בנק

בנק (בצרפתית: banque; מאיטלקית: banco – שולחן או ספסל (banca) שעליו שמים את המטבעות כדי לקבוע את ערכם) הוא מוסד פיננסי שעיסוקו העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף. פעולות הבנק הן: קבלת פיקדונות כספיים מפרטים, עסקים ותאגידים במסגרת חשבונות שקים, חיסכון או השקעה ומתן הלוואות לאחרים. הבנק ממלא תפקיד חשוב בכלכלה, בכך שהוא מתווך בין אלו שיש להם כסף שאינו דרוש להם באופן מיידי לבין אלו המבקשים להשתמש בממון זה למגוון מטרות. הבנק משלם לראשונים וגובה מהאחרונים ריבית, שהיא מחיר השימוש בכסף.

בכל הארצות בנקים נמצאים תחת פיקוח משום שבנוסף לתפקידיהם האמורים, הם גם מייצרים כסף באמצעות ההלוואות שהם נותנים, פעולה המיוחדת לבנקים בניגוד למוסדות פיננסיים אחרים. למערכת הבנקאות מקום חשוב ומרכזי בחיי הפרט והחברה מאחר שיש לה השפעה גדולה על רווחת כלל הציבור, על הקצאת מקורות במשק, על גודל אי-השוויון בהתחלקות ההכנסות במשק, על קצב פיתוח והתחדשות טכנולוגיים, על יעילות, על קצב צבירת הון במשק, על צמיחה, על קצב התפתחות חברות במשק ועל רמות תוצר לאומי גולמי שיקבעו במשק.

בנקאות התקיימה, בצורה כזו או אחרת, מאז המצאת הכתב. ראשיתם של המוסדות הבנקאיים המוכרים לנו כיום באירופה של ימי הביניים, והם התפתחו בד בבד עם המסחר ועליית המרקנטיליזם והקפיטליזם בעולם.

מוסדות שונים נקראים "בנק" בהשאלה, על אף שאינם עוסקים בהלוואות ופיקדונות כספיים. כאלו הם למשל בנק דם ובנק זמן.

סוגי בנקים

הבניין הראשי של בנק ישראל

• בנק מרכזי

לכל מדינה יש בנק מרכזי, כדוגמת בנק ישראל. זהו בנק ציבורי מיוחד הקיים מכוח חוק. תפקידו לנהל את המדיניות מוניטרית במשק: לווסת את כמות הכסף בידי הציבור, להדפיס (ולהשמיד) כסף מזומן, להלוות כסף לבנקים המסחריים ולווסת את פעילותם. הריבית בה מלווה הבנק המרכזי לבנקים משפיעה על הריבית שהם מעבירים הלאה ללקוחותיהם. הריבית הממוצעת בה מלווים הבנקים המסחריים נקראת "ריבית פריים" והיא כיום 1.5 אחוז מעל ריבית בנק ישראל.

מעת לעת, נוסף לפעילות שגרתית זו, מתערב הבנק המרכזי במשק בדרכים נוספות: מלווה כסף לממשלה, מנפיק מלווים מיוחדים או מתערב במסחר במטבע חוץ. עם זאת, פעולות אלה שמורות לרוב לעתות משבר.

• בנק מסחרי

בנק מסחרי הוא מוסד בנקאי העוסק במתן הלוואות, קבלת פיקדונות, ניהול חשבונות עובר ושב במטבע מקומי ובמטבע חוץ ללקוחותיו, ומעמיד קווי אשראי לחברות ולמיזמים עסקיים ולמשקי בית. בנק מסחרי מספק ללקוחותיו אמצעי תשלום כמו המחאות וכרטיסי אשראי, לעיתים בשילוב עם חברות אשראי חיצוניות. בדרך כלל מעניק הבנק המסחרי ללקוחותיו גם גישה לשוק ההון וייעוץ השקעות.

• בנק השקעות

בנק השקעות נותן שירותים לחברות: הוא מנפיק עבורן ניירות ערך כדי לגייס הון, ומייעץ להן בענייני מיזוגים ורכישות.

• בנק למשכנתאות

בנק למשכנתאות נותן הלוואות ארוכות טווח כנגד שעבוד נכסים, כגון דירות או מגרשים.

