גאוטמה בודהה
| לידה | 563 לפנה"ס |
|---|---|
| פטירה | 483 לפנה"ס (בגיל 80 בערך) |
סִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה (סנסקריט: सिद्धार्थ गौतम; בפאלי: शिद्धत्थ ङोतम, סִידְּהַתַּה גוֹטַמַה), שָׁאקְיַמוּנִי (סנסקריט: शाक्यमुनि, "החכם בן שבט השאקיה"), הידוע כבּוּדְּהָה (סנסקריט: बुद्ध, "זה שהתעורר"), היה מנהיג רוחני ששאף לעזור לאנשים להשתחרר מסִבלם על ידי לימוד הדהרמה (הדרך המתומנת האצילה). לימים קם זרם הבודהיזם, שהתבסס על עקרונות הדהרמה שלימד. הבודהיסטים מחשיבים אותו לבודהה העליון בזמננו. מועד לידתו ומותו אינם ודאיים; מרבית ההיסטוריונים מעריכים כי הוא חי בין 563 לפנה"ס עד 483 לפנה"ס, אולם יש הטוענים כי הוא חי מאה שנים מאוחר יותר, כלומר מת בשנת 380 לפנה"ס לערך[1]. כיום נחגג יום הולדתו של בודהה ("וסאק") ברוב המדינות הבודהיסטיות ביום הירח המלא הראשון של האביב. על פי המסורת תאריך זה מציין גם את היום בו הגיע הבודהה להתעוררות, והיום בו עזב את גופו.
גאוטמה הוא הדמות המרכזית בבודהיזם. תיאורי חייו, דיונים שניהל והחוקים הנזיריים שקבע סוכמו לאחר מותו ונלמדו בעל פה על ידי הסנגהה, וכך הועברו לאורך הדורות בין תלמידיו. אוסף הדיונים המיוחסים לגאוטמה הועלו לכתב רק כ-400 שנים לאחר מותו. "בודהה" הוא כינויו מהרגע שזכה להתעוררות מלאה. המסורות על חיי הבודהיסאטווה ועל תקופת חייו כבודהה מגוונות, ולעיתים אינן זהות. מבחינה ספרותית אפשר לראות במסורות האלה סוג של הגיוגרפיה (סיפורי קדושים), ולאו דווקא תיעוד היסטורי. התיאור שלהלן מבוסס על קוים כלליים המקובלים על רוב המסורות הבודהיסטיות.
קורות חייו
על פי המסורת, סידהארתה היה בנו של סודהודנה, מלך מדינת שאקיה, ששכנה באזור שהיום הוא דרום נפאל, סביב העיר קאפילאוואסטו. הממלכה בה נולד הייתה ממלכה מפותחת מבחינה תרבותית. הנסיך הצעיר נהנה מחיים נוחים, ועד גיל 29 לא ידע אלא עונג. בעוזבו את ארמונו לראשונה התהפך עליו עולמו כאשר נחשף לסבל שבקיום האנושי. בשלושה ימים רצופים הוא יצא מהארמון ביום הראשון הוא ראה אדם זקן, ביום השני ראה אדם חולה מאד וביום השלישי ראה אדם מת. הוא הוטרד עמוקות משהכיר בכורח הזִקנה, המחלה, המוות וארעיות הכול. כך נתקל לראשונה בחייו במציאות הסבל. הוא לא מצא רעיון כלשהו, שעליו יוכל להסתמך במחשבותיו. תהילה, שמחה, רכוש – הכול יחלוף. מבחוץ, כמו גם מבפנים, ראה רק דברים בני-חלוף; שום דבר לא היה אמיתי וממשי.
לכן, בגיל 29 החליט לפרוש מחייו הנסיכותיים, לעזוב את ביתו ומשפחתו, להיות פרוש וסגפן ולנדוד ברחבי הודו במטרה להבין את הסבל הכרוך בקיום האנושי ולמצוא לו פתרון. הוא למד עם מורים שונים, אך איש מהם לא יכול היה להביאו ליעדו הסופי – השחרור מן הסבל. לאחר שהרעיב את עצמו כמעט עד מוות, הגיע למסקנה שדרך הסגפנות שבה האדם מדכא את גופו איננה יכולה להביא להארה, ובעקבות כך נטש את דרך הסגפנות.
