גרינלנד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:45, 18 בינואר 2021 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "| ראש המדינה =" ב־"| ראש מדינה =")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים [ תמונת סמל, שמות מנהיגים, מנהיגים, תמונת דגל, מפה מתבנית, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

גרינלנד
Kalaallit Nunaat (גרינלנדית)
Grønland (דנית)
מוטו לאומי אין
המנון לאומי את ארצנו העתיקה!
ממשל
משטר דמוקרטיה פרלמנטרית
תחת מונרכיה חוקתית
ראש מדינה מלך
שפה רשמית גרינלנדית[1]
עיר בירה נואוק 64°10′N 51°43′W / 64.167°N 51.717°W / 64.167; -51.717
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת צפון אמריקה
שטח יבשתי[2] 2,166,086 קמ"ר (13 בעולם)
אחוז שטח המים 83.1 (מעטה קרח)
אזור זמן UTC +0 עד -4 UTC
היסטוריה
הקמה שלטון עצמי חלקי מדנמרק דנמרקדנמרק
- תאריך 1979
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(הערכה 1 באפריל 2024)
56,753 נפש (208 בעולם)
צפיפות 0.03 נפש לקמ"ר (238 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 20.82%
גילאי 15 - 24 14.45%
גילאי 25 - 54 39.72%
גילאי 55 - 64 14.66%
גילאי 65 ומעלה 10.36%
כלכלה
תמ"ג[4] (2021) 3,236 מיליון $ (175 בעולם)
תמ"ג לנפש 57,016$ (18 בעולם)
מטבע קרונה דנית‏ (DKK)
שונות
סיומת אינטרנט gl
קידומת בין־לאומית 299

גרינלנד (גרינלנדית: Kalaallit Nunaat -‏ IPA: ‏[kaˈlaːɬːit ˈnʉnaːt] - "ארצנו") הוא אי גדול בצפון האוקיינוס האטלנטי, המוקף באוקיינוס האטלנטי מדרום, האוקיינוס הארקטי מצפון, ים גרינלנד ממזרח ומפרץ באפין ממערב. גרינלנד היא טריטוריה דנית בעלת שלטון עצמי רחב.

גרינלנד הייתה אחת ממושבות הכתר הנורווגי עד 1814. בשנה זו עבר האי לרשות דנמרק והיא הפכה לחלק אינטגרלי מממלכת דנמרק ב-1953. ב-1 במאי 1979 היא קיבלה אוטונומיה (יימסטירה, Hjemmestyre בדנית) על ידי הפרלמנט הדני; ההחלטה נכנסה לתוקף בשנה שלאחר מכן. בנובמבר 2008 75.54% מתושבי האי הצביעו בעד הרחבת האוטונומיה מדנמרק במסגרת משאל עם שנערך באי; ההחלטה נכנסה לתוקף ב־21 ביוני 2009[6][7]. מלכת דנמרק מרגרטה השנייה נשארה ראש המדינה של גרינלנד[8][9].

היסטוריה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היסטוריה של גרינלנד

לא ידוע בדיוק מתי הגיעו מתיישבי גרינלנד לאי או מדוע הם החליטו להתיישב שם. גופם הסתגל לתנאים באי במהלך האלף הראשון והפך נמוך יותר ובעל רקמות שומניות רבות יותר על מנת ליצור בידוד מפני הקור העז השורר באי. מתיישבים מאיסלנד מצאו את המקום שומם כאשר הם הגיעו אליו בתחילת האלף השני. הם הקימו שלוש מושבות חדשות בדרום מערב האי, אשר התפתחו במהלך מאות השנים הבאות.

השם גרינלנד הגיע מאותם מתיישבים סקנדינביים. באגדות העם הויקינגיות נאמר כי אריקר ראודי (אריק האדום) הוגלה מאיסלנד באשמת ביצוע רצח ויצא באוניות, יחד עם משפחתו ועבדיו, לחפש את האי שלפי השמועות היה בכיוון צפון מערב. לאחר שהתיישב בו, הוא קרא למקום גרינלנד על מנת למשוך אליו מתיישבים נוספים. הרעיון הצליח, והמתיישבים הסתדרו היטב עם האינואיטים שהגיעו זה מכבר. לאחר מכן בישוף נוצרי נשלח למקום. ב-1386 הפכה גרינלנד לחלק מאיחוד קאלמאר ולאחר מכן לחלק של המלוכה הכפולה דנמרק-נורווגיה.

לאחר כחמש מאות שנים נעלמו המושבות לחלוטין. סביר להניח כי העלמות זו היא תוצאה של רעב ששרר במהלך המאה החמש עשרה, בתקופה הקרויה "תקופת הקרח הקטנה" שאופיינה בהדרדרות האקלים העולמי. ניתוח עצמות אדם מתקופה זו מראה תאימות גבוהה למצב של תת-תזונה.

דנמרק שמרה על בעלותה על האי בהסכם קיאל שנחתם ב-1815.

