פרובינקיה גאליה בלגיקה
| היסטוריה של צרפת | ||
|---|---|---|
| גאלים | גאליה • גאלים • גאליה נארבוננסיס • גאליה אקוויטניה • מלחמת גאליה • גאליה בלגיקה | |
| פרנקים | פרנקים • האימפריה הפרנקית • השושלת המרובינגית • השושלת הקרולינגית • האימפריה הקרולינגית • פרנקיה המערבית | |
| צרפת המלוכנית | ממלכת צרפת • צרפת בימי הביניים • צרפת בעת החדשה המוקדמת • המהפכה הצרפתית | |
| קיסרות צרפת | הרפובליקה הראשונה • הקיסרות הראשונה • הרסטורציה של ממלכת צרפת • המונרכיה של יולי • הרפובליקה השנייה • הקיסרות השנייה • הרפובליקה השלישית • צרפת של וישי | |
| צרפת אחרי מלחמת העולם השנייה | צרפת החופשית • הממשלה הזמנית • הרפובליקה הרביעית • הרפובליקה החמישית | |
פורטל צרפת 
| ||
גאליה בלגיקה הייתה פרובינקיה רומית אשר מוקמה בשטחים הדרומיים של הולנד, בלגיה, לוקסמבורג, צפון-מזרח צרפת וצפון-מערב גרמניה. האוכלוסייה המקורית של אזור גאליה בלגיקה הכילה תערובת של שבטים קלטים וגרמאנים, שנקראו לרוב בלגים. לפי יוליוס קיסר, הגבול בין גאליה לבלגיקה נקבע על פי הנהרות מארן, סן והריין. האזור הוא הלב ההיסטורי של ארצות השפלה, שטח שתואם באופן גס את שטחן של מדינות קבוצת בנלוקס, הולנד, בלגיה ולוקסמבורג, ובנוסף חלקים מפלנדריה הצרפתית וחבל הריין.
הכיבוש הרומי של גאליה
ערך מורחב – מלחמת גאליה
בשנת 57 לפנה"ס הוביל יוליוס קיסר מסע כיבוש כנגד שבטי הבלגים. חישובים מודרניים טוענים שבאזור ישבו 18 ריכוזי אוכלוסין שונים. השבטים התאחדו יחד על מנת להילחם ברומאים ולהגן על האופידום החשוב דורוקונטורום (Durocortorum; ריימס המודרנית). קיסר מוסר כי מספר הלוחמים של השבטים שהתאחדו מנה כ-280,000 לוחמים, שהונהגו על ידי מלך סואסונים, גאלבה.
בסוף שנת 54 מרד אמביוריקס, מנהיג האבורונים ברומא והצליח להשמיד את הלגיון ה-14 בקרב אטואטוקה. הנקמה הרומאית הייתה קשה והשבט הושמד. שנתיים לאחר מכן מרד שבט בלובאקים בשנת 52 לפנה"ס, כחלק ממרידתו של ורקינגטוריקס. במהלך המרד הזה, היו אלו הבלגים שנמנעו ממגע ישיר עם כוחות רומאים. הם הטרידו את הלגיונות הרומים, שהובלו באופן ישיר על ידי יוליוס קיסר. המרד דוכא אחרי שצבאות הבלובאקים הובסו על ידי קיסר.
פרשנותו של יוליוס קיסר
יוליוס קיסר כתב בספרו, "מלחמת גאליה":
- "גאליה מפוצלת לשלושה חלקים, אחד מאוכלס על ידי הבלגים, השני על ידי אקוויטנים, והשלישי על ידי אלו שקוראים לעצמם קלטים, אך אלו שאנו קוראים להם גאלים. לכולם יש שפות שונות, מוסדות וחוקים. הגאלים מופרדים מהאקוויטנים באמצעות נהר הגארון ומהבלגים באמצעות נהרות המארן והסן. הגאלים האמיצים ביותר הם הבלגים, מפני שתרבותם ושיכונם ממוקם רחוק משאר הפרובינציה, מפני שמספר מועט של סוחרים מבקרים אותם, ומפני שהם הקרובים ביותר לגרמאניה, שנמצאת מצידו השני של נהר הריין ועימם הם נמצאים במלחמה".
