בליעה (מערכת העיכול)

בליעה בדימות תהודה מגנטית בזמן אמת.

בליעה היא מעבר של מזון מהפה אל הוושט דרך הלוע. בתהליך זה עולה הגרון כנגד מכסה הגרון על מנת לחסום את קנה הנשימה ולמנוע כניסה של מזון אליו. כישלון של כיסוי קנה הנשימה עלול לגרום לשאיפת מזון לתוכו ולחנק, ועל כן אמרו חז"ל: ”אין משיחין בשעת הסעודה, פן יקדים קנה לוושט”.

הבליעה היא רפלקס המחולק לשלושה שלבים:

שלב הפה הוא שלב רצוני שבו המזון הנמצא בפה מועבר ללוע. חיישני מגע בלוע שולחים עצבוב מביא (אַפרנטי) למרכז הבליעה במוח המוארך שמתחיל את הרפלקס.
שלב הלוע הוא שלב לא רצוני הנמשך 1–2 שניות, שבו החך הרך ושריר מצר הלוע העליון סוגרים את הלוע האפי, הגרון עולה כנגד מכסה הגרון כדי לסגור את קנה הנשימה, שרירי הלוע מתכווצים והסוגר הוושטי העליון נרפה ונמתח, דבר המאפשר את מעבר המזון לוושט. זה מתאפשר כתוצאה מעלייה בלחץ בלוע וירידה בלחץ בסוגר הוושטי העליון שמובילה להרפייתו. בשלב זה נעצרת הנשימה. פרט לשלב זה הסוגר הוושטי העליון סגור כדי למנוע עלייה של חומצה מן הקיבה.
שלב הוושט הוא שלב לא רצוני המתחיל לאחר מעבר המזון את הסוגר הוושטי העליון. הנשימה אז מתחדשת והמזון נדחף פנימה על ידי מפל לחצים שנוצר בתנועה פריסטלטית. כדי לדחוף את האוכל יש עלייה הדרגתית בגל הלחץ המתבטאת בכיווץ של שרירי הוושט בנקודה שמעל המזון והרפיה שלהם מתחתיו, עד להגעה לשוער הוושטי התחתון. גם שוער זה סגור דרך קבע, ורק כשמגיע אליו מזון יש ירידה בלחץ וכניסה של המזון והנוזלים פנימה.

הבקרה על רפלקס הבליעה וכיווץ השרירים מופקדת בידי מערכת העצבים המרכזית והורמונים. היא מורכבת מפריסטלטיקה ראשונית ושניונית. הפריסטלטיקה הראשונית מתרחשת בעת כיווץ הוושט עם כניסת המזון לפה וללוע. קולטני חישה בפה ובלוע מעבירים אותות דרך עצב הלשון והלוע למרכז הבליעה, אשר בתגובה שולח אותות דרך עצבים מניעים מסוג אלפא, הגורמים לכיווץ השרירים המשורטטים בוושט העליון, ודרך סיבים מניעים קרביים, המעצבבים את מקלעת שרירית המעי וגורמים לכיווץ השריר החלק הוושט התחתון. הפריסטלטיקה השניונית מתרחשת כאשר חיישנים בוושט חשים מתיחה עקב נוכחות מזון בו. הקולטנים מעבירים מידע דומה לזה שבפריסטלטיקה הראשונית, דרך העצב התועה, וכן ישירות למקלעת שרירית המעי. גל הפריסטלטיקה השניוני מנקה את שאריות המזון שנותרו בוושט לאחר הגל הראשון.

דיספאגיה, היא הפרעה בבליעה מכל סיבה שהיא. זו הפרעה שכיחה יחסית הנובעת מתופעות שונות כגון הפרעות עצביות, גידולים ועוד.