לאחר שש שנים מחוץ לארמון, הגיע בודהה למקום הקרוי היום בודגאיה (במדינת ביהר בהודו). הוא התיישב מתחת לעץ, נחוש בדעתו לשהות במדיטציה, עד שיגיע להארה. במהלך המדיטציה נלחם בתודעתו עם מלך השדים ההודי מארה, והצליח להגיע למצב של שוויון נפש כלפי שלוש בנותיו שניסו לפתותו, עד שפרצופיהן נרקבו והן נטמעו בתוך האדמה. לאחר שישה ימים ולילות, בבוקר השביעי, השיג את רגע הנירוואנה, שבו נחשפו לו אמיתות הקיום. היה זה גם יום הולדתו ה-35, ו-45 שנים לאחר מכן – יום מותו. בבוקר זה של ירח מלא נמוגו התפישות האחרונות על מושגיות, שעוד טשטשו את בהירות תודעתו.
במשך 45 השנים הבאות לימד בודהה את תורתו לאלפי תלמידים: מוסריות, שליטה בנפש וחכמה, במטרה לבטל את התאווה והמאווים האישיים, הגורמים לסבל בשל הפער בין המצוי לרצוי, ולהגיע למחשבה נטולת תשוקות. על פי המסורת, רק מעטים זכו והגיעו לנירוואנה. בדרשתו המפורסמת בפארק הצבאים, לימד את תפיסת העולם הבודהיסטית – הדהרמה – המבוססת על ארבע אמיתות יסוד:
- האמת בדבר הסבל (דוקהה): סבל קיים, והוא אוניברסלי.
- האמת בדבר מקורו של הסבל: קיימת סיבה לסבל והיא השתוקקות.
- האמת בדבר סילוקו של הסבל: ישנה אפשרות להשתחרר מההשתוקקות וכך להשתחרר מסבל.
- האמת בדבר הדרך לשחרור מסבל: יש דרך המובילה לסיומו של הסבל, זוהי הדרך הקרויה "הדרך המתומנת האצילה".
בודהה נפטר מהרעלת מזון בגיל 80. לפי האמונה, עם מותו נשרפה גווייתו, ואפרו חולק לשמונה מנות שנקברו ברחבי אסיה. מעמדו ומהותו שונים בזרמים שונים של הבודהיזם. יש הרואים בו בן אנוש שהתגבר על החולשות האנושיות (על פי רוב, זוהי הגישה במהאיאנה ובוג'ריאנה).
בודהיזם
ערך מורחב – בודהיזם
מבחינה היסטורית וחברתית, הבודהיזם הציב אתגר למערכת הברהמינית שממנה התפתח ההינדואיזם: בעוד המערכת הדתית הייתה מבוססת על חלוקה למעמדות (כהנים, לוחמים, סוחרים, איכרים / חקלאים, הם ארבעת המעמדות הרשמיים, מפירי כלליהן הם האסורים במגע), הטיף הבודהיזם לשחרור מהאמונה במעמדות, ואי תלות בכהני דת המתווכים בין המאמין לבין מושא אמונתו. בודהה עצמו האשים את הברהמינים באי-מוסריות וצביעות, ודרש מתלמידיו לחפש בעצמם את האמת על ידי למידה אישית והתנסות אישית, ולא להסתמך על כהנים לשם כך.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: גאוטמה בודהה |
| ציטוטים בוויקיציטוט: קטגוריה:בודהיזם |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גאוטמה בודהה |
- סיפור חייו של הבודהה
- חיי הבודהה כמשל: האישור, השלילה ודרך האמצע, הרצאה מאת פרופ' יעקב רז, אוניברסיטת תל אביב.
הערות שוליים
- ^ The Dating of the Historical Buddha: A Review Article (http://indology.info/papers/cousins) L. S. COUSINS
