ברקת (אבן חן מקראית)

בָּרֶקֶת היא האבן השלישית בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט לוי.

הברקת במקורות

וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד.

— ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק י"ז

וַיְמַלְאוּ-בוֹ--אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד.

— ספר שמות, פרק ל"ט, פסוק י'

בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹקִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.

— ספר יחזקאל, פרק כ"ח, פסוק י"ג

לוי מפתח על ברקת, והיא קַּרבוֹנְקְלָ"א ונקראה כן על שם שנוצצת כברק ומאירה כנר ותרגם אונקלוס ברקן. ונקראת אקדח שנאמר: ושעריך לאבני אקדח, על שם שקודחת כגחלת והוא מלשון קודחי אש וניתנה ללוי על שם ששבט לוי היו מאירים בתורה, שנאמר: יורו משפטיך, ומשה שהיה משבט לוי כשנולד נתמלא הבית אורה, וגם קרן אור פניו שנאמר: חכמת אדם תאיר פניו. וסגלתה שהיא מחכימת פתי ומאירת עינים, מלבד מה שמשתמשים בעצם גופה כמו בנר, ואומרים שאם שוחקין אותה ומערבין במאכל ובמשתה יועיל הרבה להחכים ולפתוח את הלב.

— הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות - לפי רבינו בחיי

זיהוי

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה.

ייתכן שהברקת קשורה אטימולוגית ל-Marakatam בסנסקריט ול-Barraqtu האכדית.
תרגום אונקלוס מכנה אותה "ברקן" ותרגום ירושלמי קורא לה "ברקתא".
תרגומים יווניים מוקדמים לתנ"ך גורסים כי מדובר בקוורץ או באבן מבריקה ממשפחת הבריל.
תרגום המלך ג'יימס נשען על שורש ב.ר.ק כאשר הוא מתרגם אותה Carbuncle – בלטינית: "ברק" או "ניצוץ". לעניין Carbuncle – מילון מרים וובסטר גורס כי מדובר באבן חן אדומה כהה, אחרים מזהים אותה עם גארנט, עם ספינל ואף עם רובי האדומות.
תרגומים אחרים לתנ"ך גורסים כי הברקת היא בעצם אגט (Agate).
בשל הברק המיוחס לברקת, קיימת סברה מסורתית כי מדובר ביהלום. והחריטה לא נעשתה על ידיו, אלא על ידי מה שמוכר בתנ"ך כתולעת השמיר שנכחדה מהעולם והייתה מקרינה קרינה, ובעזרתה נחרטו שמות השבטים על האבנים, וזו גם הדרך בה סותתו אבני בית המקדש.
בתרגום התנ"ך של ה-Jewish Publication Society of America משנת 1917 מופיעה הברקת כ-Smaragd (אזמרגד) המזוהה עם אמרלד (Emerald), אבן ירוקה.
אמרלד הוא מינרל קשה לעיבוד ולגילוף, ולכן הוצע בעבר לזהות את הברקת במינרל מלכיט הנוח לעיבוד ולגילוף והמצוי בשפע באזור הים התיכון.
בעברית המודרנית משמש אמרלד כתרגום מקובל לברקת המקראית.
מכון המקדש זיהו את האבן עם אגט.