גלעד צוקרמן

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

גלעד צוקרמן

לידה	1 ביוני 1971 (גיל: 52)
ענף מדעי	בלשנות
תרומות עיקריות
פרסם תזה שמנסה לאפיין את העברית הישראלית, ניתוח תופעת התשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל), החייאת שפות, חקר השפה והתרבות, מגע בין לשונות, בלשנות היסטורית, אטימולוגיה, לקסיקולוגיה.

גלעד צוקרמן (נולד ב-1 ביוני 1971 בתל אביב) הוא בלשן ישראלי ופרופסור ללינגוויסטיקה הפועל באוסטרליה.

מחקריו עוסקים בעיקר בהחייאת שפות, במגע בין לשונות, בשפה ותרבות, בבלשנות היסטורית, בלקסיקולוגיה, בגנטיקה לשונית ובהתפתחות של לשונות, במקורות העשרה מילונית, בריבוי סיבות ובהיברידיות (הכלאה לשונית ותרבותית). הוא מרבה לחקור את העברית הישראלית והיידיש כמקרי מבחן לתאוריות שלו, וגם עוסק בהחייאת שפות אבוריג'יניות באוסטרליה.

ביוגרפיה

צוקרמן נולד בגבעתיים וגדל באילת. את שירותו הצבאי עשה ביחידה 8200. צוקרמן סיים בהצטיינות יתרה תואר שני בבלשנות בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן שבאוניברסיטת תל אביב. הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת קיימברידג'. באוקספורד שימש צוקרמן כנשיא ארגון הסטודנטים היהודי של האוניברסיטה, "לחיים". צוקרמן הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד, אוסטרליה. מדען אורח במכון ויצמן למדע.

צוקרמן זכה במענק מחקר מטעם מועצת המחקר של ממשלת אוסטרליה ומכהן גם כפרופסור מן המניין באוניברסיטת שאנגחאי ללימודים בינלאומיים. ב-2006–2010 הוא היה פרופסור באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה. כיהן כפרופסור גם באנגליה, בסינגפור, בישראל, בסלובקיה ובארצות הברית, והיה בעל משרות-מחקר בכירות באוניברסיטת קיימברידג' (קולג' צ'רצ'יל), באוסטרליה, בסין, באיטליה, בארצות הברית וביפן. לפני שירותו בצה"ל הוא ייצג את ישראל בקולג' בינלאומי באיטליה השייך לרשת ה-United World Colleges.

צוקרמן הוא פוליגלוט: דובר 13 שפות וקורא כ-30. פרסומיו האקדמיים כוללים מאמרים באנגלית, בעברית, ביידיש, באיטלקית, בספרדית, בגרמנית, ברוסית ובסינית.

גישתו הבלשנית

צוקרמן נמנה עם הבלשנים המערערים על התאוריה הבלשנית הקלאסית שעל-פיה כל שפה התפתחה משפה אחרת שקדמה לה. הוא גורס כי תיתכן התפתחות של שפות חדשות אשר בהן יש מיזוג של אלמנטים משתי-שפות קודמות או יותר. במילים אחרות, ייתכן שלשפה נתונה יהיה יותר מ"הורה" אחד. התאוריה שצוקרמן אימץ מערערת גם על החלוקה הקלאסית של שפות למשפחות גנטיות.

על-פי צוקרמן, ייתכן ששפה תהיה שמית והודו-אירופית כאחת, אם היא התפתחה ממיזוג של אלמנטים משפה שמית מצד אחד ומשפה הודו-אירופית מצד שני. העברית הישראלית, לדעתו של צוקרמן, היא דוגמה לשפה שיש לה מספר "הורים". גישה זו נובעת מכך שצוקרמן טוען שהעברית ממזגת לכאורה אלמנטים שמיים והודו-אירופיים. את האלמנטים השמיים תרמה העברית לתקופותיה, ואילו האלמנטים ההודו-אירופיים הגיעו בעיקר מיידיש, וכן מרוסית ומפולנית. גם שפה כמו טוק פיסין, שהתפתחה בגינאה החדשה, נחשבת שפה "מעורבת" לפי התאוריה הזאת, מכיוון שהיא ממזגת לכאורה אלמנטים משפות מלנזיות ומשפות הודו-אירופיות.