• בנק לפיתוח או סיוע
• בנק קואופרטיבי או בנק שיתופי הוא בנק מסחרי או קמעונאי הפועל על פי עקרונות הקואופרטיב. בנקים קואופרטיביים פועלים במדינות רבות בעולם, כשהגדולים מביניהם מבחינה כספית נמצאים במדינות העשירות ואף בארצות הברית ובקנדה. באירופה לבדה משרתים הבנקים הקואופרטיביים כ-159 מיליון לקוחות עם נתח שוק ממוצע בתחום המימון לעסקים קטנים ובינוניים של כ-30%. בעקבות המשבר חלה עלייה עצומה במספר המצטרפים לבנקים אלה, בעיקר בקנדה (11.5% גידול בהפקדות בשנת 2008) ארצות הברית (10% גידול בהפקדות בשנת 2009) ובאנגליה (38% גידול במספר החשבונות בשנת 2009)
• בנק אסלאמי: בנק המבוסס על עקרונות הבנקאות האסלאמית ועקרונות השריעה המוסלמית האוסרת הלוואה בריבית.

קיימים מספר מוסדות בינלאומיים כגון הבנק העולמי או הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח, שייעודם לספק מימון למטרות כמו מלחמה בעוני ופיתוח כלכלי של מדינות הזקוקות לכך.

התפתחות הבנקאות

הלוואה בריבית התקיימה ברחבי העולם העתיק, למשל בבבל ובסין. ביוון העתיקה שימשו מקדשים כמקום בטוח להפקיד כסף. ברומא שלפני עליית הנצרות היו מוסדות בנקאיים מפותחים ואף משכנתאות.

במשנה מסכת שקלים מתואר תפקידו של השולחני בתקופת ימי הבית השני. הוא היה מחליף וסוחר בשטרות ובמטבעות, זו בזו, לפי בקשת הלקוח. מתוארת פעילותו בקשר לגביית מחצית השקל, כספים אשר שימשו לקניית קרבנות הציבור שהוקרבו בבית המקדש. היה מועד בו הם נדרשו להעמיד את שרותם לרשות הציבור: "בחמישה עשר בו, שולחנות היו יושבין במדינה" (א',ג'). הם גם קבלו תשלום על השרות בצורה "קלבון" והמשנה אומרת: "כמה הוא קולבון, מעה כסף, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים, חצי." (א',ז'). אפילו נקבע שיעור התשלום:" נתן סלע ליטול שקל, חייב שני קולבונות." (א'ו'). והיו גם פטורים מהתשלום: "וגרים ועבדים משוחררים" (א',ו').

הנצרות עצרה במידה רבה את המשך ההתפתחות של המוסדות הבנקאיים משום שהלוואה בריבית נחשבה כניצול לא מוסרי ונאסרה. האיסור הנוצרי היה הגורם לתפקיד המשמעותי שמילאו היהודים כמלווים בריבית בימי הביניים, היות שעל פי ההלכה ההלוואה בריבית אסורה רק בין יהודי ליהודי, ולא בין יהודי לגוי, ואף בין יהודים ניתן להכשירה באופנים מסוימים באמצעות "היתר עסקה".

המילה בנק עצמה גזורה מ-banca, או ספסל באיטלקית, משום שהמלווים בריבית הקמעונאיים של העידן ההוא ניהלו את עסקיהם על ספסל בשוק.

במאה ה-18 התפתחו באירופה בנקים פרטיים שניהלו עסקים חובקי עולם. בין הבנקאים הללו הייתה נוכחות רבה לבנקאים יהודים (למשל משפחת רוטשילד) או יהודים שהתנצרו.

במאות ה-18 וה-19, עם התפתחות המסחר הבינלאומי, הקפיטליזם והתעשייה, החליפו מוסדות בנקאיים מודרניים כגון בנק צרפת ובנק אנגליה (שהפכו אחר כך לבנקים מרכזיים) את המלווים הפרטיים של המאות הקודמות כמו משפחת מדיצ'י מפירנצה ואת הבנקאים הפרטיים. בתקופה זו גם מוסד ונפוץ השימוש בשטרות כסף מנייר המגובים על ידי בנקים.

הכלכלה הקפיטליסטית של ימינו מבוססת על הון המנוהל במידה רבה על ידי הבנקים ומכאן המקום המרכזי שלהם כיום. לשם המחשה, משקלם של הבנקים מתוך מדד ה-S&P 500, הכולל את שווין המצרפי של חמש מאות החברות הציבורית הגדולות בארצות הברית הוא כ-20%.

