ברקוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:26, 6 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Wikipedia בברקוד על פי תקן 128B

בַּרְקוֹדאנגלית: Barcode; בעברית: קוֹד קַוִּים) הוא קוד מסחרי שבאמצעותו מיוצגות ספרות או אותיות בדמות סדרת קווים ישרים ומקבילים. הקוד מוטבע על מוצרים ומכיל בתוכו את המידע הקשור למוצר, כמו שמו ומחירו. את הברקוד ניתן לקרוא באמצעות עינית מתאימה, כך שיהוו קלט למחשב (או למכשיר ממוחשב, כגון קופה רושמת). הברקוד הומצא על ידי ג'וזף וודלנד וברנרד סילבר בשנת 1948, ופותח על ידי חברת IBM בשנת 1971.

שיטה זו פותחה במטרה לאפשר קריאה אוטומטית של תווית המוצר והיא מייעלת את העבודה במקומות שבהם יש לבצע מספר רב של קריאות, כמו חנויות וספריות.

סוגי ברקוד

יש חלוקה לשני סוגים עיקריים של ברקוד:

  • ברקוד חד-ממדי (בו הברקוד מייצג בדרך כלל 8–20 ספרות ואותיות)
  • ברקוד דו-ממדי (בו הברקוד מייצג כמות נכבדה של נתונים, בדרך כלל עשרות ומאות תווים)

כל סוג ברקוד מאופיין על ידי תקן המגדיר את ה"שפה" בה כתוב הברקוד.

תקנים נפוצים הם: code 39 ,code 128 ,EAN ,UPC, ועוד. תקן EAN נפוץ מאד בתחום הקמעונאי (חנויות), ומאפשר לשמור על מספור ייחודי לכל פריט ופריט בכל העולם.

ברקוד EAN

מבנה EAN

בשיטה זאת אין אותיות, אלא רק 12 קבוצות של קווים המייצגים ביחד 12 או 13 ספרות[1]. משני צידי הברקוד ישנם שני זוגות קווים תוחמים, שמטרתם להבהיר לקורא הברקוד את גבולות הגזרה. באמצע הברקוד ישנו זוג קווים תוחמים נוסף שמטרתו לחצות את הברקוד לשני חלקיו המקודדים בצורה שונה. כל ספרה מיוצגת על ידי רצף של שבעה קווים לבנים או שחורים. לכל ספרה קיימות שתי אפשרויות (שני רצפים שונים) לקידוד ובנוסף הקידוד מימין ומשמאל לקווי האמצע שונה (למעשה הקידוד בכל צד מהווה כעין כתב ראי לצד שכנגדו).

כמו בכל ברקוד, גם בקוד EAN רצפי הקווים של כל ספרה אינם סימטריים, ולכן אין משמעות לכיוון קריאת הברקוד וניתן לקרוא ברקודים "הפוכים".

משמעות המספרים בקוד EAN

השיטה האירופית (EAN13) מורכבת מ-13 ספרות: 3 ספרות לזיהוי מדינה, 5 ספרות לזיהוי יצרן[2], 4 לזיהוי המוצר וספרה נוספת לביקורת. זו השיטה הנהוגה בישראל, והקוד של מדינת ישראל הוא '729'.[3]

השיטה האמריקנית (UPC-A) מורכבת מ-12 ספרות ואם קוראים אותה בצורה האירופית אזי מתקבל קוד בעל אורך של 13 ספרות כשהספרה הראשונה היא '0'.

כללים בהדפסת קוד EAN

מכיוון שתקן ברקוד זה פותח לשימוש רשתות השיווק, הוא כולל גם כללים בנוגע לקריאות שלו לתועלת קוראי הברקוד בחנויות.

1. רוחב הברקוד: רוחבו של הברקוד נובע מעובי הקווים. רוחב הקו הבסיסי הוא 0.33 מ"מ וניתן להקטינו עד פי 0.8 ולהגדילו עד פי 1.15. כיווץ או מתיחה מעבר לכך אינם תקינים ויגרמו לבעיות בקריאה.

2. גובה הברקוד: הגובה שנקבע לברקוד עם רוחב קו בסיסי (לעיל) הוא 25.9 מ"מ. כאשר מכווצים או מותחים את הברקוד יש לשמור על הפרופורציות שלו.

3. שטח "שקט": משני צידי הברקוד יש להשאיר שטח נקי מהדפסה. רוחבו של שטח זה אמור להיות פי תשעה מרוחב הקו הבסיסי של הברקוד.

הקצאת קודים EAN

כדי למנוע כפילויות, הקצאת מספרי ברקוד לחברות נעשית על ידי ארגוני תקינה - אמריקאי ואירופי. מועצת הקוד האחיד - UPC בדייטון שבאוהיו - אחראית להנפקת קודים בארצות הברית ובקנדה, והתקשרות המספור האירופית, ה-EAN שבבריסל, אחראית להנפקת קודים ב-98 מדינות ברחבי העולם (נכון ל-2004), באמצעות שלוחות מקומיות. השלוחה הישראלית של EAN היא "האגודה לקידוד המוצר".

