ג'ורג' אליוט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:03, 10 ביוני 2020 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "מעריב" ב־"מעריב")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר

פרמטרים ריקים [ שנות פעילות, אתר, הוצאות ספרים, פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ג'ורג' אליוט
George Eliot
שם לידה מרי אן אוונס

ג'ורג' אליוטאנגלית: George Eliot;‏ 22 בנובמבר 1819 - 22 בדצמבר 1880) הוא שם העט של הסופרת הבריטית מרי אן אוונס (Mary Anne Evans).

אליוט נולדה בחווה ליד נאניטון שבמחוז ווריקשייר, וכתבה על החיים בעיירות השדה ברבות מיצירותיה. היא השתמשה בשם-עט גברי, לדבריה, כדי להבטיח יחס רציני ליצירותיה. נשים פרסמו ספרים באופן חופשי תחת שמן, אך אליוט רצתה להבטיח שלא יתייחסו אליה ככותבת רומנים רומנטיים. גורם נוסף היה אולי הרצון להגן על פרטיותה.

קורות חיים

מרי אן אוונס-קרוס הייתה בתו הקרובה והיקרה של רוברט אוונס, סוכן מקרקעין ומנהל האחוזה הגדולה אדברי-היל בווריקשייר. בילדותה הייתה קרובה לאחיה הבכור אייזיק, קשר שבא לידי ביטוי מאוחר יותר בספרה "הטחנה על הנהר פלוס", בתיאור הקשר בין מגי טליבר ואחיה האהוב טום. מגיל צעיר הושפעה ממטיף אוונגליסטי אדוק ג'ון אדמונד ג'ונס. מאוחר יותר פנתה לדעות יותר ליברליות, בעקבות היכרותה עם צ'ארלס וקרוליין בריי. ב-1836 מתה אמה, ומרי-אן התחילה לנהל את משק ביתו של אביה. היא המשיכה להרחיב את השכלתה על ידי קריאה מרובה ולימודי גרמנית ואיטלקית.

ב-1841 עברה לקובנטרי, שם קבלה עבודת תרגום של חיי אותו האיש מאת שטראוס. ב-1850 החלה לכתוב ולערוך את כתב העת "וסטמינסטר רוויו", שייסדו ג'ון סטיוארט מיל וג'רמי בנת'ם. ב-1854 עברה לחיות עם ג'ורג' לואיס, הם חיו יחד עד מותו ב-1878. הוא עודד אותה לכתוב סיפורת, וב-1858 פרסמה בכתב עת את הסיפור עמוס ברטון, הראשון מתוך קובץ הסיפורים סצנות מחיי כמרים. כאן השתמשה לראשונה בשם-העט ג'ורג' אליוט, השם עורר השערות רבות בקשר לזהות הכותב. היא המשיכה לכתוב ברצף את הרומנים שלה, וגם מאמרים, ביקורות ומסות. היא הוערכה ככותבת חשובה כבר מתחילת דרכה.

ב-1880 שנתיים לאחר מותו של לואיס נישאה לג'ון קרוס, בנקאי אמריקאי שהיה צעיר ממנה בעשרים שנה. היא מתה שבעה חודשים אחרי נישואיה, ונקברה בלונדון.

יצירתה

ספרה הידוע ביותר, מידלמארץ', הוא נקודת מפנה בתולדות הרומן. היא הציגה את סיפורם של תושבי עיר אנגלית קטנה, ערב קבלת חוקי הרפורמה ב-1832. גיבורי הרומן, דורותיאה ברוק וטרשיוס לידגייט, שואפים לחיים יוצאי דופן אך שאיפותיהם מוגבלות על ידי המציאות והחברה השמרנית הסובבת אותם. הרומן מאופיין בתובנה פסיכולוגית עמוקה, ובתיאור מורכב של הדמויות.

ג'ורג' אליוט כתבה בהבחנה פוליטית חדה. מהרומן "אדם ביד" ועד "הטחנה על הנהר פלוס" וכולל "סילס מרנר", תמיד כתבה על אנשים מחוץ לחברה ועל זרותם בחברה בה הם חיים. מאז ג'יין אוסטן לא הייתה סופרת בעלת מודעות לבעיות חברתיות, כמוה הצביעה על הצביעות בחיי בעלי האחוזות הכפריים. ספריה הם בנושאים פוליטיים, משבר פוליטי עומד בלב "מידלמארץ'". בתקופה שפרסמה את "דניאל דירונדה" התמעטו מכירות ספריה והיא הפכה פחות מוכרת.

רוב ספריה מתרחשים באנגליה של המאה ה-19, יוצא דופן הוא הרומן ההיסטורי "רומולה" שעלילתו מתרחשת בפירנצה של המאה ה-15.

ספריה של ג'ורג' אליוט נמכרו היטב וזכו לשבחים רבים על סגנון כתיבתה ובהירות המחשבה. מבנה המשפטים בכתביה ברור ומאוזן, והיא נהגה לשלב אירוניה במשפטים פשוטים בצורה יוצאת דופן. הערותיה לגבי הדמויות כוללות סימפתיה, הגיבורים הנבלים ודמויות המשנה כולם מוצגים כבעלי מודעות מלאה למעשיהם.

רומן היסטורי העוסק ב"בעיה היהודית"

"דניאל דירונדה" הוא הרומן האחרון שכתבה. במרכזו עומדת דמות של יהודי, המעדיף את בת עמו על פני נוכריה. ברומן זה, שתורגם לעברית בידי דוד פרישמן, הציגה ג'ורג' אליוט את היהדות כגורם מוסרי ותרבותי בעל ערך אנושי אוניברסלי, וכיוון שאף הטיפה בו לתחייתו הלאומית של עם ישראל במולדתו עתיקת-הימים, היא נחשבת כאחת ממבשרי הרעיון הציוני, ולכן נקראו על שמה רחובות בתל אביב, בירושלים ובחיפה.

ספריה

ספריה שתורגמו לעברית

ספרים נוספים

  • Scenes of Clerical Life, 1857
  • רומולה Romola, 1863
  • Felix Holt, the Radical, 1866

לקריאה נוספת

  • ג'ורג' אליוט – 'אמנות הסיפור' (מאנגלית: שירלי פינצי-לב), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ה, 2015. 
  • ג'ורג' אליוט – 'חריצת משפט על סופרים' (מאנגלית: אביעד שטיר), 'דחק - כתב עת לספרות טובה', כרך ט', 2018.
  • רות הכהן-פינצ'ובר, "מוזיקה פולחנית ופולמוס החמלה : היהודי כקטגוריה אסתטית אצל ריכארד וגנר וג’ורג’ אליוט", תאוריה וביקורת 17, 2000.
  • משה דור, "האנגליה שחזתה את מדינת-היהודים" - מלאו 100 שנה למות ג’ורג’ אליוט, שברומאן 'דניאל דרונדה' קראה לשיבת ציון", "מעריב", דצמבר 1980.
  • שמואל ורסס, "'דניאל דירונדה' בעתונות ובספרות העברית - כעבור מאה שנה לרומן של ג’ורג’ אליוט", מולד ח', 1980.
  • גצל קרסל, "מ'דניאל דירונדה' ל'שאלה נכבדה' של בן-יהודה", הדאר נ"ו, תשל"ז 1977.
  • חיים ראובן רבינוביץ, "כיצד הפכה הסופרת ג. אליוט לאוהבת ישראל וציונות? מאה שנה להופעת הספר 'דניאל דירונדה'", הצופה, יולי 1977.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0