקציות המקודדות בעזרת עץ מרקל. כל בלוק מכיל את ערך הגיבוב מהבלוק הקודם בבלוקצ'יין כך שהם מקושרים ביניהם.
היסטוריה ושימושים
טכניקת בלוקצ'יין מוזכרת לראשונה בשנת 1991 בספרות האקדמית.[4] כפי הנראה הניסיון הראשון ליישמה היה בשנת 2009 כחלק מתשתית התוכנה של הביטקוין. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לפתח תשתיות בלוקצ'יין אחרות. כך למשל, ב-2015 נוצר פרויקט קוד פתוח הנקרא: HYPERLEDGER PROJECT.[5] ב-2015 השיק המתכנת ויטליק בוטרין את את'ריום (Ethereum), פלטפורמת קוד-פתוח מבוססת בלוקצ'יין המבוססת על מכונה וירטואלית המאפשרת יצירה ושימוש בחוזים חכמים. המטבע הקריפטוגרפי של הרשת, האת'ר, הפך למטבע הווירטואלי השני בשימושו בעולם אחרי הביטקוין, עם שווי שוק של עשרות מיליארדי דולרים.
תפיסת הבלוקצ'יין, הנמצאת כיום בשלבי ניסוי בארגונים שונים, עשויה לחסוך זמן ועלויות ולהקטין את הסיכון של הונאה.[1] בנוסף לאבטחת מידע משופרת נחסכת התלות בגורם הניהול המרכזי והעלות של התשלומים לאותו גורם. כך למשל, כיום העברות כספים בין בנקים מתבצעות באמצעות האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית (באנגלית: SWIFT). העמלה על ההעברה גדולה יותר בגלל התיווך של SWIFT. שימוש בבלוקצ'יין עשוי לחסוך את הצורך בתיווך של SWIFT. בדומה לכך, הבלוקצ'יין עשוי לייתר עמלות סליקה נוספות שאותם גוזרים מתווכים פיננסיים. זו הסיבה העיקרית, שבנקים, חברות ביטוח וחברות פיננסיות אחרות מגלות עניין בטכנולוגיה זו, שנתפסת כ"חדשנות משבשת". כך לדוגמה בשנת 2015 הוקם קונסורציום בלוקצ'יין בשם R3, שמונה כיום 70 מהגופים הפיננסיים הגדולים בעולם, ובסוף 2016 חברות הביטוח הגדולות הקימו את קונסורציום b3i לאותה מטרה.
שימושים נוספים של הבלוקצ'יין הם אמצעי למעקב אחרי משאבים הנעים בשרשרת אספקה, אמצעי ליצירת חוזים ולמימוש חוזים באופן אלקטרוני,[1] וכן העברת רשומות רפואיות באופן מאובטח בין גורמים רפואיים המטפלים בחולה.[6]
קישורים חיצוניים
- אורי ברקוביץ', יותר גדול מהאינטרנט: הכירו את המהפכה הבאה - בלוקצ'יין, באתר TheMarker, 30 באפריל 2016
- קורין דגני, אלירן רובין, כך נהפכה בלוקצ'יין מתקוות האנרכיסטים לחביבת התאגידים, באתר TheMarker, 8 באוגוסט 2017
- גיא רולניק, המהפכה האמיתית: בלוקצ'יין, לא ביטקוין, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2017
- Don Tapscott and Alex Tapscott, The Impact of the Blockchain Goes Beyond Financial Services, Harward Business Review
- STEVEN NORTON, "CIO Explainer: What Is Blockchain?", February 2,2016, The Wall Sreet Journal
- Don Tapscott and Alex Tapscott, "Here's Why Blockchains Will Change the World ", May 8,2016, Fortune
- Pete Rizzo, USAA: Bitcoin and Blockchain Are FinTech Game-Changers, Coindesk
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 STEVEN NORTON, "CIO Explainer: What Is Blockchain?", February 2,2016, The Wall Sreet Journal
- ^ * Don Tapscott and Alex Tapscott, The Impact of the Blockchain Goes Beyond Financial Services, Harward Business Review
- ^ Don Tapscott and Alex Tapscott, "Here's Why Blockchains Will Change the World ", May 8,2016, Fortune
- ^ Stuart Haber, W. Scott Stornetta, How to time-stamp a digital document, Journal of Cryptology 3, 1991-01-01, עמ' 99–111 doi: 10.1007/BF00196791
- ^ WHAT IS THE HYPERLEDGER PROJECT?, HYPERLEDGER PROJECT]"
- ^ Kaveh Safavi, "The future of healthcare is not people versus machines", July 11,2016, Tech Crunch
| מטבעות מבוזרים - סוגים וטכנולוגיות | ||
|---|---|---|
| מבוססי SHA-256 | ביטקוין • Bitcoin Cash • Factom • Namecoin • NuBits • Peercoin | |
| מבוססי Scrypt | Auroracoin • דוז'קוין • Litecoin • PotCoin | |
| מבוססי Zerocoin | Zcash • Zcoin • Zclassic • ZeroVert | |
| מבוססי CryptoNote | Boolberry • Bytecoin • DigitalNote • Monero | |
| מבוססי Ethash | אתריום • Ethereum Classic • Ubiq | |
| שיטות שאינן Proof-of-work | Ardor • BitShares • BlackCoin • Burstcoin • Counterparty • Enigma • FunFair • Gridcoin • Lisk • Melonport • NEM • NEO • Nxt • OmiseGO • Polkadot • Qtum • RChain • ריפל • Shadow • Simple Token • Stellar • Waves Platform • Nimiq | |
| מבוססי Proof-of-stake | Nimiq • טזוס | |
| טכנולוגיות | רשת ברק • בלוקצ'יין • Cryptocurrency tumbler • Initial coin offering • Proof-of-space • מערכת הוכחת סיכון • מערכת הוכחת עבודה • Zerocoin | |
