בצורת
בצורת היא מצב שבו זמינות המים במקום מסוים יורדת במידה ניכרת מתחת לממוצע הרב-שנתי לתקופת הגשמים. בצורת אינה נחשבת לתופעה טבעית, משום שבצורת מתרחשת כאשר זמינות המים לא מספקת את צורכי האדם.
במקומות בהם ישנה עונה יבשה לחלוטין ועונה גשומה (כמו באקלים הים תיכוני שבארץ ישראל), שנת בצורת היא שנה שבה העונה הגשומה אינה מניבה את כמות המשקעים הממוצעת. בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים 80% ומטה מכמות המשקעים הממוצעת.
ההגדרה של המילה בצורת עשויה להשתנות בהתאם לנקודת ההשקפה. יש ארבעה סוגים של בצורות "מקובלות":
- בצורת מטאורולוגית - כאשר אזור מסוים חווה תקופה יבשה וארוכה, בניגוד למצופה מהממוצע הרב-שנתי לתקופה המקבילה.
- בצורת חקלאית - כאשר תפרוסת המשקעים במרחב ובזמן וצורתם של המשקעים אינם תואמים את דרישות הגידולים החקלאיים.
- בצורת הידרולוגית - כאשר רזרבות המים הזמינות ממקורות כמו אקוויפרים, אגמים, מעיינות וכדומה נמצאת מתחת לממוצע. תנאים של בצורת הידרולוגית יכולים להתפתח גם כאשר כמות המשקעים אינה נמוכה.
- בצורת אקלימית - שנה שקיבלה כמות משקעים הקטנה מההפרש שבין כמות הגשם הממוצעת והסטייה הממוצעת לאותו מקום. כלומר, כמות המשקעים שירדה הייתה קטנה ב-30% מהממוצע הרב שנתי לאותו מקום.
בארץ ישראל ובמקרא
מדינת ישראל נמצאת בבצורת הידרולוגית כמעט תמידית, שהרי צריכת המים בה עולה ללא הרף וממוצע המשקעים נשאר ללא שינוי.
באופן מסורתי מתייחסים לבצורת כאל תופעה שלילית, בשל התלות ההיסטורית של האנושות במים שמקורם במשקעים. לפני התקופה המודרנית בצורת סימלה סכנת כליה עקב מוות ברעב, ועקב כך היוותה נושא דרמטי במיתוסים בתרבויות שונות. במקרא, אברהם ירד מצריימה בשל הרעב:
וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.
גם אחיו של יוסף ירדו מצריימה "לשבור שבר" - לקנות מזון מאסמי התבואה, עקב בצורת:
א וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ. ב וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.
בהלכה היהודית נהוג להוסיף בשנות בצורת את תפלת ועננו בברכת שומע תפלה.
בארצות העולם השלישי השלכות הבצורת משמעותיות גם כיום.
השלכות
תקופות של בצורת עלולות לגרור השלכות סביבתיות, כלכליות וחבריות קשות. ההשלכות הנפוצות הן:
- שרפות ענק. בעקבות התייבשות הצמחים.
- מדבור ובליית קרקע.
- אובדן של תוצרת חקלאית.
- מחלות.
- צמא המוני, קיצוב במים.
- רעב המוני בעקבות מחסור בעקבות אובדן יבולים.
- נדידה המונית של בעלי חיים בחיפוש אחר מזון ומים ומוות של בעלי חיים רבים.
- נדידה המונית של בני אדם ויצירת גלי פליטים ומחנות פליטים, דבר התורם אף הוא לבעיות אחרות, כמו מחלות.
- מלחמה וסכסוכים על מים ועל שטחים בעלי גישה למים. לדוגמה: במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016, טענה המתמודדת הילרי קלינטון כי מלחמת האזרחים בסוריה היא תוצר של ההתחממות הגלובלית. הביסוס לטענה הזאת הוא במחקר שטען שגרעין התסיסה של המפגינים בעיר דרעא ב-2011 שסימן את תחילת המלחמה, היו המוני חקלאים חסרי-כל שנדדו לעיר בעקבות 3 שנות בצורת רצופות שפקדו את המדינה בשנים 2006-2009. אמנם הבצורת איננה הגורם היחיד לפרוץ המלחמה, אך היא בוודאות היוותה זרז מרכזי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בצורת, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"