גליציה
ערך זה עוסק בחבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה. אם התכוונתם לחבל אוטונומי בספרד, ראו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים ריקים [ תמונת מפה, מנהיגים, שמות מנהיגים, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ תמונת סמל, תמונת דגל, מפה מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| ממשל | |
|---|---|
| שפה נפוצה | הונגרית, פולנית, אוקראינית |
| עיר בירה | לבוב |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| הקמה | חלוקת פולין |
| תאריך |
1772 הצהרה 1773 הכרה |
| פירוק | מלחמת העולם הראשונה |
| תאריך | 1919 |
| ישות קודמת | אוסטריה |
| ישות יורשת | אוקראינה, פולין |
| שטח בעבר | 785,500 קמ"ר |
| אוכלוסייה בעבר | 6,400,000 (נכון ל־1888) |
| כלכלה | |
| מטבע | כתר אוסטרי |
גליציה (באוקראינית: Галичина; בפולנית: Galicja; בגרמנית: Galizien; ביידיש: גאליציע) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה מצפון להרי הקרפטים הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
נסיכות עצמאית מ-1087, ומחלוקת פולין בשנת 1772 עד 1918 ארץ כתר אוטונומית בקיסרות האוסטרו-הונגרית. בין שתי מלחמות העולם הייתה גליציה חלק מפולין, ולאחר מלחמת העולם השנייה נחלקה בין ברית המועצות (גליציה המזרחית, כחלק מהרפובליקה הסובייטית של אוקראינה כשבירת מחוז לבוב משמשת העיר לבוב, כיום באוקראינה), ופולין (גליציה המערבית שבירתה קראקוב).
בחלקה המזרחי של גליציה היו הרותנים (אוקראינים) רוב האוכלוסייה, והפולנים מיעוט ניכר בגודלו, ואילו בחלקה המערבי, מעבר לנהר הסן, היו הפולנים הרוב עם מיעוט אתני-לינגוויסטי אוקראיני.
במאה ה-19 נמצאו במקומות שונים בגליציה מרבצי נפט.
האזור היה מרכז רוחני ותרבותי יהודי חשוב, ראו רשימת ערכים העוסקים בערי גליציה.
היסטוריה
האזור עשיר בהיסטוריה עוד מימי האימפריה הרומית. בימים ההם התיישבו שם שבטים מתערובת קלטו-גרמאנית. בין השבטים היו "גליצים" "ווהלינים", פרוסים, לוגיאנים, גותים, ממוצא קלטי וונדלים ממוצא הוני או גרמאני. בזמן של נדידת העמים, בימים שהתפוררה האימפריה הרומית, התיישבו באזור שבטי נוודים שונים כמו הסקיתים, הסרמטים, והאלאנים (המאה ה-1 לספירה) הקרואטים והסרבים (מאות 4-5 לספירה), הונים (המאה ה-5 לספירה), אוורים, (מאות 6 עד 8 לספירה), וסלבים (במאות 6 עד 9 לספירה).
גליציה נקראה במקור הדוכסות של האליץ' (Halych או Galich; בפולנית Halicz, ברוסית Гáлич), ב-1188 דוכסות זאת אוחדה עם הדוכסות של וולודימיר (Volodymyr) (ממלכת גליציה-ווהלין). במאה ה-14 סופחה הדוכסות לפולין על ידי קזימיר השלישי.
עם חלוקתה הראשונה של פולין ב-1772 עבר רוב האזור לשליטת אוסטריה, שהפכה את האזור לארץ כתר בקיסרות עם בירתה לבוב. אוסטריה הידקה את אחיזתה בגליציה עם חלוקת פולין השלישית ב-1795 ופעם נוספת ב-1815. במיוחד בתקופה זו (המאה ה-19 עד 1918) חשוב להבחין בין "מזרח גליציה" (אנ') שנשארה בידי האימפריה האוסטרו-הונגרית, לבין "מערב גליציה" (אנ'), אזור שבשנת 1809 חזר למעשה להיות חלק מפולין – חלק מדוכסות ורשה (על פי הסכם שנברון) ולימים: פולין הקונגרסאית (ראו: מפת השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918).
ב-1861 זכתה גליציה באוטונומיה מוגבלת עם זכות ייצוג בפרלמנט של אוסטריה. בשנות ה-80 של המאה ה-19 החלה עזיבה המונית של אוכלוסיית האזור בחלקה לגרמניה ובחלקה לארצות הברית. בשנת 1888 קזימיר פליקס באדני התמנה למושל האזור. הוא הצליח להקטין את המתחים בין הקבוצות השונות באוכלוסיית האזור.
עם סיום מלחמת העולם הראשונה והתפרקותה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית, לאחר ועידת השלום בפריז (1919) ודחיית הצעת הבריטים לקו קרזון, עברה גליציה לשליטת פולין.
בספטמבר 1939, בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, נכבשה גליציה המזרחית על ידי ברית המועצות, ואילו גליציה המערבית נותרה בתחום הגרמני הגנרלגוברנמן בפולין. חלקה המזרחי של גליציה נכבש על ידי כוחות גרמניה הנאצית רק ב-1941, במסגרת מבצע ברברוסה. לאחר סיום המלחמה הפכה גליציה המערבית לחלק מפולין, ואילו גליציה המזרחית סופחה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, שהפכה לאוקראינה עם פירוקה של ברית המועצות.
יהודי גליציה
ערך מורחב – יהדות גליציה
העדויות הראשונות לקיומם של יהודים בגליציה הן מהמאה ה-11. בעת כיבוש האזור על ידי אוסטריה ב-1772 ישבו בו כ-225,000 יהודים, שהיוו באותם ימים 9.6 אחוזים מכלל האוכלוסייה. היהודים ישבו ברובם בעיירות, אך גם בכפרים, ושימשו מעין מעמד ביניים המקשר בין האצולה לבין האיכרים. היהודים ברובם היו בעלי מלאכה, ורק מעטים עסקו במקצועות אחרים.
חלק מיהודי גליציה השתייכו לזרם החסידי, כגון חסידויות בעלז, צאנז וצאצאיה, אדמו"רי בית זידיטשוב-חסידות קומרנא, רופשיץ-דז'יקוב, בתי וענפי רוז'ין, ועוד רבות. ב-1913 נוסדה בגליציה תנועת הנוער החלוצית "השומר הצעיר". התנועה הייתה תנועת הנוער הציונית היהודית הראשונה. חבריה הגליציים היו מעולי העלייה השלישית.
קודם למלחמת העולם הראשונה היו בגליציה למעלה מ-800,000 יהודים, כ-75% מהם בגליציה המזרחית. במלחמה נפגעו היהודים מפלישות של אוסטריה ורוסיה לאזור.
מרבית יהודי גליציה נספו בשואה, בעיקר במחנות ההשמדה בלז'ץ וינובסקה. רבבות אחרים, בעיקר בחבליה המזרחיים של גליציה, מצאו את מותם בקרבת מקומות מגוריהם בבורות הירי שהפכו קברי אחים. אלפים אחרים נשלחו למחנות מרוחקים כדוגמת אושוויץ וסוביבור או שמצאו את מותם בעבודות כפייה בעשרות מחנות עבודה שהוקמו באזור.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גליציה |
- http://www.jewishgalicia.net
- http://halychyna.org (באוקראינית)
- גליציה, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- רייצ'ל מנקין, גליציה, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
