בריחת יעקב מלבן
בריחת יעקב מלבן היא אירוע מקראי המופיע בפרשת ויצא בספר בראשית, ומתואר בספר בראשית, פרק ל"א, פסוקים א'-נ"ד.
הסיפור המקראי
רקע
לאחר גנבת הברכות יעקב ברח מפני עשו לבית דודו, לבן הארמי. הוא רעה את צאנו, נשא את שתי בנותיו רחל ולאה, ונולדו לו אחד עשר בנים ובת. לאחר שרחל ילדה את יוסף, ביקש יעקב מלבן שייתן לו שכר על עבודתו וישלח אותו לארצו, אך לבן ביקש שיעקב יישאר אצלו והם סיכמו על שכר שיקבל יעקב לפי סוגי הצאן. למרות שלבן ניסה לרמות את יעקב, יעקב הצליח לגרום לצאן להתרבות כך שרכושו גדל מאוד.
שתי סיבות היו לבריחה: ראשית, יעקב הרגיש שהוא אינו אהוד בבית לבן – הוא שמע שבני לבן מדברים על כך שהוא לקח את כל עושרו של לבן, וראה שלבן כבר "איננו איתו כתמול שלשום". שנית, ה' אמר ליעקב לשוב לארצו ולמולדתו.
ההכנות לבריחה
יעקב זימן את רחל ולאה אל השדה, וסיפר להן שהוא מרגיש שהוא חש ביחסן עוין מצד לבן, שלבן לאורך השנים ניסה לרמות אותו אך אלוהי אביו מנע זאת ממנו ועמד לצד יעקב, ושנגלה אליו מלאך בחלום ואמר לו לשוב לארצו ולמולדתו. שתי נשיו גיבו אותו, ואמרו שאין להן חלק ונחלה בבית אביהן, ושיעשה ככל אשר אמר לו ה'.
לפי עדותו של יעקב (מאוחר יותר, בזמן העימות עם לבן), הוא לא יכול היה לקום ולשוב לארץ כנען, כי חשש שלבן לא ייתן לו לקחת את בנותיו. ולכן המתין לשעת כושר.
הבריחה והמרדף
כאשר לבן הלך לגזוז את צאנו, במרחק שלושה ימי הליכה, קם יעקב והעלה את נשיו, בניו ורכושו על גמלים, וברח לכיוון ארץ כנען. במהלך הבריחה רחל הלכה וגנבה את התרפים (האלילים) של לבן אביה. ביום השלישי לבריחה נודע ללבן שיעקב ברח, והוא אסף את אחיו ובניו ויצא למרדף. ביום השביעי לבריחת יעקב הוא השיג אותו בהר הגלעד והתכוון לפגוע בו, אך בלילה שלפני המפגש נגלה אליו אלוהים בחלום ואסר עליו לדבר עם יעקב מטוב ועד רע.
למחרת הגיע לבן למחנהו של יעקב, התעמת עם יעקב על בריחתו, טען שאם יעקב היה אומר לו שברצונו ללכת היה משלח אותו בשמחה, ודרש לדעת איפה התרפים שלו. יעקב הסביר שברח כיון שחשש שלבן יגזול ממנו את בנותיו, ושהוא אינו יודע היכן התרפים. לבן חיפש אותם בכל האוהלים, אך לא מצא אותם כיון שרחל החביאה אותם בכר שישבה עליו.
לאחר מכן כרתו לבן ויעקב ברית, לבן שב לארצו ויעקב המשיך במסע לעבר בית אביו.
