גלגל החוזר
בספרות התורנית גלגל החוזר הינו כינוי לפרדוקס הלכתי בו כמה דינים סותרים זה את זה והופכים לגלגל אין-סופי. התופעה מצויה למדי, למרות שאין עליה דיון נרחב אפילו בקרב האחרונים. ספרים העוסקים בה התחברו בשנים האחרונות. דוגמאות לסוגים מסוימים של 'גלגלים' מצינו כבר בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי ובדברי הראשונים. ישנם מספר סוגי גלגלים ומספר שיטות לגבי הגישה ההלכתית הנכונה אליהם.
סוגי גלגלים והיחס אליהם
גלגל הקדימה האין-סופית
ישנם מצבים הלכתיים רבים שבהם נאמר דין קדימה, לפיו יש להקדים פעולה מסוימת לפעולה אחרת. הדברים מצויים בעיקר לגבי אדם הצריך לברך מספר ברכות, אך גם במקומות נוספים. גלגל הקדימה האין-סופית נוצר כאשר א' קודם לב', ב' קודם לג', אך ג' קודם לא', וחוזר חלילה. למשל, בהקרבת הקרבנות בבית המקדש ישנו סדר קדימה מסויים, קרבן חטאת העוף קודם לקרבן עולת בהמה, קרבן עולת בהמה קודם לקרבן מעשר בהמה, וקרבן מעשר בהמה עצמו קודם לקרבן חטאת העוף. במקרה בו יעמדו לפני הכהן שלושת מיני הקרבנות הללו יווצר גלגל החוזר, שכן כל קרבן שהוא ירצה להקריב אמור להתאחר ולהיות מוקרב לאחר קרבן אחר הנמצא לפניו. דוגמאות מעין אלו נידונות כבר בתלמוד בבלי[1] ובתלמוד ירושלמי[2], והם פותרים אותם בשיקולים שונים איזו קדימה היא החשובה ביותר. כלומר, אם חשוב יותר שא' יקדם לב' ושב' יקדם לג' מאשר שג' יקדם לא', עליו לבצע ראשון את א' למרות שבכך ג' יהיה אחריו. בספר משברי ים הביא מצבים רבים היוצרים את גלגל הקדימה האין-סופית, בחלקם ניתן להוכיח איזו קדימה היא החשובה ביותר אך בחלקם לא ידוע כיצד יש לנהוג.
גלגל המצב הדיני המבטל את עצמו
גלגל המצב הדיני המפקיע את עצמו, נוצר כאשר א' הינו סיבה לב', אך ב' יוצר סיבה לבטל את א' וממילא את עצמו. הוא מופיע בנוגע להחלת מצבים הלכתיים ['חלות'] כגון מכירה, קנייה, גירושין ונישואין, ונוצר כאשר ה'חלות' גורמת לתהליך סיבובי המבטל בעקיפין את החלות עצמו, אך התבטלותו של ה'חלות' מבטלת בעצמה את הסיבה שהביאה להתבטלותו.
למשל, בעל המגרש את אשתו בתנאי שלא תינשא לאדם מסוים, ונישאה לאדם ההוא. מקרה זה מהוה גלגל אין-סופי, שכן הנישואין הנם סיבה לביטול הגירושין מן הראשון [שגירש אותה רק בתנאי שלא תינשא לשני], אך על ידי כך נוצר מצב שכלל לא נישאה לשני שכן אשה הנשואה לאדם אחד אינה יכולה להינשא לאדם אחר, וממילא כבר אין סיבה שיתבטלו הגירושין מן הראשון שהרי לא נישאה לשני, אך כאן שוב מתבטלת הסיבה שמנעה ממנה נישואין לשני ועלינו להחשיבה כנשואה לשני, ושוב עלינו לבטל משום כך את הגירושין מן הראשון, וחוזר חלילה.
- התבטלות החלות השני. חכמי התוספות[3] כתבו כי במקרה זה היא מגורשת מהראשון אך איננה נשואה לשני. הרב שמעון שקופ[4] והרב אלחנן וסרמן[5] ביארו זאת ככלל שכל חלות שאם יחול יתבטל בממילא - אינו חל כלל, והגלגל 'עוצר' בשלב הראשוני שלו, כך שהחלות הראשון חל, ואילו החלות השני שבא להפקיע את הראשון וממילא גם את עצמו הוא אינו חל כלל. בדוגמא זו - האשה נשארת גרושה למרות שנעשתה פעולת נישואין מסוימת שאמורה לבטל את הגירושין, וזאת מאחר שהנישואין הללו לעולם לא יקרו באמת שכן הם יגרמו לעצמם להתבטל, ולכן הם אינם חלים כלל.