השפעתם של הבנקים המסחריים על היצע הכסף

רוב היצע הכסף הקיים במערכת הכלכלית של ימינו אינו נמצא בצורה של שטרות ומטבעות אלא רשומות דיגיטליות במחשבי הבנקים. על אף שבנק מסחרי אינו יכול לייצר שטרות כסף חדשים (זכות השמורה בחוק רק לבנק המרכזי של המדינה), בפועל קיומם של הבנקים המסחריים מגדיל את כמות הכסף במערכת הכלכלית. זאת משום שהבנק המסחרי אינו מחויב להחזיק בידו כסף אמיתי בכמות השווה לפיקדונות שניתנים בידו, אלא רק חלק יחסי מתוך הפיקדונות. היחס האמור נקרא יחס הרזרבה.

לדוגמה, בהינתן יחס רזרבה של 6% הקיים בישראל, כאשר לקוח מפקיד בבנק 100 שקלים, הבנק נדרש לשמור 6 מהם כרזרבה ואת ה-94 האחרים הוא יכול להלוות ללקוח אחר. פעולת ההלוואה מייצרת למעשה פיקדון חדש שבו רשומים 94 שקלים שלא היו קיימים קודם וזאת מכיוון שללקוח הראשון עדיין יש פיקדון של 100 שח. כעת, הפיקדון החדש מאפשר לבנק לייצר שוב הלוואה בגובה של 94% ממנו וכן הלאה. סיכום הטור ההנדסי הזה מראה כי בהנחה הקרובה למציאות שהכסף במערכת הכלכלית מוחזק רובו ככולו בבנקים, פעילות ההלוואות של הבנקים המסחריים הגדילה את כמות הכסף במערכת ביחס ההפוך ליחס הרזרבה, או בדוגמה זאת בערך פי 16.

יחס הרזרבה המינימלי הנדרש מבנק מסחרי נקבע על ידי הגורם המפקח על הבנקים וכל שינוי בו משפיע משמעותית על כמות הכסף שבידי הציבור וכתוצאה מזה על רמת המחירים במשק.

אילולא הייתה קיימת ההגבלה, יכול היה הבנק להלוות את אותו הכסף עוד ועוד פעמים ואף היה לו תמריץ לנהוג כך ולהגדיל את הכנסותיו מריבית על ההלוואות. אלא שאז ייתכן מצב ובו מפקידים ידרשו את כספם מהבנק בכמות העולה על הרזרבות שלו. יתרה מזאת, מספיקה שמועה שמטילה ספק בנזילותו של הבנק וביכולתו לשלם לדורשים את פיקדונותיהם, כדי לגרום לבהלה המונית של לקוחות הבנק שהיא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה: בבואם לדרוש בבת אחת את כספם מהבנק הם ירוקנו את עתודותיו ויגרמו לפשיטת רגל של הבנק, כפי שאכן קרה לבנקים רבים בעבר.

אמנם גם כאשר נשמר יחס רזרבה (הקטן מ-1) קיים סיכון לבהלה שכזו. על כן קיימת רגולציה מקיפה של הבנקים שתפקידה, בין השאר, לצמצם את הסיכון.

על חשיבותו של הניהול הזהיר של עסקי הבנק עמד בית המשפט העליון, בפסק דין שעסק בהרשעתו של הבנקאי יהושע בן ציון:

קבלת פיקדונות על ידי בנק יוצרת כידוע יחס של נושה וחייב בין המפקיד ובין הבנק. ואם הפיקדון הוא לפרעון על-פי דרישה, הרי שנוצר בזה חוב שפרעונו חל בכל עת על-פי דרישת המפקיד-הנושה. אכן, בנקים אינם נוהגים להחזיק באמצעים נזילים כדי כיסוי מידי של כל הסכומים המופקדים אצלם. ההנחה היא שלא כל המפקידים ידרשו את כספם בעת-ובעונה-אחת, כל עוד נשמר אמונם ביכולת הבנק לעמוד בהתחייבויותיו. אבל כאשר אמון זה מתערער, עלול הבנק להגיע עד מהרה למצב של סגירת שעריו, כלומר של פשיטת-רגל, מחוסר אמצעים נזילים עצמיים וחוסר יכולת להשיג אשראי חדש ממקור אחר. משום כך מחייבים עקרונות הבנקאות המקובלים שעל בנקים לפיקדונות להחזיק אחוז סביר של אמצעים נזילים ולנהל עסקיהם תוך שמירה על אמצעי זהירות קפדניים, וביניהם השקעת יתרות הזכות שלהם בנכסים יציבי-ערך, וכנגד זה חייב הבנק להימנע מעסקים ספקולטיביים העלולים לסכן את כספי המפקידים. כן מצווה בנק על מדיניות של פיזור השקעותיו אצל חייבים רבים כדי "שלא להניח את כל הביצים בסל אחד". ועוד : על הבנק להמעיט במתן הלוואות למנהליו ולפקידיו, והטעם לדבר מובן מאליו: שבקשות להלוואות כאלה לא ייבדקו במידת ההקפדה הדרושה.

