ג'ורג'ו אגמבן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פילוסוף ריקה. ג'ורג'ו אגמבן (באיטלקית: Giorgio Agamben; נולד ב-22 באפריל 1942) הוא פילוסוף קונטיננטלי איטלקי. הוא עוסק בדת, בפוליטיקה, באסתטיקה ובפילוסופיה פוליטית.
ביוגרפיה
אגמבן למד פילוסופיה ומשפטים בספיאנצה - אוניברסיטת רומא, שם כתב עבודת דוקטורט על המחשבה הפוליטית של סימון וייל. כחוקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרייבורג (1966-1968) השתתף בסמינרים של מרטין היידגר על הֵגֶל והרקליטוס, ומאוחר יותר היה עמית במכון ורבורג שבאוניברסיטת לונדון. אגמבן לימד באוניברסיטת מצ'רטה, אוניברסיטת ורונה, הקולג' הבינלאומי לפילוסופיה בפריז, האוניברסיטה דה לה סוויזרה איטליאנה, אוניברסיטת לואב די ונציה, ניו סקול בניו יורק ובית הספר האירופי ללימודים מתקדמים EGS[1].
עבודתו
בעבודתו הרחיב וחקר אגמבן את מושג מצב החירום (state of exception), מצב בו המדינה פועלת "מעל לחוק" לטובת הכלל[2], ועסק בקשר בינו לבין המושג הומו סאקר, מונח מהחברה הרומית שמתאר אדם שנודה מהחברה, והזכויות החוקיות כבר לא תקפות עליו, אך חייו מוכרזים כ"קדושים" ואי אפשר להקריב אותו.
למרות שהדוקטורט שלו עסק בסימון וייל, ניכר בעבודותיו שההשפעה העיקרית שלו היא ולטר בנימין, והוא עוסק רבות בבעיות שמעלה בנימין בעבודותיו. בין השאר, השפיעו עליו גם אריסטו, מרטין היידגר, מישל פוקו, הגל, קרל שמיט ופרויד. עבודתו של אגמבן אינה מתפתחת באפון כרונולוגי, אלא חוזרת ונעה בין בעיות שונות אשר הציגו בנימין ופילוסופים אחרים בעבודותיהם[3].
יצירתו המרכזית של אגמבן היא סדרת הומו סאקר, המבקרת באופן נוקב את המדינה המודרנית ודרכי פעולתה. על אף ביקורתו, המסקנה המובנת מספריו בנוגע לחברה האנושית, אינה שלילית לחלוטין[1]. מלבד הסדרה הזו, בספרו The Coming community, אשר יצא לראשונה באיטלקית בשנת 1990, הוא מבסס את חשיבתו הפוליטית והחברתית ובמסגרתו הוא מתאר תהליך שנקרא Coming Politics[4]. בספרו (Means Without Ends: Notes on Politics (2000, מתוארת מערכת פוליטית שאינה קשורה בכלל אל ההתנהלות וההקשרים של ריבונות[5].
פרסומיו
עד כה, עבודותיו המרכזיות פורסמו כחלק מסדרת ההומו סאקר. הסדרה כוללת את הספרים הבאים:
- [6](Homo Sacer: Sovereign Power and Bare Life (1995
- [2](State of Exception. Homo Sacer II, 1 (2003
- [7](Stasis: Civil War as a Political Paradigm. Homo Sacer II, 2 (2015
- [8](The Sacrament of Language: An Archaeology of the Oath. Homo Sacer II, 3 (2008
- [9](The Kingdom and the Glory: For a Theological Genealogy of Economy and Government. Homo Sacer II, 4 (2007
- [10](Opus Dei: An Archeology of Duty. Homo Sacer II, 5 (2013
- [11](Remnants of Auschwitz: The Witness and the Archive. Homo Sacer III (1998
- [12](The Highest Poverty: Monastic Rules and Forms-of-Life. Homo Sacer IV, 1 (2013
- [13](The Use of Bodies. Homo Sacer IV, 2 (2016
מתוך הסדרה הזו ראו אור בעברית שני ספרים: "לפנים משורת הדין: החריג ומצב החירום" (State of Exception. Homo Sacer) ו-"מה שנותר מאושוויץ"(Remnants of Auschwitz: The Witness and the Archive. Homo Sacer III)
לקריאה נוספת:
ויויאן ליסקה, "המשיחיות הריקה של ג'ורג'יו אגמבן. חנה ארנדט - ולטר בנימין - פרנץ קפקא", תרגם מגרמנית: רועי בר, הוצאת רסלינג, 2010
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 The European Graduate School. 2017
- ^ 2.0 2.1 Agamben, Giorgio. "State of Exception, trans." Kevin Attell (Chicago and London: University of Chicago Press, 2005) 36 (2005).
- ^ Catherine Mills. Giorgio Agamben. Internet Encyclopedia of Philosophy. (2017)
- ^ Agamben, Giorgio. The coming community. Vol. 1. U of Minnesota Press, 1993.
- ^ Agamben, Giorgio. Means without end: Notes on politics. Vol. 20. U of Minnesota Press, 2000.
- ^ Agamben, Giorgio. "Homo Sacer: Sovereign Power and Bare Life." Trans. Daniel Heller-Roazen. Palo Alto: Stanford up (1998): 3-18.
- ^ Agamben, Giorgio. Stasis: Civil War as a Political Paradigm. Stanford University Press, 2015.
- ^ Agamben, Giorgio. "The sacrament of language: An archaeology of the oath." (2010).
- ^ Agamben, Giorgio. The kingdom and the glory: For a theological genealogy of economy and government. Stanford University Press, 2011.
- ^ Agamben, Giorgio. Opus Dei: an archaeology of duty. Stanford University Press, 2013.
- ^ Agamben, Giorgio. Remnants of Auschwitz: The witness and the archive. Zone Books, 1999.
- ^ Agamben, Giorgio. The highest poverty: monastic rules and form-of-life. Stanford University Press, 2013.
- ^ Agamben, Giorgio. The use of bodies. Stanford University Press, 2016.
