גן השלושה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:53, 23 באוגוסט 2020 מאת מקוה (שיחה | תרומות) (אין צורך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גן השלושה או הסַחְ'נֶהערבית: الساخنة, בתרגום מערבית: "החמה") הוא גן לאומי בעמק המעיינות למרגלות הר הגלבוע, סמוך לקיבוץ ניר דוד. הגן זכה בתואר אחד מעשרים הגנים היפים בעולם של הטיים מגזין[1][2].

מקור השם

מקור שמו הערבי של הגן - הסח'נה ("החמה")[3], הוא בכך שהמים בבריכה הגדולה שבו חמימים תמיד (כ-28 מעלות כל השנה). שמו העברי של הגן - "גן השלושה", מנציח את זכרם של חיים שטורמן, אהרון אתקין ודויד מוסינזון, שנהרגו ב-14 בספטמבר 1938 (י"ח באלול ה'תרצ"ח) בעת שעלו עם המכונית בה נסעו על מוקש, כ-6 קילומטרים מדרום לבית שאן, כאשר יצאו לעמק בית שאן למצוא מקום מתאים לקיבוץ חדש.

עין אל-עאסי

עין אל-עאסי
הבריכה הראשונה (העליונה). לימין הבריכה, מתחת לסלעים נובע מעיין אל-עאסי
הבריכה הראשונה (העליונה). לימין הבריכה, מתחת לסלעים נובע מעיין אל-עאסי
שם נוסף עין עמל
מיקום המעיין
מדינה ישראל
מחוז צפון
אזור עמק המעיינות
קואורדינטות 32°30′23″N 35°26′46″E / 32.5064°N 35.446225°E / 32.5064; 35.446225
גובה כ-100 מטר מתחת לגובה פני הים
נתוני המעיין
סוג זרימה מעיין איתן
סוג נביעה מעיין העתק
ספיקה ממוצעת 1700 מ"ק לשעה
אגן ניקוז נחל עמל
גישה למעיין
שמורת טבע גן השלושה
נגישות לציבור כניסה בתשלום
דרך גישה רגלית

מקור המים, הנובעים במעיין עין אֶלעָאסִי (בערבית عين العاصي תעתיק מדויק: עין אלעאצי. בעברית גם עין עמל), הוא בשטח הצפוני של הרי השומרון ובמזרח הרי הגלבוע. במהלך זרימתם התת-קרקעית מתחממים המים ל-28 מעלות וצוברים את מליחותם הגבוהה יחסית - 1100 מ"ג כלוריד לליטר. מי המעיין, הנובעים בספיקה ממוצעת של 1700 מ"ק בשעה, יוצרים את נחל עמל, הזורם ומתנקז בכיוון מזרח, אל עבר נהר הירדן.

מבנה הגן

הגן מורכב ממערכת של שתי בריכות מלאכותיות גדולות (עליונה ותחתונה), האוגרות בתוכן את מי המעיין. הבריכות מקושרות זו לזו, וכן נמצאות בגבהים שונים, דבר המאפשר את המשך זרימת המים לאפיק נחל עמל. אורך הנחל בתחום הגן מגיע לכ-500 מטרים.

המעבר בין גדות הבריכות מתאפשר על ידי מספר גשרים בשטח הגן.

צמחיית הגן הנטועה מושקית במלואה על ידי מי הנחל, אולם בשל היותם מליחים, יש להתאימם במיוחד להשקיה. לפיכך, מוהלים אותם במים מתוקים המגיעים מנחלים סמוכים. הבריכה, אליה נשפכים מי הנחל לפני מהילתם, נוחה לרחצה הודות לחמימות מימיה, ומפל המים שבה תורם להנאת הרוחצים. יחד עם הדשאים והצמחייה שסביבה, מהווה הבריכה מוקד משיכה למבקרים רבים, בכל עונות השנה.

לאורך גדות הנחל שפע של צמחיית נחלים טבעית, דוגמת קנה מצוי, טיון דביק, פטל קדוש, מלוח קיפח, כמו גם נטועה, דוגמת תאנה, חרוב מצוי, תמר וזית. במימי גן השלושה חיים גם כמה מיני דגים, ובהם אמנון, קרפיון, עגלסת הירדן וקיפון בורי, כמו גם מגוון מינים של חסרי חוליות, בהם סרטן הנחלים ושחריר הנחלים.

היסטוריה

ראשית ההתיישבות באתר "גן השלושה" של ימינו מתועדת לתקופת הברונזה התיכונה, וניכר כי האתר נושב באופן רצוף לאורך התקופה הישראלית, עת עסקו מרבית תושביו באריגה ובצביעת בדים, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והערבית, בה נעזב. על כך מעידים שלל הממצאים הארכאולוגיים, אשר נחשפו בעת החפירות שנערכו בתל הקדום (הקרוי תל עמל, כשם הקיבוץ שהוקם לצידו). הממצאים הללו מוצגים כיום ב"מוזיאון לארכאולוגיה אזורית וים-תיכונית", הבנוי על ראש התל.

