בנדיקט אנדרסון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. בנדיקט אנדרסון (26 באוגוסט 1936 בקונמינג שבסין – 13 בדצמבר 2015 בבאטו שבאינדונזיה) היה חוקר אמריקאי של מדע המדינה ויחסים בינלאומיים, פרופסור אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת קורנל. אנדרסון נודע בשל התמחותו בדרום-מזרח אסיה בכלל ואינדונזיה בפרט ונתפרסם בפרט בשל ספרו בנושא לאומיות: "קהילות מדומיינות".
אנדרסון נולד בקונמינג, בירת מחוז יונאן שבסין. אביו ג'יימס היה ממוצא אנגלו-אירי ושירת במכס ואמו ורוניקה הייתה ממוצא אנגלי. ב-1941 עברה משפחתו לקליפורניה בארצות הברית, שם הוא גדל וקיבל את חינוכו הראשוני. אנדרסון למד באוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה. ב-1957 קיבל את תואר ה-BA בלימודים קלאסיים. בהמשך לימודיו פנה ללימודי פוליטיקה אסיאנית כשהוא מתמחה באינדונזיה. את עבודת הדוקטורט עשה אנדרסון באינדונזיה עצמה, בה שהה במהלך ההפיכה הצבאית בה עלה לשלטון סוהארטו ותיארה בעבודתו.
אנדרסון פרש בספרו "קהילות מדומיינות" את גישתו ואת הפרשנות האישית שלו לצמיחתה של הלאומיות, כשהוא מתאר את הצמיחה לאורך מאתיים שנה. לדעת אנדרסון הלאומיות היא תופעה מודרנית שראשיתה במחוזות של הכתר הספרדי בדרום אמריקה. בזמן מלחמות נפוליאון בראשית המאה ה-19, נכבשה ספרד על ידי צבאות נפוליאון. הריק השלטוני שנוצר במחוזות הכתר הספרדיים בדרום אמריקה הוביל ליצירת 16 מדינות לאום חדשות באזור זה על בסיס המחוזות הקולוניאליים הקודמים בין השנים 1810-1824. מלחמות עצמאות אלו הובלו על ידי חוזה דה סן מרטין וסימון בוליבר. לדעת אנדרסון, לאחר שנוצר הדגם של מדינת לאום, הוא "נשדד" על ידי המעצמות האירופאיות שראו בכך דרך להתמודד עם משבר הלגיטימציה של המלוכה בתקופה המודרנית. במקום להמשיך להציג את עצמם כ"מלכים בחסד האל", מלכי אירופה החלו להציג את עצמם כנציגים ההיסטוריים של האומה. ביקורת רבה נמתחה על תיאורו של אנדרסון שאיננו מבהיר היטב מהי התופעה הלאומית שעליה הוא מדבר ועל כן מציג תמונה היסטורית לא בהירה.
אחת ההשפעות של אנדרסון הייתה ביצירת המונח "קהילה מדומיינת". לא פעם מצוטט מונח זה במשמעות של זיוף או הונאה אך לא לכך כיוון אנדרסון. לדבריו, קהילה מדומיינת היא תודעת שייכות שאיננה מבוססת על היכרות אישית ישירה אלא על פעולת דמיון. כך למשל, בימי הביניים, הקבוצה הדתית הייתה הקהילה המדומיינת של רוב האנשים (שהרגישו קרבה ושייכות למי שהוא קתולי כמוהם או אורתודוקסי כמוהם או מוסלמי כמוהם וכדומה). מסיבות שונות, אותם מנתח אנדרסון בהרחבה, הקהילה המדומיינת בתקופה המודרנית התחלפה - מקהילה דתית לקהילה לאומית. מעתה למשל, צרפתי קתולי ירגיש קרוב לכל הצרפתים גם הפרוטסטנטיים, לעומת ימי הביניים שבהם הרגיש קרוב לכל הקתולים בעולם, גם אם אינם צרפתים.
אנדרסון מנתח את צמיחת הלאומיות בצורה מטריאליסטית. הוא מונה את תפוצת השפה ומהפכת הדפוס כזרזים המרכזיים למהפכה הלאומית בגרסתה האירופית.
אחיו הוא האינטלקטואל המרקסיסט פרי אנדרסון (Perry Anderson).
ספריו
- קהילות מדומיינות, 1983. יצא בעברית בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ב-1999
קישורים חיצוניים
- אסף מלאך, "חקר הלאומיות והמקרה היהודי-הישראלי", עיונים בתקומת ישראל 26, 2016, עמ' 135–173.
עופר אדרת, מת בנדיקט אנדרסון, מי שהמציא מחדש את המדינה והלאום, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2015
