בצת
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 29 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 449 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 21.7% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   בצת | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
בֶּצֶת הוא מושב בצפון ישראל, באזור הגליל המערבי, סמוך לשלומי, לקיבוץ ראש הנקרה ולנהריה. הוא מהווה חלק ממועצה אזורית מטה אשר ומשתייך לתנועת המושבים. שטח המושב, כ-2,200 דונם.
היסטוריה
המושב הוקם ביום ה' טבת תש"ט, 6 ינואר שנת 1949[3], על ידי הסוכנות היהודית וקרן היסוד ותושביו הראשונים היו עולים שהגיעו בגלי העלייה של שנות ה-50 ממדינות הבלקן, בייחוד מיוגוסלביה ורומניה. המקום שנבחר למגורים היה אדמות הכפר הערבי "אל-באסה", שנכבש במלחמת העצמאות ושרוב תושביו עזבו אותו. רוב בתי הכפר הערבי נהרסו עם הכיבוש. בשנת 1951 בחרו המייסדים לעבור לאתר קבע הסמוך לנקודת היישוב המקורי.
תחילה נקרא היישוב "כפר זיתים", לציון העץ הנפוץ מאד באזור. מאוחר יותר הוחלף השם ל"בצת", כשמו של היישוב היהודי הקדום המזוהה עם הכפר אל-באסה ששכן במקום. היישוב היהודי הקדום "בצת" נזכר ברשימת העיירות היהודיות ב"תחום צור" החייבות בקיום המצוות התלויות בארץ (שמיטה ומעשרות) המצויה בתלמוד[4]. הרשימה נמצאה גם בפסיפס כתובת רחוב: ”העיירות האסורות [שתוצרתן החקלאית אסורה בשנת שמיטה] בתחום צור [הן] שצת בצת ופי מצובה וחנותא עלייתה וחנותא ארעייתה וביברה וראש מייה ואמון ומזה היא קסטלה וכל מה שקנו ישראל נאסר”.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 התפרנסו התושבים מגידולי ירקות, מפרדס משותף ומתוצרתה של רפת לחלב. כמו כן, הועסקו התושבים בעבודות ייעור של הקרן הקיימת לישראל. כיום רוב התושבים עוסקים בענפי משק כגון גידולי בננות, אבוקדו ותרנגולי הודו. בנוסף, פועלים במקום גם חדרי אירוח. בשנת 2000 הוכרז היישוב ככפר תיירותי, ובמסגרתו שופרו פני היישוב תוך שמירה על אופיו החקלאי.
הרחבת היישוב
בנובמבר 2017 החלו עבודות התשתית להרחבת היישוב.
במסגרת ההרחבה יתווספו 58 נחלות חקלאיות חדשות וכן מגרשים לבניית מגורים לבני המקום.
ההרחבה תתבצע בחלקה בתחומי היישוב הקיים ובחלקה העיקרי על שטח מנחת בצת הסמוך למושב.
אתרים בקרבת היישוב
- תל בצת - ממוקם בדרום הכפר. במקום נמצאו חרסים, וכלי צור מהתקופה הכלקוליתית ומהתקופה הכנענית התיכונה. כמו כן נחשפו גתות וקברים מהתקופה הרומית והביזנטית.
- נחל בצת - זורם מדרום ליישוב ונשפך לים התיכון בחוף בצת.
- שדה התעופה הבריטי - אשר נבנה בשנת 1943, נמצא בתחומי היישוב, ובו האנגרים למטוסים, עמדות ירי ובונקרים לתחמושת. מנחת בצת הוא חלק קטן מהשדה אשר שימש בעבר מנחת למטוסים קלים.
- בתאריך 12 באוגוסט 1968, חדרו לישראל שני מטוסים סוריים מדגם מיג-17. המטוסים טעו בניווט ונחתו במנחת בצת.
- תחנת הרכבת בצת – תחנת הרכבת הצפונית ביותר של מדינת ישראל. תחנה זאת שימשה עד שנת 2001 את מפעל "מילוז", הממוקם בסמוך לחוף בצת. תחנת בצת היא אחת התחנות על מסילת הרכבת המנדטורית על קו חיפה-בירות-טריפולי – באנגלית: HBT. המסילה חוצה את רכס סולם צור במנהרות הרכבת בראש הנקרה, שחסומות מאז מלחמת העצמאות.
|
.jpg)
|
לקריאה נוספת
- כל מקום ואתר, הוצאת משרד הביטחון, תשל"ח, עמ' 72
- מדריך ישראל, הוצאת כתר, 1978
- אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, עם עובד, 1986, עמ' 65–86
- מנחם מרקוס, אנציקלופדיה מפה: כל היישובים וכל האתרים בישראל, מפה, 2000, כרך א-ב, עמ' 1010
- עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, הוצאת משכל, 1999, עמ' 155
- נופים ואתרים, הוצאת משרד הביטחון, 1973
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בצת |
אתר האינטרנט הרשמי של בצת- בצת, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- בצת - להתחיל ולהמשיך - תערוכת תמונות מקוונת של המושב
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 166
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'.
| ||||||||||||||||||
