ברתולומיאו כריסטופורי
ברתולומיאו כריסטופורי (באיטלקית: Bartolomeo Cristofori di Francesco; 4 במאי 1655 - 27 בינואר 1731) היה אוצר כלי הנגינה של משפחת מדיצ'י בפירנצה. הוא נחשב לממציא הפורטה-פיאנו, האבטיפוס של הפסנתר המודרני.
חייו
החומר הקיים על חיי כריסטופורי כולל את רישומי הולדתו ומותו, שתי צוואות, חשבונות שהגיש למעסיקיו, וראיון יחיד שערך שיפיונה מאפאי (Scipione Maffei). מזה האחרון קיימים הן הערותיו של מאפאי והן המאמר שהתפרסם בכתב העת.
כריסטופורי נולד בפדובה ברפובליקת ונציה. שום פרטים אינם ידועים על ילדותו ונעוריו. מהלך סיפור, לפיו שימש כריסטופורי כשוליה אצל בונה הכינורות הדגול ניקולו אמאטי, וזאת על פי גילוי רשומה של מפקד האוכלוסין משנת 1680 של אחד "כריסטופארו ברתולומיי" שחי בביתו של אמאטי בקרמונה. אלא שאדם זה, כפי שמציין סטיוארט פולנס, לא יכול היה להיות ברתולומיאו כריסטופורי, שכן על פי הרישום מדובר בתושב בן 13 שנים ואילו כריסטופורי, על פי רישומי הטבלתו, היה בן 25 בזמן ההוא. פולנס גם מטיל ספק באותנטיות של הצ'לו והקונטרבס, המיוחסים לעיתים לכריסטופורי.
קריירה בחצר מדיצ'י
לשכת הנסיך פרדיננדו דה מדיצ'י מינתה בשנת 1688 את כריסטופורי לכיוון ותחזוקת צ'מבלי בחצר הנסיך ומשנת 1716 היה ממונה על אוסף כלי הנגינה של מדיצ'י ועבד כעצמאי, בלי תלות בסדנאות האומנים של אופיצי. תיעוד רב קיים משנותיו של כריסטופורי בפירנצה, מסמכים המלמדים גם על מעמדו השווה לזה של מוזיקאי החצר. כל 44 שנות עבודתו בפירנצה נמנע כריסטופורי מלהצטרף ל-Università di Por san Piero e Fabbricanti, האיגוד המקצועי שדורות של בוני צ'מבלו פלורנטיניים השתייכו אליו בתוקף מסורת רבת-שנים. ייתכן שהסיבה לכך הייתה בקשר המתמשך שלו אל פדובה, לשם, על פי צוואותיו, קיווה תמיד לחזור.[1]
בשנת 1700 פיתח כריסטופורי פסנתר פטישים, שאפשר דינמיקה הדרגתית. האזכור המוקדם ביותר לפיאנו-פורטה מתוצרת כריסטופורי מופיע ברשימת מצאי של בן מדיצ'י לא ידוע, שם נזכר כלי דמוי צ'מבלו ("ארפיצ'ימבלו"), "המצאה חדשה של ברתולמיאו כריסטופורי". הכלי החדש היה מצויד בפטישים ובווסתי אוויר והקיף 4 אוקטבות, מדו עד דו. בשנת 1711 פרסם המשורר האיטלקי שיפיונה מאפאי תיאור מאויר לפיאנו-פורטה של כריסטופורי. בטיוטת המאמר כתב מאפאי, כי כריסטופורי עבד על המצאתו מיוזמתו הוא, ולא כפי שסברו, בהזמנת הנסיך פרדיננדו. לפי מאפאי, עד 1709 נמכרו שני פסנתרים בפירנצה ושלישי נמצא ברשותו של החשמן פייטרו אוטובוני ברומא. רישומי האבטיפוס של כריסטופורי הגיעו לידי גוטפריד זילברמן, שהפסנתרים שלו עוצבו על פיהם והגיעו במשך הזמן לידי יוהאן סבסטיאן באך. בהמשך התוודע זילברמן באופן אישי אל פסנתר כריסטופורי, שלא ידוע אם רכש אותו בעצמו או שהיה זה אנטוניו לוטי שהביא אותו לדרזדן. למלכת ספרד מריה ברברה, תלמידתו ופטרוניתו של דומניקו סקרלטי, היו חמישה פיאנו-פורטי, שאחד מהם נבנה בידי פריני, תלמידו ועוזרו של כריסטופורי.