גיס חמישי
גיִס חמישי הוא כינוי לכוחות חתרניים חשאיים הפועלים בגוף מסוים, מתוך מטרה לערער את חוסנו של אותו הגוף ולסייע לכוחות המתנגדים לו מבחוץ.
היסטוריה
הביטוי נולד במלחמת האזרחים הספרדית (1936–1939). כשנשאל הגנרל מולה, מפקד הצבא הלאומני שעלה על מדריד, מה גודל צבאו, השיב כי לצבאו ארבעה גייסות, וכי בעיר עצמה ממתין גיס חמישי - כוח מיליטנטי אוהד שיפעל נגד נאמני הממשלה הרפובליקנית שהגנו על העיר. הגיס החמישי של תומכי פרנקו במדריד לא היה יעיל במיוחד, והעיר נפלה רק אחרי קרבות מרים בשנת 1939, אך השימוש בכינוי הפך רווח, במיוחד כדי להגדיר כבוגדים קבוצות מיעוט דתיות או אתניות, או קבוצות בעלות עמדות מקובלות פחות שלכאורה משתפות פעולה עם האויב. הגדרת קבוצת המיעוט כ"גיס חמישי" רווחה במיוחד במשטרים דמוקרטיים, שבהם לא ניתן היה לאפשר בנסיבות רגילות ועל־פי חוקי המדינה לבודד או לנדות את קבוצת המיעוט. הצגת טיעון "הגיס החמישי" אפשרה לתעמולנים שעשו בו שימוש, להציג את המצב ככזה בו יש איום ישיר על שלומם של אזרחי המדינה, המצדיק השעייה או התעלמות מחוקים המבטיחים שוויון בפני החוק ופוטר את מעלה הטיעון מהבאת טעמים והוכחות לטענותיו. הביטוי זכה לפרסום בעיקר עקב מחזה של ארנסט המינגוויי באותו שם.
התייחסות קודמת למושג מופיעה בחומש שמות בחששו של פרעה מבני ישראל:
הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ (ספר שמות, פרק א' פסוק י')
במהלך מלחמת העולם השנייה שימשו גרמנים בעלי אזרחות זרה או תושבים מקומיים שאהדו את האידאולוגיה הנאצית כגיס חמישי במהלך כיבושן של הולנד ובלגיה על ידי הגרמנים[1]
בטיעונים בדבר "גיס חמישי" נעשה שימוש נרחב בבריטניה ובארצות־הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. בבריטניה בתחילת מלחמת העולם השנייה, טענה התעמולה הרשמית כי על שלומה של בריטניה מאיים "גיס חמישי" פרו־נאצי, ובנימוק זה נעצרו אזרחים גרמנים שהתגוררו בבריטניה והועברו למחנות מעצר באי מאן (Isle of Man) שמול חופה המערבי של אנגליה. בין העצורים היו גם יהודים גרמנים רבים, וכן מספר גדול של גרמנים אנטי-נאצים שנמלטו לבריטניה לאחר עליית היטלר לשלטון. בארצות־הברית שימש טיעון דומה כהצדקה למעצר אמריקאים ממוצא יפני וכליאתם במחנות מעצר. בישראל הועלה טיעון דומה על ידי דוד בן-גוריון בפרשת אלטלנה, אם כי כאן לא נגע הטיעון לחשד בבגידה אלא לתביעת הבלעדיות לכוחות צה"ל בהפעלת כוח לחימה, כאשר בן-גוריון ראה בצורך להעביר חיילים מהחזית לתל אביב כדי להתמודד עם אנשי האצ"ל בזבוז משאבי אנוש שהוא כיצירת "גיס חמישי".
השימוש המקובל בביטוי כיום הוא לצרכים רטוריים או דמגוגיים, לשם תקיפת יריבים פוליטיים או קבוצה אחרת (במקרים רבים קבוצה אתנית המהווה מיעוט). ביפן למשל הייתה נפוצה האשמת המיעוט הקוריאני הגדול החי במדינה כ"גיס חמישי", ובמיוחד מופנית האשמה זאת כלפי אותו חלק מתוך המיעוט הזה המקורב למשטר הקומוניסטי בקוריאה הצפונית, ואשר מקיים ארגונים ומוציא לאור עיתונים המביעים את אהדתו זאת. בישראל נעשה לעיתים שימוש בביטוי ביחס לערביי ישראל[2] ולפעילי שמאל [3].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: גיס חמישי |
הערות שוליים
- ^ יו סבאג מונטיפיורי, דנקרק, הוצאת דביר 2010
- ^ ליברמן לעודה: "אתה נציג טרור בכנסת ישראל" אתר מאקו, פברואר 2015
- ^ חזקי ברוך, חזן יוזם: מתקפה עולמית נגד פורטמן "פורטמן המומרת נוהגת כגיס חמישי של המדינה", באתר ערוץ 7, 21/4/2018