גיל פרישה
גיל פרישה הוא הגיל שבו זכאי אדם לפרוש מעבודתו מחמת גילו ולקבל פנסיה וזכויות נוספות. גיל זה נקבע בחקיקה ובהסכמים קיבוציים.
בשנת 1889 נוצרה בקיסרות הגרמנית, על ידי וילהלם הראשון, קיסר גרמניה ובעידודו של הקאנצלר אוטו פון ביסמרק, הזכות לקצבת זקנה. גיל הזכאות נקבע ל-70 שנה, ובשנת 1916 הופחת ל-65 שנה. בעקבות קביעה זאת, במדינות רבות, וישראל בתוכן, היה גיל הפרישה במשך שנים רבות 60 שנים לאישה ו-65 שנים לגבר[1]. עליית תוחלת החיים הביאה במדינות אחדות להעלאת גיל הפרישה, הרצון להימנע מהפליה מחמת גיל הוליך לביטול מוחלט של גיל הפרישה האחיד במספר מדינות[2], והחתירה לשוויון בין המינים הביאה במדינות אחדות להשוואת גיל הפרישה של האישה לזה של הגבר.
ישראל
בשנת 1987 נקבע בחוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד שעובדת אשר בהסדרה קיבוצית (לא בחוזה אישי), נקבע לה גיל פרישה נמוך מזה שנקבע לעובד, רשאית לפרוש בכל גיל שבין גיל הפרישה שנקבע לעובדת וגיל הפרישה שנקבע לעובד. ב-1 באפריל 2004 הוחלף חוק זה בחוק גיל פרישה. חוק זה מגדיר שלושה מושגים:
- גיל פרישה: הגיל שבהגיעו אליו זכאי אדם לפרוש מעבודתו בשל גילו ולקבל, בהתקיים התנאים הקבועים לכך על פי דין או הסכם, גמלה בשל פרישתו מעבודתו. גיל זה הוא 67 שנים לגבר. לאישה הגיל, עד סוף פברואר 2018, הוא 62 שנים, והוא יעלה בהדרגה, כך שביולי 2023 יגיע ל-64 שנים.
- גיל פרישה מוקדמת: הגיל שבהגיעו אליו זכאי אדם לקבל גמלה, בהתקיים התנאים הקבועים לכך, מחמת פרישתו מעבודתו בשל גילו אף בטרם הגיעו לגיל פרישה. גיל זה הוא 60 שנים לגבר ולאישה.
- גיל פרישת חובה: הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו. גיל זה הוא 67 שנים לגבר ולאישה. בית המשפט העליון פסק כי הוראה זו מפלה מחמת גיל אך תקפה[3].
לעיסוקים שונים (למשל לשופטים[4]) ובנסיבות שונות (למשל להורה לילד שנפטר ומועסק אצל מעסיק גדול[5]) נקבעו בחקיקה או בהסכמים קיבוציים גילאי פרישה שונים מאלה שבחוק (נמוכים או גבוהים יותר). בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, נפסק שמעביד חייב לשקול באופן ענייני בקשת עובד להמשך העסקה לאחר גיל פרישה[6].
בנוסף לפנסיה, שהזכות לה תלויה בביטוח הפנסיוני של העובד, גיל פרישה הוא הגיל המותנה לזכאות לקצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי (בגיל זה הקצבה משולמת בתנאי שההכנסה של האדם אינה עולה על תקרה הקבועה לכך), והגיל המזכה לזכויות הניתנות בחוק האזרחים הוותיקים[7]. בהתאם לחוק פיצויי פיטורים התפטרות של עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה דינה כפיטורים.
גיל פרישה לנשים
גיל הפרישה לנשים נמוך מזה של גברים, על אף שתוחלת החיים שלהן ארוכה יותר.
יש לכך השפעות שליליות רבות, כדוגמת:
- קושי אקטוארי - נשים יחסכו פחות לפנסיה, שאמורה להספיק להן ליותר שנים. (הקושי מתעצם עקב הבדלי השכר בין גברים ונשים)
- מעסיקים משקללים גיל פרישה נמוך יותר זה בשיקוליהם להעסיק או שלא להעסיק נשים, במיוחד בגילאים מבוגרים, ונוטים להעדיף גברים לעבודות אלה, על מנת לייצר יציבות גבוהה יותר.
בחוק גיל פרישה נקבעה תוכנית להעלאה הדרגתית של גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64. מימוש תוכנית זו נדחה פעמים אחדות על ידי הכנסת[8].
ראו גם
קישורים חיצוניים
חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, באתר ויקיטקסט- חוק גיל פרישה, באתר "נבו"
- גיל פרישה מהעבודה, באתר כל זכות
- טלי חרותי-סובר, ב-OECD פורשים לפנסיה, בישראל ממשיכים לעבוד, באתר TheMarker, 23 באוקטובר 2012
- בג"ץ 1268/09, לאה זוזל נ' נציב בתי הסוהר, ניתן ביום 27.8.12
- עו"ד עפרה פרידמן, למען הנשים, העלו את גיל הפרישה, ynet, 30 ביוני 2011
- מהו גיל הפרישה לנשים בפורטל "גלי צדק"
- הוועדה לבחינת העלאת גיל הפרישה, באתר משרד האוצר, 2016
הערות שוליים
- ^ Age 65 Retirement, באתר הביטוח הלאומי של ארצות הברית
- ^ דיווח על כך שגיל פרישה אחיד-חובה בוטל לחלוטין במדינות אוסטרליה, ארצות הברית, בריטניה, דנמרק, קנדה וניו זילנד, ראה בפסק הדין שניתן בבג"ץ 9134/12, פרופ' משה גביש ואח' נ' הכנסת ואח'; ניתן ביום 21.4.2016
- ^ בג"ץ 9134/12, פרופ' משה גביש ואח' נ' הכנסת ואח'; ניתן ביום 21.4.2016
- ^ חוק בתי המשפט, פרק ג', סעיף 13, באתר "נבו"
- ^ חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח-2017, שפורסם בס"ח 2674, התשע"ח, 14.12.2017, עמ' 64.
- ^ ע"ע 209/10, ליבי וינברגר ואח' - אוניברסיטת בר-אילן, ניתן ביום 6.12.12
- ^ חוק האזרחים הוותיקים, באתר חילן
- ^ יהודה שרוני, בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים, כחלון מחליט שלא להחליט, באתר מעריב אונליין, 9 במאי 2017