רגולציה

במדינות רבות קיימת מערכת פיקוח ציבורי על פעילות הבנקים, שנועדה למנוע משברים כגון ההתמוטטות ההמונית של בנקים אמריקאיים בזמן השפל הגדול או משבר מניות הבנקים בישראל. התומכים במערכת פיקוח על הבנקים טוענים שהתלות הגבוהה של הכלכלה המודרנית במערכת הבנקאית מחייבת פיקוח למניעת התמוטטות בנקים. המתנגדים טוענים שמערכת הפיקוח לא מנעה רבים מהמשברים למרות שהייתה אמורה לעשות זאת, ושגם אם יש צורך בפיקוח ניתן לצמצמו במידה ניכרת לעומת המקובל. המשבר הפיננסי האחרון הבליט את יתרונם של הבנקים השיתופיים על פני הבנקים המסחריים. בנקים השיתופיים מאופיינים ביציבות פיננסית גבוהה בהרבה מאלה המסחריים. המשבר הפיננסי שהחל בשנת 2008, כמעט שלא פגע בבנקים השיתופיים והם לא נזקקו לסיוע ממשלתי.

תפקידה של הרגולציה, עליה מופקד בדרך כלל הבנק המרכזי או סוכנות ממשלתיות מיוחדת, לוודא שבנקים אינם יורדים מיחס הנזילות המותר להם, שיש ברשותם הון עצמי מספיק ושהם מתנהלים באופן תקין והוגן. המטרה העיקרית של התקנות השונות היא למנוע התמוטטות של בנק מסחרי. במקרה של התמוטטות קרובה, הבנק המרכזי יספק אשראי לבנק על מנת למנוע אותה. נוסף על זה, במדינות רבות יש ביטוח פיקדונות כללי חובה, המבטיח את פיקדונות הציבור במקרה של התמוטטות. גם במדינות בהן אין ביטוח גורף, כגון בישראל, במקרים רבים יתערבו הבנק המרכזי או הממשלה ויפצו את המפקידים או את חלקם.

בישראל, המפקח על הבנקים מטעם בנק ישראל הוא המעניק רישיון לתאגיד לעסוק בבנקאות לאחר בדיקה מקיפה של הבנק ושל בעליו. הוא גם זה שמטפל בתלונות ופניות הציבור כנגד הבנקים, במיוחד עקב התקיימותו של דואופול ושוק אשראי ריכוזי. מקובל להעריך שבישראל ישנה עודף רגולציה בתחום הבנקאות, שבעקבותיה אין זה כלכלי לפתוח בנקים חדשים (לא נפתחו בנקים חדשים בישראל בעשרות שנים האחרונות) ושמצב זה מוביל לחנק אשראי במשק הישראלי.

ראו גם

• בנקאות בישראל
• בזל 2

לקריאה נוספת

• אורן חייקין "סובייקטיביות חובת הדיווח של נותני שירותי מטבע" אתר משפט ועסקים (2015).

קישורים חיצוניים

• רשימת עשר הקבוצות הבנקאיות הגדולות בעולם לפי הון עצמי - אקונומיסט, 2004 (באנגלית)
• היסטוריה של בהלות בנקאיות בארצות הברית (באנגלית)
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
  פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
  פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אמנון לורך, בין רגולציה להלאמה, באתר כלכליסט, 17 בדצמבר 2012
• יהודה שרוני, גליה מאור: המשק עומד על סף מחנק אשראי, באתר nrg‏, 12 בינואר 2012
• הרב אראל סגל הלוי, מודלים כלכליים לבנקאות ללא ריבית, מההלכה, עד המעשה, הרצאה באתר בינינו

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0