בנות יעקב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:20, 2 בדצמבר 2018 מאת שרגא (שיחה | תרומות) (תבנית סינון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בנות יעקב, לפי חלק מהמדרשים ומפרשני המקרא, הן בנות נוספות שהיו ליעקב מעבר לבתו היחידה המוזכרת באופן מפורש במקרא: דינה בת לאה.

רקע

סיפור לידת בני יעקב מתואר בהרחבה בספר בראשית, ומסופר שם על לידת שנים עשר בנים, אך על לידת בת אחת בלבד. כך נאמר על לאה לאחר שילדה את ששת בניה: "וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה".[1] באותו אופן, גם במניין שבעים צאצאי יעקב ברדתם למצרים, מוזכרים שנים עשר הבנים ודינה בלבד בלא בנות נוספות של יעקב.[2]. לעומת זאת, בשני פסוקים בספר בראשית מוזכרות בנות יעקב בלשון רבים: א. לאחר מכירת יוסף נאמר על יעקב: "וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בָּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ"[3]. ב. בנוגע לירידת יעקב למצרים נאמר: "בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ, בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו... הֵבִיא אִתּוֹ מִצְרָיְמָה"[4].

הסתירה בין המקורות הללו גרמה למחלוקת בין הפרשנים בשאלה האם היו ליעקב בנות נוספות מעבר לדינה. המחלוקת מופיעה כבר במדרש רבה: לפי הדעה הראשונה המובאת שם דינה הייתה בת יחידה, והביטוי "בנותיו" מתייחס לנשי בניו של יעקב. לעומת זאת, רבי יהודה סובר שהיו ליעקב בנות רבות, שהסיבה שלא מסופר על לידתן, היא משום שהן נולדו כולן כתאומות של שנים עשר הבנים, ושהסיבה שהן לא נספרו בירידה למצרים היא משום שהן כולן נישאו לבני יעקב.[5]

רבי אברהם גריגו סובר שהיו ליעקב בנות רבות, והוא מסביר שהסיבה שרק דינה הוזכרה היא בגלל שהיא נחטפה ועונתה על ידי שכם בן חמור.

גשר בנות יעקב

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גשר בנות יעקב

הדרך היוצאת מצפון ארץ ישראל לסוריה עוברת על נהר הירדן על גשר הנקרא גשר בנות יעקב, שהאגדה המקומית מספרת כי עליו עברו בנות יעקב בדרכן אל הארץ. הערבים קראו למעבר בשם הערבי, מח'אצ'ת (קרי:מח'אדת) אלחיזן - מעבר הצער, לזכר הצער שבא על יעקב ובנותיו בעברם את הירדן לשמע גורלו של יוסף. בסביבות המושבה משמר הירדן השכנה מראים הערבים את קבריהן של בנות יעקב, בצל עצים קדומים וקדושים. האגדה מספרת שלאחר שבנות יעקב שמעו כי אחיהן יוסף נטרף על ידי חיה רעה, הן שוטטו בהרים ובעמקים וחיפשו את עקבותיו של אחיהן. הן בכו בכי מר והתייפחו רבות ועיניהן זלגו דמעות, והדמעות הפכו לאבני הבזלת השחורות המפוזרות בגליל.[6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר בראשית, פרק ל', פסוק כ"א
  2. ^ ספר בראשית, פרק מ"ו
  3. ^ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ל"ה
  4. ^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק ז'
  5. ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:מדרש רבה) אין פסקה כה בפרשה פד בספר בראשית.בראשית רבה, פרשה פ"ד, פסקה כ"ה. הרמב"ן כותב שהדעה שהדעה הסוברת שנשאו את אחיותיהן, אין כוונתה שכל אחד נשא את התאומה שנולדה עמו, שהרי אסור לבני נח לשאת אחות מן האם, אלא הכוונה היא שכל אחד נשא את אחת הבנות שנולדה מאחת האמהות האחרות, שהיא אחותו רק מן האב ולא מן האם.
  6. ^ זאב וילנאי, אגדות ארץ ישראל - השפלה, החוף, הנגב, הגליל, עבר הירדן וסיני - מהדורה שביעית, הוצאת קריית ספר - ירושלים, 1970. - עמודים 470 -471


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0