פוליטיקה

הפרלמנט של גרינלנד נקרא לאנדסטינג. יש בו 31 מושבים, והנציגים בו נבחרים בבחירה ישירה, יחסית וארצית לארבע שנים. שני נציגים גם נבחרים לפרלמנט הדני, הפולקטינג. בבחירות שנערכו בשנת 2009 זכתה לראשונה זה 30 שנה מפלגת השמאל הגרינלנדית אינואיט אטקטיגיט. ב-25 בנובמבר 2008 הצביעו תושבי האי בעד הרחבת האוטונומיה של הממשל המקומי[10].

גאוגרפיה

גרינלנד היא האי הגדול ביותר בעולם[11]. כ-84% משטח האי מכוסה קרח.

החלק הצפוני ביותר של גרינלנד לא מכוסה על ידי קרחון משום שהאוויר באזור זה יבש מדי מכדי שיווצר שלג, שהכרחי ליצירתו ולשימורו של קרחון. אם כל הקרח שבגרינלנד היה נמס לגמרי הוא היה הופך לארכיפלג. אף על פי שמבחינה גאוגרפית שייכת גרינלנד ליבשת צפון אמריקה, מהבחינה הפוליטית והתרבותית היא משתייכת ליבשת אירופה.

עיקר ההתיישבות האנושית בגרינלנד הוא באזור החוף.


קאנק היא העיר הצפונית ביותר בגרינלנד, ומספר קילומטרים צפונית לה שוכן סיאורלפוק שהוא היישוב הצפוני ביותר על פני כדור הארץ.

פיורדים מצויים לכל אורך חופי גרינלנד. במזרחו של האי משתרע הפיורד הארוך בתבל, קנגרטיטיווק, שאורכו 350 ק"מ.

כלכלה

גרינלנד סבלה מצמיחה שלילית בתחילת שנות ה-90, אך מ-1993 המצב הכלכלי השתפר. ממשלת גרינלנד אמצה מדיניות כלכלית נוקשה מאז שנות ה-80 המאוחרות וכך יצרה עודף בתקציב ואינפלציה נמוכה. מ-1990 רשמה גרינלנד גרעון בסחר הבינלאומי לאחר סגירת מכרות העופרת והאבץ האחרונים באי. כיום גרינלנד תלויה מאד בדיג ויצוא דגים. הענף הרווחי ביותר הוא דיג החסילונים. נעשים חיפושים למציאת מינרלים ונפט, אך יעברו כמה שנים לפני שניתן יהיה להפיק מהם תועלת כלכלית. התיירות באי היא הענף היחיד המציע פוטנציאל בטווח הקצר וגם הוא מוגבל עקב העונה הקצרה והעלויות הגבוהות הכרוכות בתיירות לאי. המגזר הציבורי הוא הדומיננטי ביותר בכלכלת גרינלנד. כחצי מתקציבה השנתי של גרינלנד, כ-600 מיליון דולר, מגיעים ממענקים מממשלת דנמרק, חלק חשוב של התמ"ג[12].

דמוגרפיה

האוכלוסייה מונה 57,695 תושבים (לפי הערכה מ-2012). מתוכם 88% אינואיטים או בני תערובת אינואיטים-דנים. שאר 12 האחוזים הם ממוצא אירופאי, בעיקר דנים.

תוחלת החיים נמוכה במושגים מערביים, ועומדת על 70.07 שנים בכלל האוכלוסייה (לגברים: 67.44 שנים, לנשים: 72.85 שנים).

התפלגות לפי גיל: 23% בגילאי 0 עד 14, 70.1% בגילאי 15 עד 64, 6.9% בגלאי 65 ומעלה.

דת: התושבים הם ברובם נוצרים פרוטסטנטים המשתייכים לכנסייה הלותרנית האוונגליסטית הלאומית הדנית.
גרינלנד מהווה מאז 1993 דיוקסיה נפרדת עם בישוף משלה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאז 2009 הפכה השפה הגרינלנדית לשפה הרשמית היחידה, ראו: The Greenland Self-Government Arrangement (באנגלית)
  2. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ סוכנויות הידיעות, גרינלנד אמרה "כן" להרחבת האוטונומיה מדנמרק, באתר ynet, 26 בנובמבר 2008
  7. ^ סוכנויות הידיעות, החג של האי גרינלנד: צעד בדרך לעצמאות, באתר nrg‏, 21 ביוני 2009
  8. ^ יוסף ישראל, אי שביעות רצון: תושבי האיים שרוצים לקבל עצמאות מדנמרק, נבדק ב-2017-11-28
  9. ^ ynet, בדרך לעצמאות? הורחבה האוטונומיה של גרינלנד, באתר ynet, 21 ביוני 2009
  10. ^ באתר ynet
  11. ^ בהנחה (המקובלת) שאוסטרליה היא יבשת
  12. ^ אסף גלעד ואולגה ויניאר, המאבק הסמוי: מי ירוויח מעצמאות גרינלנד, באתר כלכליסט, 17 במאי 2010


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0