שיטה זו היא הידועה והמקובלת בעולם הישיבות. - התבטלות החלות הראשון. הרב איסר זלמן מלצר[6] הוכיח מדברי הרמב"ן[7] יחס שונה למקרה זה, ולדעתו החלות הראשון הוא שבטל במקרה זה. ובדוגמא זו - הגירושין הם שבטלים. הרב מלצר ביאר זאת כי לא ייתכן כאן מצב בו היא מגורשת שכן גירושין אלו גורמים בהכרח להתבטלות עצמית, כיון שהם מאפשרים לנישואיה עם השני להתקיים וממילא מבטלים את עצמם. גם המהרי"ט[8] כתב שהגירושין - החלות הראשון - הם שצריכים להתבטל במקרה של גלגל כזה.
- ספק. מדברי הרב חיים סולוביצ'יק[9] יש להוכיח כי במצב מעין זה הדבר נחשב לספק מה נותר ומה נתבטל, החלות הראשון או השני[10].
גלגל הבעיה הטכנית האין סופית
בגלגל זה נכללים מקרים בהם כל הכרעה הלכתית תגרום בעקיפין לכך שהיא לא תהיה נכונה.
דוגמא קלאסית לכך: עדים המעידים לבית דין צריכים להיות גדולים, בני 13 שנים לפחות, אך אם הם קטנים עדותם פסולה. מה יהיה הדין כשבית הדין סבורים שהתאריך הינו א' ניסן, ואז מגיעים שני עדים שנולדו 13 שנה לפני כן בא' ניסן, ומעידים לבית הדין שהתאריך הינו ל' אדר, יום אחד קודם. במקרה זה, אם נקבל את עדותם הרי הם קטנים ופסולים לעדות, ואם לא נקבל את עדותם הרי ננקוט שהתאריך הינו א' ניסן, וממילא העדים גדולים ואין כל סיבה שלא לקבל את עדותם[11].
דוגמא נוספת: פרה אדומה יכולה לשמש להכנת אפר טהרה בתנאי שלא עלה עליה עול, או אפילו אם עלה עליה עול אך הבעלים שלה לא רצה בכך. דבר זה עצמו גורם לכך שהבעלים בדרך כלל לא ירצה שיעלה עליה עול, שכן בכך הוא יפסיד את שוויה הרב, וממילא כאשר עלה עליה עול אין הדבר צריך לפסול אותה שכן הוא לא עלה עליה ברצון הבעלים. אך כאן נוצר גלגל, שכן אם הפרה לא תיפסל בעליית העול, כבר אין סיבה לבעלים להתנגד לכך, ודבר זה עצמו גורם לכך שהפרה תיפסל, וחוזר חלילה. למעשה כל הכרעה הלכתית תיצור בהכרח את ההיפך, אם נכריע כי הפרה פסולה, בהכרח לא ירצו בעליה בעליית העול והיא תהיה דווקא כשרה, ואילו אם נכריע שהפרה כשרה בהכרח לא תהיה לבעלים סיבה שלא לרצות בעליית העול וממילא היא תהיה דווקא פסולה. התוספות כתבו במקרה זה שהפרה פסולה[12].