התאוריה ההיברידית הרב-הורי שייסד צוקרמן לגבי היווצרות העברית הישראלית סותר לא רק את מודל ההחייאה (חיים רבין, חיים רוזן), אשר לפיו העברית הישראלית היא עברית שהחיו אותה, כי אם גם את תאורית הרה-לקסיפיקציה (פאול וקסלר, ג'וליה הורבט), אשר לפיו העברית הישראלית היא יידיש שהחליפו לה את אוצר המילים באוצר מילים עברי.

"תשמו"ץ"

תשמו"ץ, ראשי תיבות של תרגום שומר משמעות וצליל, הוא מונח שטבע צוקרמן, והוא מתייחס ל-Phono-Semantic Matching (גם הוא מונח של צוקרמן), תחדיש המשלב צליל דומה ומשמעות דומה. ״סחר מכר" הוא תשמו"ץ של "שאַכער מאַכער" היידי.

דוגמה נוספת לתחדיש מסוג זה היא המילה "קוקית", שנקבעה כתרגום למילה האנגלית cookie ומשמעותה "מידע אודות הגולש שנשמר על ידי דפדפן במחשב של הגולש". המילה "קוקית" שומרת על הצליל של המקור האנגלי, וכן רומזת לציפור קוקייה, המטילה את ביציה בקני זרים. השימוש בתחדיש מסוג זה קיים בשפות רבות (שמיות, הודו-אירופיות וכו) וקיים ברבדים קדומים של העברית. המילה מסתורין היא דוגמה לכך.

לפי צוקרמן, הביטויים "כלי ראות", "כלי עיניים" ו"בתי עיניים" פינו את מקומם למילה "משקפיים", תשמו"ץ של חיים לייב חזן מ-1890 על בסיס סְקוֹפֶּאוֹ (אני מביט) היווני ו-שק"פ העברי.

ספריו

ספרו של גלעד צוקרמן Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew (מגע בין שפות והעשרה לקסיקלית בעברית הישראלית), שפורסם ב-2003, עוסק ברב-סיבתיות (multiple causation) ובתחדישים רב-מקוריים בעברית ישראלית, בטורקית, במנדרינית, ביפנית ובערבית.

בשנת 2008 יצא לאור בהוצאת עם עובד ספרו ישראלית שפה יפה. הספר גרם לדיונים ציבוריים סוערים, זכה לסקירה בעיתונות ונמכר בעותקים רבים.

בשנת 2011 יצא לאור בהוצאת קרן הספר טינגו, לו תרם צוקרמן שלושה פרקים על יידיש, אטימיתולוגיה (אטימולוגיה עממית) וסלנג ישראלי.

ביקורת

צוקרמן הוא דמות שנויה במחלוקת בקרב עמיתיו. "הוא נחשב על ידי עמיתיו הישראלים גאון, או פרובוקטור". המונח "ישראלית" שהוצע על ידיו כדי לתאר את העברית בת זמננו נתפס כפרובוקטיבי. משה בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אמר על צוקרמן שבדומה לנועם חומסקי, גם הוא "חוקר טוב מאוד, שמסתכן בהשקעת מאמצי-סרק עקב עירוב בין בלשנות לפוליטיקה". רוביק רוזנטל ציין כי "צוקרמן הוא איש מבריק וידען, והוא מעלה תופעות חשובות", אך הוסיף "היריעה קצרה, גלעד, ואני שב ותוהה אחרי קריאת הספר, אם לא התאהבת במאבק שאינו נושא פירות, וחשיבותו אינה רבה, לייצר תיזה עצמאית. אני לא חושב שהיא מחזיקה מים, אם להשתמש בביטוי מאונגלז."

ספרו "ישראלית שפה יפה" גרם לדיונים ציבוריים סוערים וגם לביקורות לא מחמיאות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

• פרופ' גלעד צוקרמן באתר של אוניברסיטת אדלייד
• פרופ' צוקרמן באתר Academia.Edu – כולל רשימת ספריו ומאמריו
• האתר של פרופ' גלעד צוקרמן
• עמרי הרצוג, עברית בשתי שקל, באתר הארץ, 27 באפריל 2010
• רשימת המאמרים של גלעד צוקרמן באתר רמב"י
• קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם גלעד צוקרמן, באתר iCast‏, 5 בינואר 2014
• ניצה לואנסטין, אמר לשבט את דברו, באתר "ידיעות אחרונות", 28 באוקטובר 2016

על ספריו

• ראו קישורים בערך "ישראלית שפה יפה".