היווצרותה של גאליה בלגיקה
פרובינציית גאליה בלגיקה הייתה במקור חלק מגאליה, למרות זאת המבנה השלטוני הזה הוכח כלא יעיל. בעקבות מפקד אוכלוסין שנערך באזור בשנת 27 לפנה"ס, אוגוסטוס קיסר הורה על עיצוב מחדש של מבני הפרובינציות בגאליה. לכן, בשנת 22 לפנה"ס, מרקוס ויפסניוס אגריפה פיצל את גאליה לשלושה חלקים (גאליה אקוויטניה, גאליה לוגדנסיס וגאליה בלגיקה). אגריפה החליט על הפילוג על פי הבדלי שפה, גזע, וקהילה - גאליה בלגיקה נועדה להיות תערובת של אוכלוסיות קלטיות וגרמאניות. בירת הטריטוריה הזו הייתה ריימס, על פי הגאוגרף סטראבון. מאוחר יותר הבירה הועברה לטרייר. תאריך העברת הבירה אינו ידוע.
היסטוריונים מודרניים מציגים את המונח 'גאליה' ואת חלוקות המשנה שלו כ"תוצר לוואי של אתנוגרפיה לא נכונה", ורואים את הפיצול של גאליה לשלוש פרובינציות רומיות שונות כניסיון ליצור צורת שלטון יותר יעילה, שתשופר על ידי הפרדה אתנית נכונה יותר של השבטים. הקיסרים הרומים שלטו באזור ביציבות, כאשר תוך כדי שהפכו את האזור ליותר "רומאי", נתנו לפרובינציות לשמור על תרבותן המקורית. הרומאים נתנו לשלטונות המקומיים להשתמר כפי שהיו בצורה של קנטונים, ולמרות זאת מספרם בגאליה בלגיקה היה מרוסן. הממשל הרומי נוהל על ידי מועצה בטרייר ובריימס. בנוסף לכך, נכבדים מקומיים מגאליה בלגיקה הוכרחו להשתתף בפסטיבל בלונגדונום (כיום ליון), שהוקדש באופן כללי לגאונתו של הקיסר השליט. בחסות השלטון הרומאי, צורות השלטון בגאליה בלגיקה הפכו אט אט יותר דומות לאלו שברומא, אך לא הפכו בדיוק לאותו הדבר, אלא בעיקר התפתחו מן המקור הרומאי.
במהלך המאה ה-1 לספירה (התאריך המשוער הוא שנת 90), המבנה השלטוני של הפרובינציות הגאליות שונה מחדש. הקיסר דומיטיאנוס הכיר בפרובינציות על מנת שיוכל להפריד את השטחים הצבאיים באזור הריין מריכוזי אוכלוסייה בגאליה. צפונה של גאליה בלגיקה קיבל שם חדש, גרמניה תחתית (אזור בלגיה המודרנית), השטח המזרחי של גאליה בלגיקה קיבל את השם גרמניה עילית (מערב גרמניה ומזרח צרפת של היום) והגבול הדרומי של גאליה בלגיקה הורחב דרומה. גאליה בלגיקה המחודשת כללה את הערים קמארקום (קמבראי), נמטאקום (אראס), סמרובריוה (אמיין), דורוקורטר (ריימס), דיואידורום (מץ) ואוגוסטה טרברורום (טרייר).
נפילתה של גאליה בלגיקה
בשנת 406, הונדלים, הבורגונדים ושבטים נוספים חצו את הריין והביסו את הכוחות הגאלים. הפרנקים הסתננו לפני כן לגרמניה תחתית ושלטו באזור מאז שנת 350 לקירוב. השבטים החדשים ששלטו באזור הפכו במהלך המאה החמישית למרכז ממלכת השושלת המרובינגית של כלוביס הראשון, ובמהלך המאה השמינית הפך השטח לליבה של האימפריה הפרנקית. לאחר מותו של בנו של קרל הגדול, לואי החסיד, האזור פולג בעקבות חוזה ורדן בשנת 843. שלושת בניו של לואי החסיד פיצלו את הטריטוריות לשלוש ממלכות שונות: פרנקיה המזרחית, פרנקיה המערבית שהייתה לליבה של צרפת המודרנית, ולפרנקיה התיכונה, שירשה אותה דוכסות לוריאן.
בלגיקה כשמן של ארצות השפלה
למרות שהשם "בלגיקה" נחשב היום בתור בלגיה, לפני פיצול ארצות השפלה לחלקים הדרומיים והצפוניים במהלך המאה ה-16, השם נחשב לכללן של ארצות השפלה. שבעה-עשר המחוזות של ארצות השפלה פולגו יותר מאוחר ל-בלגיקה פודרטה העצמאית או בשמה הנוסף רפובליקת הולנד הפדרלית, ולבלגיקה רג'יה או בשמה הנוסף דרום הולנד המלוכנית, תחת שלטון בית הבסבורג.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| הפרובינקיות של האימפריה הרומית בשיאה | ||
|---|---|---|
|
