בריחת יעקב מעשו
בריחת יעקב מעשו היא אירוע מקראי המופיע בספר בראשית (כז, מא-כח, ט) סוף פרשת תולדות.
הסיפור במקרא
לאחר שיעקב גנב את הברכה שתכנן יצחק לברך את עשו, תכנן עשו להרוג את יעקב. כשהדבר נודע לאימם רבקה היא הורתה ליעקב לברוח לחרן, אל אחיה לבן, ולשבת שם עד שתשוב חמת אחיו, ורבקה תשלח ותקרא לו לשוב.
במקביל נגשה רבקה ליצחק, ואמרה לו שהיא "קצה בחייה" מפני בנות חת (עשו נשא שתי נשים חתיות), ואם גם יעקב ייקח אישה כזו – "למה לי חיים". יצחק קרא ליעקב, ציווה אותו ללכת לבית לבן ולשאת את אחת מבנותיו. לאחר מכן בירך יצחק את יעקב: ”וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים. ד וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹקים לְאַבְרָהָם”. יעקב שמע בקול הוריו והלך אל פדן ארם.
בעקבות הבריחה
יעקב יצא לארם, ונשא שם את רחל ולאה, במפורט בפרשת ויצא. בסופו של דבר רבקה לא שלחה לקרוא לו (ואף לא הוזכרה עוד, מלבד בהקשר של קבורתה), אלא מלאך התגלה אליו כעבור עשרים שנה והורה לו לשוב לארץ כנען.
עשו ראה שבנות כנען רעות בעיני אביו, ולכן הלך ונשא גם את בת דודו, מחלת בת ישמעאל.
הסיפור במדרש
על פי המדרש, יעקב לא הלך מייד לבית לבן, אלא נטמן בבית מדרשם של שם ועבר, ולמד שם תורה במשך ארבע עשרה שנה[1].
מדרש נוסף מספר שיעקב יצא כשבידיו רכוש מסוים, אך עשו שלח בעקבותיו את בנו אליפז כדי שיהרוג אותו. אליפז שהיה צדיק לא רצה לעשות זאת, ויעקב הציע לו שייקח ממנו את כל רכושו, ו"עני חשוב כמת"[2].
הערות שוליים
- ^ מסכת מגילה יז, א
- ^ מובא בפירוש רש"י לתורה, בראשית כט, יא