ממאמריו:

• "ישראלית שפה יפה", באתר nrg‏, 14 ביוני 2005
• ישראלי, דבר ישראלית!, באתר הארץ, 28 באפריל 2009
• אקדמיה ליפהפיות נרדמות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
• האם תרגום אפשרי?, הד האולפן החדש 96, 2010.
• בין "עברית" ל"ישראלית": רב שיח בהשתתפות פרופ' גלעד צוקרמן, פרופ' תמר סוברן ועידו בסוק, הד האולפן החדש, גיליון 95, 2009.
• דיון על ההרצאה של גלעד צוקרמן באתר פועלת מילולית: [3]
• גלעד צוקרמן וגתית הולצמן, "רֵעד אל העם: על המהפך הנדרש בהוראת תנ"ך בישראל", בתוך: גילוי דעת, כתב עת רב-תחומי לחינוך, חברה ותרבות, גיליון מס' 1, ינואר 2012.
• וידאו: השפה הישראלית: רצח יידיש או יידיש רעדט זיך – הרצאה של פרופ' צוקרמן ביום עיון בבית לייוויק, תל אביב, בהנחיית ד"ר צביה ולדן (3 בינואר 2008), חלק א'; חלק ב'

• Cultural Hybridity: Multisourced Neologization in 'Reinvented' Languages and in Languages with 'Phono-Logographic' Script, Languages in Contrast 4 (2), pp. 281-318, 2004.
• "Phono-Semantische Abgleichung", Semantik im Lexikon, Stefan Langer & Daniel Schnorbusch (eds), Gunter Narr, Tübingen, pp. 223-267, 2005.
• A New Vision for 'Israeli Hebrew': Theoretical and Practical Implications of Analysing Israel's Main Language as a Semi-Engineered Semito-European Hybrid Language, Journal of Modern Jewish Studies 5 (1), pp. 57-71, 2006.
• Complement Clause Types in Israeli", Complementation: A Cross-Linguistic Typology, R. M. W. Dixon & A. Y. Aikhenvald (eds), Oxford University Press, Oxford, pp. 72-92, 2006.
• 'Etymythological Othering' and the Power of 'Lexical Engineering' in Judaism, Islam and Christianity. A Socio-Philo(sopho)logical Perspective, Explorations in the Sociology of Language and Religion, Tope Omoniyi & Joshua A. Fishman (eds), Amsterdam: John Benjamins, pp. 237-258, 2006.
• 《混合还是复苏：以色列语的起源——多来源，形式和模式》, 南开语言学刊 (Nankai Linguistics) 2008-2, pp. 23-35, 2008.
• 'Realistic Prescriptivism': The Academy of the Hebrew Language, its Campaign of 'Good Grammar' and Lexpionage, and the Native Israeli Speakers, Israel Studies in Language and Society 1, pp. 135-154, 2008.
• Icelandic: Phonosemantic Matching, Globally Speaking: Motives for Adopting English Vocabulary in Other Languages, Judith Rosenhouse & Rotem Kowner (eds), Multilingual Matters Clevedon-Buffalo-Toronto, pp. 19-43, 2008. (Sapir, Yair & Zuckermann, Ghil'ad)
• Hybridity versus Revivability: Multiple Causation, Forms and Patterns, Journal of Language Contact, Varia 2, pp. 40-67, 2009.
• Blorít: Pagans’ Mohawk or Sabras’ Forelock?: Ideological Secularization of Hebrew Terms in Socialist Zionist Israeli, The Sociology of Language and Religion: Change, Conflict and Accommodation, Tope Omoniyi (ed.), Palgrave Macmillan, Houndmills, pp. 84-125, 2010. (Yadin, Azzan & Zuckermann, Ghil'ad)
• Stop, Revive, Survive: Lessons from the Hebrew Revival Applicable to the Reclamation, Maintenance and Empowerment of Aboriginal Languages and Cultures, Australian Journal of Linguistics 31 (1), pp. 111-127, 2011. (Zuckermann, Ghil'ad & Walsh, Michael)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0