גדוליניום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־08:18, 22 בינואר 2017 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (יוסף העביר את הדף חול:גדוליניום לשם גדוליניום תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:יסוד כימי

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

גדוליניום
טרביום - גדוליניום - אירופיום

Gd
Cm
   
 
64
Gd
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 64
סמל כימי Gd
סדרה כימית לנתנידים
מראה
לבן כסוף
Gadolinium-4.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 157.25 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 25, 9, 2
תכונות פיזיקליות
צפיפות 7901 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 3546.15K (3273°C)
נקודת התכה 1585.15K (1312°C)
לחץ אדים 24400Pa ב-1585K
מהירות הקול 2680 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.20
קיבול חום סגולי 230 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 0.736 106/m·Ω
מוליכות חום 10.6 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 593.4 kJ/mol

גדוליניום (Gadolinium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Gd ומספרו האטומי 64.

תכונות

גדוליניום 99.9% טהור

גדוליניום הוא מתכת לבנה כסופה, רקיעה, ניתנת לחישול ובעלת ברק מתכתי. בשיווי משקל בטמפרטורת החדר המבנה הגבישי של גדוליניום הוא הקסגונלי, ובטמפרטורות גבוהות (מעל 1235 מעלות צלזיוס), המבנה הגבישי היציב שלו הוא קובי ממורכז גוף (BCC), בפאזה המסומנת β.

גדוליניום יציב יותר מלנתנידים אחרים באוויר יבש, אך הוא מתחמצן במהירות באוויר לח ויוצר את התחמוצת Gd2O3.

גדוליניום הופך למוליך על מתחת לטמפרטורה של 1.083 מעלות קלווין (272.067- מעלות צלזיוס). לגדוליניום תכונות מגנטיות בטמפרטורת החדר: מתחת לטמפ' של 20 מעלות צלזיוס גדוליניום הוא פרומגנטי, ומעל טמפ' זו הוא פארמגנטי. בגדוליניום מתרחש האפקט המגנטו-קלורי - צימוד בין שינויים במצב המגנטי לשינוי בטמפ'. כלומר, כאשר השדה המגנטי הפועל על החומר משתנה גם הטמפ' שלו משתנה.

במחקרים בננוטכנולוגיה, הצליחו חוקרים להכניס אטומים בודדים של גדוליניום לתוך מולקולות פולרן (C60).[1] בנוסף, הדגימו חוקרים את האפשרות להכניס אטומים בודדים וצברים קטנים של אטומים לתוך ננו-צינוריות פחמן.[2]

לאיזוטופ גדוליניום-157 יש את שטח החתך לפעולה הגדול ביותר לפיזור נייטרונים, מבין כל האיזוטופים היציבים. הוא שני רק לאיזוטופ קסנון-135, אולם איזוטופ זה איננו יציב.

שימושים

לגדוליניום אין יישום עיקרי בקנה מידה גדול, אלא שורה של יישומים ספציפיים ומיוחדים.

היסטוריה

גדוליניום התגלה בשנת 1880 בזמן אנליזה ספקטרוסקופית בדידמיום (תערובת מתכות) שערך הכימאי השווייצרי ז'אן שארל גאליסר (Jean Charles Galissard). בשנת 1886 תחמוצת גדוליניום (Gd2O5) בודדה על ידי הכימאי הצרפתי פול לקוק (Paul Émile Lecoq).

רק בשנים האחרונות גדוליניום טהור בודד.
גדוליניום נקרא על שמו של הכימאי והגאולוג הפיני יוהאן גדולין (Johan Gadolin).

מינרל הגדוליניט (Gadolinite)

צורה בטבע

גדוליניום לעולם לא מופיע בטבע בצורתו החופשית, אך הוא נמצא בכמה מינרלים כמו גדוליניט, מונזיט ובסטנסיט.
כיום גדוליניום מופק בתגובה בין GdF3 לסידן כך:

2GdF3 + 3Ca → 2Gd + 3CaF2

קיימות טכניקות בידוד נוספות לגדוליניום, כדוגמת חילוף יונים.

אמצעי זהירות

כמו לנתנידים אחרים, לתרכובות גדוליניום רעילות נמוכה. מנגנוני רעילותו לא מובנים במלואם.

לגדוליניום אין תפקיד ביולוגי, אך הוא יכול להאיץ מטאבוליזם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Suenaga, Kazu; Taniguchi, Risa; Shimada, Takashi; Okazaki, Toshiya; Shinohara, Hisanori; Iijima, Sumio (2003). "Evidence for the Intramolecular Motion of Gd Atoms in a Gd2@C92 Nanopeapod". Nano Letters. 3 (10): 1395. Bibcode:2003NanoL...3.1395S. doi:10.1021/nl034621c.
  2. ^ Hashimoto, Ayako; Yorimitsu, Hideki; Ajima, Kumiko; et al. (2004). "Selective deposition of a gadolinium(III) cluster in a hole opening of single-wall carbon nanohorn". Proceedings of the National Academy of Sciences. 101 (23): 8527–8530. Bibcode:2004PNAS..101.8527H. doi:10.1073/pnas.0400596101. PMC 423227. PMID 15163794.