קוד QR

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קוד QR
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
קוד QR לדוגמה - קישור לאתר המכלול

קוד QR (מאנגלית: Quick Response Code) הוא בר-קוד ריבועי, שבו מקודד מידע טקסטואלי בצורה גרפית-ויזואלית. הקוד הומצא ביפן, בשנת 1994, על ידי דנסו, חברה בת של קונצרן טויוטה, כקוד לפיענוח מהיר, ושימש תחילה לקידוד חלפים, לשם פיענוח על ידי רובוטים בפסי ייצור. בתחילת העשור השני של המאה ה-21 נפוץ השימוש בקוד בכל העולם, וטלפונים חכמים הפכו לאמצעי הקלט העיקרי של הקוד. טלפונים חכמים קוראים את הקוד באמצעות המצלמה הנכללת בהם.

קוד QR בנוי כריבוע שבשלושה צדדיו נראים בבירור שלושה ריבועים קטנים המשמשים כעוגנים. בין הריבועים עובר קו מקווקו הקשה לזיהוי בעין אנושית, וריבוע נוסף קטן יותר מצוי פנימה יותר בקוד מול שלושת הריבועים. אמצעים גרפיים אלו מאפשרים למכשיר שסורק את הקוד לזהות את הקוד, ואת כיוון קריאתו. בצמוד לריבועים הגדולים מקודדת גרסת הקוד. מספר הגרסה משליך על מספר השורות בקוד ועל כמות המידע שניתן לקודד בו.

לקוד QR תכונות מיוחדות נוספות, לעומת ברקוד רגיל:

  • מספר התווים הגדול שהקוד יכול להכיל (עד 2,000) מאפשר שמירה והצגה של מידע בלי צורך לפנות למערכת ממוחשבת כל שהיא. זאת לעומת ברקוד פשוט שמכיל רק מספר מזהה (תעודת זהות, מספר קטלוגי וכיוצא בזה) והמידע עצמו על הפריט נשלף מבסיס נתונים.
  • קוד QR מאפשר לכתוב את תוכנו פעמיים, והדבר מהווה בקרה לשלמות הנתונים או השלמה למצב של מחיקה/טשטוש של הקוד.

QRPedia

QRPedia זו מערכת שקוראת קוד QR, מזהה את השפה של המכשיר הסללולרי הקורא, ומציגה אוטומטית את דפי ויקיפדיה בשפה של המכשיר.

קריאה (סריקה)

בגלל הטכנולוגיה ש"קוראת" ברקוד, הפעולה נקראת גם "סריקה". ישנם שלושה סוגים של קוראי ברקוד:

  • לייזר: קורא ברקוד שולח אלומת לייזר, שבאמצעותה הוא קורא את הקווים וממיר אותם לספרות.
  • CCD: קורא ברקוד מאיר את הברקוד באור אדום, מפענח את התמונה המוחזרת מהברקוד, וממיר אותה לתוכן.
  • Imager: קורא ברקוד מצלם את הברקוד, מפענח את התמונה, וממיר אותה לתוכן.
  • טלפון חכם: מרבית הטלפונים החכמים מסוגלים לצלם בר קוד ולפענח אותו. הטלפון מצלם את הקוד וממיר אותו לתמונת פיקסלים, ומערכת ההפעלה או תוכנה המותקנת על הטלפון מפענחים את הקוד ועושים בו שימוש.

הדפסה

אף שישנן תוכנות ייעודיות להדפסת תוויות ברקוד, כיום ניתן להדפיס בקלות תוויות ברקוד באמצעות פונט ברקוד, שממיר רצף ספרות ואותיות לברקוד. וזאת כל עוד ומדובר בברקודים מסוגים "פשוטים", אשר בהם כל תו, ספרה, או זוג ספרות מיוצגים תמיד על ידי אותו רצף של תווים, לדוגמה קוד 39 או INT25. בברקודים כדוגמת EAN13 וקוד 128 (שנחשב לקוד היעיל והאמין ביותר) יש צורך להשתמש בנוסחאות המרה בין המידע שרוצים לקודד לרצף התווים בפונט. בנוסף יש צורך בחישוב ספרת ביקורת בקוד EAN, ובחישוב (מסובך אף יותר) של תווי בקרה ומעבר בקוד 128.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אף על פי שבברקוד מקודדים 12 רצפים של קווים, בברקוד האירופי (שבו משתמשים אף בישראל) יש 13 ספרות. הספרה הנוספת היא הראשונה משמאל והיא מקודדת בין שש הספרות השמאליות (כאמור לעיל, יש שתי אפשרויות לקודד כל ספרה, ובצירופים השונים של אופן קידוד הספרות משמאל למרכז "מתחבאת/מקודדת" הספרה הנוספת)
  2. ^ בעבר, חולקו במדינת ישראל (קוד מדינה '729') ברקודים במנות של 100 מוצרים ליצרן; מספר יצרן באורך של 7 ספרות המתחיל באפסים, ואחריו שתי ספרות למוצר. ראו בהמשך ברקוד#הקצאת קודים EAN
  3. ^ לא לבלבל עם קוד החיוג הבנלאומי של ישראל שהוא 972