ברור חיל
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שער הנגב |
| גובה ממוצע[1] | 75 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,063 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.8% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   ברור חיל | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.brorhail.org.il/ | |
בְּרוֹר חַיִל הוא קיבוץ בצפון הנגב הנמצא בין קריית גת לשדרות, ושייך למועצה אזורית שער הנגב.
הקמת היישוב
היישוב הוקם בתאריך 5 במאי 1948 בעקבות מבצע אברהם[3] שמטרתו הייתה לפתוח את הדרך ממרכז הארץ לנגב, שנשלטה מהכפר בֻּרֵיר. כך היה ליישוב האחרון שהוקם בארץ ישראל בטרם הקמת מדינת ישראל ואחד משני היישובים היחידים שקמו בתקופה שבין הצעת החלוקה להכרזת העצמאות (קדם לו המושב בית לחם הגלילית). כיום, הישוב יושב על אדמת בריר[4].
נשיא עצרת האו"ם בזמן החלטת החלוקה, הברזילאי אוסוולדו ארניה, תרם לקיבוץ את הפטיש בו חתם את הדיון, ואת הפרוטוקול המקורי של הדיון. בשל בעיות בשימור הפרוטוקול הוא הועבר בנובמבר 2009 לגנזך המדינה.
מקימי היישוב היו עולים ממצרים, אך במשך השנים קלט עולים רבים מברזיל שהגיעו במסגרת גרעיני תנועת 'הבונים'. במרוצת השנים הפך הקיבוץ למזוהה עמם על ידי התקשורת הישראלית. בשנים 1958–1961, במשך שנותיו הראשונות בישראל, גר בקיבוץ הקולנוען דוד פרלוב.
היסטוריה
שמו של הקיבוץ כשם יישוב יהודי שהתקיים ככל הנראה בקרבת מקום בתקופת בית שני, ובו מלו היהודים את בניהם בימי גזירות אדריאנוס שאסרו על קיום ברית מילה[5]. במקום זה התגורר רבן יוחנן בן זכאי, כפי שמובא בגמרא: ”תנו רבנן: "צדק צדק תרדף"[6] – הלך אחר חכמים לישיבה [...] אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל”[7]. שמו של היישוב השתמר בשמו של הכפר הערבי הסמוך בֻּרֵיר (אנ'). כפר זה נחרב במלחמת העצמאות בקרבות חטיבת גבעתי.
ועדת השמות הממשלתית הבהירה: ”ברוּר חיל בדומה לברוּרְיָה”[8]
במרכז הקיבוץ נמצא גן ארכאולוגי בו ניתן למצוא עתיקות מיישוב זה שנמצאו במשך השנים בשטחי הקיבוץ. אף על פי שלא נעשתה חפירה ארכאולוגית מסודרת במקום, הרי שהממצאים מזוהים עם התקופה הביזנטית והתקופה הרומית.
אופי היישוב
הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון שחילק את נכסי המגורים לחבריו במסגרת שיוך דירות. בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[9] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[10]
כשאר יישובי הנגב המערבי, הקיבוץ סובל ממתקפות של רקטות קסאם מרצועת עזה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברור חיל |
- ברור חיל, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- אתר ברור חיל
- ישוב חדש בנגב חולש מאתמול על כפר פורע שהפריע לתחבורה היהודית, דבר, 20 באפריל 1948
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יצחק נשרי, "ההתיישבות במלחמת העצמאות", עמוד 121 באסופת המאמרים "שנה ראשונה לעצמאות" (בעריכת מרדכי נאור) שיצאה כחלק מסדרת "עידן", הוצאת יד בן צבי. באתר "כותר"
- ^ All that remains : the Palestinian villages occupied and depopulated by Israel in 1948, Washington, D.C.: Institute for Palestine Studies, 1992, עמ' 92, מסת"ב 0-88728-224-5
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב עמוד ב'
- ^ ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק כ'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב עמוד ב'; וראו גם בתוספתא מעשרות ב,א
- ^ ועדת השמות הממשלתית, מסמך מחודש ניסן תשי"א, גנזך המדינה, עמוד 7
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
| ||||||||||||
