בעל קורא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת התורה בבית הכנסת. ליד בעל הקורא עומד אדם המסמן לו בידיו את טעמי המקרא.

בַּעַל קוֹרֵא (או בַּעַל קְרִיאָה) הוא אדם העוסק בקריאה בתורה בבית הכנסת בפני ציבור המתפללים.

ספר התורה המשמש לקריאה בתורה מכיל את הטקסט בכתיב חסר, ללא סימני ניקוד וללא טעמי המקרא, הקובעים את ההפסקות בקריאה (בדומה לפיסוק), ואת נעימת הקריאה. מצב זה הופך את פעולת הקריאה בתורה לפעולה לא פשוטה, שלא די בידיעת קריאה כדי לעשותה, ונדרשים מומחיות ואימון, שהרוכש אותם קרוי "בעל קורא".

לפי ההלכה ראוי שכל אדם ידע לקרוא בספר תורה ללא טעמים, אך בעקבות ריבוי עמי הארצות תיקנו חז"ל שיהיה בכל בית כנסת אדם שידע לקרוא בתורה[דרוש מקור].

מקור

בעבר כל אדם שעלה לתורה היה קורא בעצמו את הקריאה, בדורות מאוחרים התבטל נוהג זה. רבי אפרים מרגנסבורג כתב בחריפות נגד ביטול המנהג, אולם הרא"ש כתב שכדי למנוע מריבות בבית הכנסת רשאים שהשליח ציבור יקרא בקול והמברך יקרא בלחש ביחד אתו, כדבריו נוהגים כיום ברוב הקהילות [1]. ביהדות תימן עד היום נוהגים כמנהג הקדום.

ותיפח רוחם של חזנים שהעומד לקרות בתורה מברך לפניה ולאחריה והחזן קורא. ועוד פעמים ששותק הקורא ומברך ברכה לבטלה והציבור לא יצאו ידי קריאת שבעה והחזן מברך ששה [פשיטים] לכבוד התורה והוא קלון התורה ועתיד הקדוש ברוך הוא לפרע ממי שיש בידו למחות ואינו מוחה, ובידי אין למחות כי אומרים מנהג אבותינו תורת משה רבינו כמו שכתבת.

רבי אפרים מרגנסבורג מובא בספר שבלי הלקט סימן לה
תיקון קוראים

כסיוע לבעל קורא, בעת שהוא מתאמן על קריאתה של פרשת השבוע, הודפס ספר תיקון קוראים, שבו הטקסט המקראי מופיע בו בשתי עמודות, אחת הזהה לטקסט המופיע בספר התורה, והאחרת מכילה את הטקסט יחד עם ניקוד וטעמי המקרא.

סומך

כסיוע נוסף, במקרים שבהם הבעל קורא אינו בקיא דיו בהגיית הטקסט המקראי ובסימניו, עומד לידו אחד המתפללים (שנקרא "סומך"), ומאזין בקפדנות ומקרוב לקריאה בתורה. ומעמיד אותו על טעויותיו. מקובל שגם הסומך יהיה בעל ידע לשוני מספיק על מנת לדעת מתי לתקן. העמדת הציבור את הבעל קורא על טעויות עלולה להיות איסור הלבנת פנים[2], ויש להימנע ממנה במקום שאינה נצרכת מן הדין.[3]

ניגון טעמי המקרא שונה מעדה לעדה, ולכן בעל קורא הוא בדרך כלל בעל ידע המאפשר לו קריאה בתורה רק בבית כנסת של בני עדתו.

הערות שוליים

  1. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קמ"א, סעיף א'. ודעת הפרי חדש שהמנהג שהחזן קורא אפילו שהעולה בקיא בקריאה
  2. ^ רבי אברהם בר נתן, ספר המנהיג, עמ' ק"ס. הובאו דבריו בטור, אורח חיים, סי' קמ"ב.
  3. ^ אורלי הררי, פסק הלכה: אסור לפגוע בקורא בתורה ששוגה, באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2015.


Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.