[2] היצירות הראשונות שנכתבו במיוחד לכלי זה היו 12 סונאטות של לודוביקו ג'וסטיני, שהוקדשו לדודה של המלכה, דון אנטוני מפורטוגל, גם הוא תלמיד של דומניקו סקרלטי[3]
פטרונו של כריסטופורי, הנסיך פרדיננדו, מת בשנת 1713, בן 50. יש ראיות לכך, שכריסטופורי המשיך לעבוד בשביל חצר מדיצ'י, בראשותו של אבי הנסיך, קוזימו השלישי; על רשימת מצאי של אוסף כלי הנגינה משנת 1716 מתנוססת החתימה "ברתולומיאו כריסטופורי קסטודה", עדות לכך, שכריסטופורי קיבל את תואר אוצר האוסף והממונה על הטיפול בו.
פעילות עצמאית
בראשית המאה ה-18 הגיעה תקופת השגשוג של נסיכי בית מדיצ'י לסיומה, וכמו רבים מן האומנים שעבדו בשירות המשפחה, החל כריסטופורי למכור את יצירותיו לאחרים. אחד הפיאנו-פורטה שלו נמכר למלך פורטוגל. בין השאר ידוע, כי המלחין ג'ובאני בנדטו פלאטי בא לסיאנה ללמוד לנגן על הפיאנו-פורטה ואף כתב לו מספר יצירות.
בשנת 1726 צויר הדיוקן היחיד המוכר של כריסטופורי. הוא מתאר את הממציא עומד גאה ליד מה שנראה בסבירות רבה כפסנתר. בידו השמאלית הוא מחזיק דף נייר, המכיל, על פי הסברה, שרטוט של פעולת פסנתר כריסטופורי. הדיוקן נפגע במלחמת העולם השנייה ורק תצלומים שלו נשארו.
כריסטופורי המשיך לבנות פסנתרים עד סמוך לסוף חייו, תוך הכנסת שיפורים מתמידים בהמצאתו. בשנות זקנתו היה לו לעזר ג'ובאני פריני, שהמשיך ובנה לו קריירה מכובדת משל עצמו, במסורת מורו ורבו. יש רמזים לקיומו של עוזר נוסף, דומניקו דל מלה, שהמשיך בדרכו ובנה בשנת 1739 את הפסנתר הניצב הראשון.
שנים אחרונות ומוות
בשנותיו האחרונות הכין כריסטופורי שתי צוואות. בראשונה, מתאריך 24 בינואר 1729, ציווה את כל כלי עבודתו לג'ובאני פריני. בצוואה השנייה, מתאריך 23 במרץ באותה שנה, חל שינוי משמעותי בתנאים ובה הוא מצווה כמעט את כל רכושו "לאחיות דל מלה... כגמול על עזרתן הרצופה במחלותיו וחולשותיו, ואף לשם הצדקה." צוואה זו הניחה את הסכום הקטן של חמישה סקודי לפריני. פולנס מביא ראיה נוספת מן הצוואה לכך, שאין ללמוד מן השינוי על מריבה או חילוקי דעות בין כריסטופורי לפריני, אלא רק על מחויבותו המוסרית של כריסטופורי לנשים שטיפלו בו. הממציא מת ב-27 בינואר 1731.
קישורים חיצוניים
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-360 של ברתולומיאו כריסטופורי, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מייקל או'בריאן: "ברתולמיאו כריסטופורי", גרוב אונליין
- ^ ראלף קירקפטריק, "דומניקו סקרלטי", עמ' 15
- ^ גרוב אונליין