דוגמא מפורסמת למדי לגלגל מסוג זה, הינה לגבי דין מיגו - מה לי לשקר, שמשמעותו שאדם הטוען בבית דין טענה גרועה שאינה מסתברת, אך יכל לטעון במקומה טענה אחרת טובה ומסתברת שבה הייתה מתקבלת טענתו, הרי דבר זה עצמו מוכיח את היותו דובר אמת שכן אילו הוא היה שקרן כבר היה מעדיף לטעון את הטענה הטובה. העילוי ממיצ'ט העיר, כי הוכחה זו עצמה הינה גלגל החוזר, שהלא ההוכחה לכך שהוא דובר אמת הינה מכח זאת שבחר לטעון טענה שאינה מתקבלת בבית הדין, אך כעת מקבלים בית הדין את הטענה מכח הוכחה זו, וממילא הוא יודע מראש שבית הדין יקבלו את טענתו ואין הוכחה שהוא דובר אמת מכך שטען אותה. גם כאן כל הכרעה תיצור בהכרח את ההיפך, אם נכריע שהטענה מתקבלת היא צריכה שלא להתקבל, ואם נכריע שהטענה אינה מתקבלת אזי יש הוכחה שהוא דובר אמת מכך שבחר לטעון אותה וממילא היא צריכה להתקבל. למעשה לדעתו של העילוי ממיצ'ט אכן מיגו מהוה דוגמא לגלגל החוזר, ולפיכך יש לנקוט ב'שב ואל תעשה' וטענה זו תועיל רק להשאיר את הממון בחזקת מי שהוא אך לא תועיל לפעול פעולות מכח ראייה זו[13]. דבר זה נסתר מדעתם של רבים מהראשונים והאחרונים שבאופנים מסוימים מיגו מועיל אף להוציא ממון מהנתבע[14]. ואכן, דבריו של העילוי ממיצ'ט אינם מוסכמים, שכן הרא"ש כבר כתב כי ההוכחה של מיגו איננה מכח מה שהוא טוען טענה שאיננה מתקבלת בבית הדין, אלא מכח מה שהוא טוען טענה גרועה שאיננה מסתברת ואדם אינו אוהב לטעון טענה כזו אלא מעדיף תמיד לטעון טענה טובה ומסתברת, ומכך מוכח שהסיבה שבחר לטעון טענה זו הינה מפני שכך היא האמת[15]. לפי דברי הרא"ש מקרה זה של מיגו אינו גלגל החוזר, ומובן מדוע 'מיגו' מועיל לאדם לנצח בבית הדין.
מצב הבחירה החופשית
מצב הבחירה החופשית מהוה את היפוכו של הגלגל החוזר, בניגוד לגלגל החוזר שבו כל הלכה סותרת ומבטלת את עצמה, הרי שבמצב הבחירה החופשית כל הלכה יוצרת בעצמה את התנאים והסיבות לנכונותה. המנחת חינוך הראה דוגמא לכך לגבי קידוש החודש, כאשר עדים מעידים לבית הדין על ראיית הירח, ובעקבות דבריהם יקדשו בית הדין את החודש החדש. דבר זה עצמו יגרום לעדים להיות גדולים בני שלוש עשרה שנה, שכן יום ההולדת שלהם הוא בא' לחודש החדש. במקרה זה אילו יבחרו בית הדין לקדש את החודש על פי עדותם תהיה זו הכרעה נכונה שכן על ידי כך יתברר שהעדים גדולים בני 13 שנים וכשרים לעדות. אך אם יבחרו בית הדין שלא לקבל את עדותם גם אז תהיה זו הכרעה נכונה שכן במקרה זה נמצא שהיום נוכחי אינו שייך לחודש הבא וממילא העדים עדיין קטנים ואין לקבל את עדותם. מסקנתו של המנחת חינוך הינה שאכן במקרה זה הבחירה ביד בית הדין[16].
ערכים קשורים
לקריאה נוספת
ספר 'משברי ים - גלגל החוזר' חובר על ידי הרב שמואל אהרון פיש, חובר בשנת ה'תש"ע הוא מכיל עשרות דוגמאות של 'גלגלים' וכן ניתוח של השיטות השונות לגבי ההתייחסות ההלכתית למצבים אלו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ זבחים צ,ב
- ^ הוריות פ"ג ה"ד
- ^ גיטין פג,א ד"ה ועמדה ונישאת
- ^ שערי יושר ש"ז פט"ז, חי' הגר"ש שקופ כתובות סי' מט
- ^ קוב"ש ב"ב אות ריא
- ^ אבן האזל מכירה יא,י
- ^ גיטין פג,א
- ^ שו"ת מהרי"ט ח"א סי' מט
- ^ חידושי רבינו חיים הלוי, גירושין פ"ח הי"ג
- ^ משברי ים סי' קיג
- ^ דוגמא זו הינה עריכה פשטנית לדוגמתו המורכבת יותר של המנחת חינוך במצוה ד
- ^ בבא מציעא ל,א ד"ה אף
- ^ חידושי העילוי ממיצ'ט סי' סה
- ^ ראה בחושן משפט סוף סי' פב, בש"ך, תומים, קצות החושן ונתיבות המשפט, שהרחיבו בכך ואף פסקו באופנים רבים שמיגו מועיל להוציא.
- ^ שו"ת הרא"ש כלל עט סי' ח
- ^ מנחת חינוך מצוה ד