עד תחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה במקום רק בריכה טבעית, שמימיה נבעו מעין עמל (עין אלעאסי) וירדו דרך מפל ונוצלו להפעלת טחנת קמח עות'מאנית ישנה.

לפני הקמת המדינה היו האדמות באזור בבעלותם של ערבים אמידים, שהקימו טחנות קמח, הרחיבו והעמיקו את הבריכות ויצרו מפלי מים כדי להניע את אבני הריחיים. אחרי מלחמת השחרור נהרסו הטחנות וכעת נמצאים שרידיהן בשטח גן השלושה. אחת מהן שוקמה. מאבני הטחנות ההרוסות בנה בשנות ה-50 "עולה מתימן שהיה לו מושג בבנייה", כפי שכתוב בדפי ההסבר לתיירים בסחנה, "את הקיר שמעליו נופל המפל ותצלומו מופיע בכל ספר תמונות מישראל".

סביבות הבריכה היו שוממות. הגן הגדול, המקיף אותה היום, הוא תוצאה של טיפול וטיפוח מסור במשך שנים, פרי יוזמתו של צבי בהיר[4] חבר קיבוץ ניר דוד. בהיר, בסיועם של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור (לימים, חתני פרס ישראל באדריכלות), הפכו את הסחנה לאתר נופש גדול ומטופח. כיום מקורו של נחל עמל בנביעה תת-קרקעית, הנמצאת בתחום הגן והוא זורם בכיוון מזרח, אל הירדן. בדרכו הוא עובר דרך קיבוץ ניר דוד.

בעברו ההיסטורי חצה נחל זה את בית שאן הרומית – ביזנטית וסיפק את תצרוכת המים העירונית. סכר שנבנה לפני עשרות שנים על הנחל והוציא ממנו אמת מים אל טחנת הקמח, הפך אותו לבריכה ובעקבותיה נבנו עוד מספר בריכות. אמת המים והטחנה המקורית עודן קיימות והטחנה אף כשירה עדיין להפעלה.

הגן נפתח באופן רשמי ביום העצמאות בשנת 1958.

אתרים נוספים בגן

מוזיאון לארכאולוגיה

המוזיאון לארכאולוגיה אזורית וים-תיכונית, אשר נוסד בשנת 1963 על התל הקדום במתחם הגן מציג את שלל הממצאים הארכאולוגיים, שנחשפו בחפירות התל, החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הערבית וכן בחפירות שנערכו באתרים ארכאולוגיים בסביבה, דוגמת תל כיתן ותל רחוב. פרט לכך מוצגים במוזיאון ממצאים מאזורים שונים ברחבי אגן הים התיכון, לדוגמה, מתקופות: ממלכת פרס, ממלכת מצרים, התרבות האטרוסקית ויוון העתיקה (התרבות המיקנית, התרבות המינואית, התקופה הקלאסית והתקופה ההלניסטית.

בין הממצאים שהתגלו בתל הייתה אמפורה שעליה כתובת בעברית - "לנמשי".

תיאטרון המים

על גדתה הדרומית של הבריכה השנייה (הבריכה התחתונה) ניתן להבחין בבירור במושבים מדורגים, שנחצבו בדופן המצוק. לדעת החוקרים מדובר בתיאטרון מים (נאומכיה) מהתקופה הרומית. לממצא זה חשיבות רבה, מפני שזהו ממצא יחיד במינו בארץ ישראל.

טחנת הקמח המשוחזרת והעתיקה

במתחם הגן ניתן להבחין בשתי טחנות קמח, אשר הופעלו באמצעות מים. הראשונה היא טחנת הקמח המשוחזרת, אשר פעלה עד לתחילת המאה ה-20, ואילו השנייה, הבנויה בצורת "ארובה", פעלה עד שלהי המאה ה-19 עד שנזנחה. שתי הטחנות נמצאות בקצה הבריכה השנייה, במרחק מה זו מזו.

אתר שחזור חומה ומגדל

האתר, אשר הוקם בשנת 1993, נועד להמחיש את תולדות ההתיישבות היהודית בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. השחזור של יישוב חומה ומגדל, הנמצא בשטח הגן, תואם בגודלו את תל עמל שהוקם בשנת 1936.

בסמוך לגן השלושה ממוקמת חוות חיות הכיס - גן גורו, שהוקמה על ידי חברי קיבוץ ניר דוד.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן השלושה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ גן השלושה (הסח'נה) באתר "הגשמה" (ארכיון האינטרנט) (באנגלית).
  2. ^ רשימת "גני עדן", באתר מסע אחר.
  3. ^ השורש ס־ח־ן בערבית מקביל לשורש ש־ח־ן בלשון חז"ל (שחוּן שחין ומשחן) שמשמעם חום אך גם יובש
  4. ^ על פי "גלריה", מוסף הארץ 9/11/2012.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0