בקעת יבנאל
בִּקְעַת יַבְנְאֵל (בערבית: "סהל אלחמא") היא בקעה במזרח הגליל התחתון, בין רמת פוריה שמעל הכנרת מצפון-מזרח, לרמת יבנאל מדרום-מערב. אורכה המרבי כ-9 קילומטרים ורוחבה 4–5 קילומטרים.
הבקעה משתפלת מגובה כ-50 מטרים מתחת לפני הים בצפון-מערב, לכ-70 מטרים מתחת לפני הים בדרום-מזרח, ומנוקזת על ידי נחל יבנאל הנשפך אל נהר הירדן בקרבת דגניה ב'.
נזכרת לראשונה בתיאור דרום נחלת שבט נפתלי בספר יהושע: ”וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד-לַקּוּם”[1].
בתחום הבקעה ובשוליה מספר רב של אתרים ארכאולוגיים המעידים על יישוב קדום שהיה בה בתקופות שונות, בייחוד בתקופת התלמוד, ובהם:
- תל ינועם – "תל אל-נעמה", מזוהה כיום על ידי מספר חוקרים עם יבנאל המקראית, וזוהה בעבר עם העיר הכנענית ינועם הנזכרת במצבת ישראל.
- חורבת ימה – "ח'רבת ימא", מזוהה עם היישוב התלמודי "כפר ימה", אשר זוהה בעצמו על ידי חז"ל עם יבנאל המקראית[2].
- תל אדמי – "ח'רבת דאמיה", מזוהה עם היישוב התלמודי "דמין", אשר זוהה בעצמו על ידי חז"ל עם העיר המקראית "אדמי"[3].
- חורבת עטוש – "ח'רבת עטושה", ממנה הגיע ככל הנראה האמורא מהדור השלישי רבי יצחק עטושיא.
- חורבת אבצם – "ח'רבת בצום", במקום מערכת מחילות מסתור ומבנה קבר גדול.
- חורבת בית גן - "ח'רבת בית ג'ן", במקום התגלו שרידי בית כנסת מתקופת התלמוד.
- חורבת ציידתה – "ח'רבת ציאדה", מזוהה עם היישוב התלמודי "ציידתה", אשר זוהה בעצמו על ידי חז"ל עם העיר המקראית "הנקב"[4].
- חורבת סרגונה – "ח'רבת סרג'ונה", עיירה תלמודית ממנה הגיעו מספר חכמים.
בתקופת העלייה הראשונה נרכשו אדמות בקעת יבנאל על ידי הברון רוטשילד, והוקמו עליהן המושבות יבנאל (1901) ובית-גן (1904). סמוך להן הוקמו המושבים משמר השלושה (1937) וסמדר (1953). ארבעת יישובים אלו אוחדו בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 למועצה המקומית יבנאל. בצפונה של הבקעה הוקם בתקופת חומה ומגדל מושב הזורעים (1939).
בקעת יבנאל והמושבה יבנאל מוזכרות במרומז בספרו של מאיר שלו 'עשו' ככפרה של אם הגיבור: 'משם הלך לטבריה.... הוא עלה על שדרת הרכס וראה בקעה רחבת ידיים, משופעת במתינות ממזרח ומצפון, וקיר של הרים תלולים ומסורגי ערוצים בדרומה. נחל דל חצה את אדמתה, נקודות מקנה שחורות רעו בשדות הקצורים...באחת המשבצות המוארות הללו ראה בתים של מושבה וכיוון אליה את פעמיו מתוך תקווה שימצאו לו שם מאכל ומקום לינה'[5].
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ל"ג.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'.
- ^ עשו/מאיר שלו הוצאת עם עובד ע' 43–44
