דוד קליין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־17:47, 16 בספטמבר 2018 מאת יהודה 2 (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 512715 של יהודה 2 (שיחה) טעות הוא באמת דוד קליין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

דוד קליין (נולד ב-1935) היה נגיד בנק ישראל השביעי, וכיהן בתפקיד זה בין השנים 2000-2005.[1]

ביוגרפיה

קליין נולד בתל אביב. ב-1959 סיים תואר ראשון בהיסטוריה כללית ובכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1971 קיבל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון.

עוד לפני תום לימודי התואר הראשון, הצטרף קליין למשרד האוצר ועבד באגף התקציבים כאחראי לתקציב משרד הדואר (כיום - משרד התקשורת). עבודתו באוצר נמשכה עד 1966, ובמהלך שנים אלו הוא הקים את צוות התכנון הרב-שנתי של תקציב המדינה, והיה אחראי לתקציב ושותף לצוות ההקמה של העיר ערד. בתקופה זו הוא צורף ככלכלן של צוות בינתחומי, בראשות אריה (לובה) אליאב, אשר נשלח לאיראן על ידי שר החקלאות דאז משה דיין, כדי לסייע בתכנון ובשיקום אזור קאזווין, אשר נחרב ברעידת אדמה.

בשנים 1966–1972 עבד קליין במחלקה למדיניות פיסקלית של קרן המטבע הבינלאומית. פעילותו התמקדה במחקר ובייעוץ בתכנון מדיניותן התקציבית של מדינות מתפתחות, והוא השתתף במשלחות התקופתיות של הקרן למדינות אלה. במהלך תקופה זו סייע לבנק העולמי כשהשתתף במשלחת סיוע טכני לאיראן, שמטרתה הייתה לייעץ בהקמת המחלקה לחשבונאות לאומית בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של מדינה זו.

בשובו לישראל הצטרף קליין כחבר הנהלת מכון "תבל" למחקרי מדיניות, אשר הוקם על ידי יוליוס סטולמן, תורם יהודי ואיש עסקים מארצות הברית, ביוזמת שר האוצר פנחס ספיר. במסגרת מחקריו במכון שיתף פעולה עם אגף התקציבים במשרד האוצר, ובנה עבורם מודל אקונומטרי של המשק הישראלי, שנועד לאפשר לקובעי המדיניות להעריך את ההשלכות על המשק של הרכבים שונים של תקציב המדינה.

בשנת 1976 הצטרף לבנק לאומי ועבד בו עד 1987 בתפקידים בכירים שונים: מנהל המחלקה הכלכלית וכלכלן ראשי של הבנק, יו"ר ועדת העמלות, חבר בוועדת ההשקעות של קרנות הנאמנות וקופות הגמל, משנה למנהל החטיבה העסקית, ומנהל החטיבה לתכנון אסטרטגי.

עבודתו בבנק ישראל

ב-1987, בעקבות הזמנתו של הנגיד החמישי של בנק ישראל, פרופ' מיכאל ברונו, עבר קליין לבנק ישראל ושימש כמנהל בכיר המופקד על המחלקה המוניטרית ומחלקת האשראי והפיקוח על מטבע חוץ. בתקופה זו תפקד, על פי חוק ניירות ערך, גם כנציג בנק ישראל בדירקטוריון הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנים 20002005 כיהן כנגיד השביעי של בנק ישראל.

בתקופה בה שירת בבנק ישראל, ספטמבר 1987 עד ינואר 2005, תחילה כמנהל בכיר ואחר כך כנגיד, הוביל קליין שלשה מהלכים אשר היקנו לבנק ישראל עצמאות תפעולית מלאה שלא היתה לו קודם לכן:

- הראשון: עיצוב הריבית, במקום שער החליפין, כמכשיר המרכזי של המדיניות המונטרית. במסגרת זו נוקו מאזני הבנקים מהאשראי המוכוון וחובות הנזילות; שוחרר שוק המט"ח ע"י ביטול הפיקוח והמיסוי על עסקות במט"ח תוך ניוד שער החליפין; הועברו הסמכויות להנפקת המק"מ משר האוצר לנגיד; בוטלו הגבלות התקופה על פיקדונות ואשראים צמודים; ובשיתוף עם משרד האוצר - צומצמה מאד הנפקת אג"ח לא-סחירות למימון החוב הממשלתי.

- השני - ניהול מדיניות על פי יעדים כמותיים. במסגרת זו יזם החלטת ממשלה שקבעה יעד ליציבות מחירים (1%-3%); נקבע יעד לגרעון בתקציב המדינה במטרה להוריד את היחס של החוב הממשלתי לתוצר עד כדי 60%; נקבעו יעדים, והוצעו אמצעים, למדיניות חברתית בתחום התעסוקה, החינוך הבריאות והעוני; וכן יעדים להשקעות בתשתיות פיזיות.

- השלישי - ניהל מדיניות לשמירה על יציבות מחירים שהושגה החל משנת 1999.

לאחר פרישתו מבנק ישראל

כיהן כיו"ר הדירקטוריון המייעץ של בית ההשקעות מיטב-דש וכדח"צ בחברת הביטוח AIG.

בשנת 2009 התפרסם ספרו "נגד הזרם; ביזור מרכזי הכח הפיננסי במשק הישראלי" (הוצאת "ידיעות ספרים"). בספר כינס מבחר מהרצאותיו אותן נשא במהלך 17 שנות שירותו בבנק ישראל. לכל אחת מהרצאות אלה צירף מבוא, דברי הסבר והערות שוליים השופכים אור נוסף על השינויים המבניים שבוצעו בניהולו בתקופה זו, במגמה לשפר את המבנה התחרותי של השווקים הפיננסיים ולאפשר ניהול תכליתי של המדיניות המקרו-כלכלית להשגת יעדי המשק.

בשנת 2014 פורסם ספרו "פרופ' סטנלי פישר, הנגיד השמיני של בנק ישראל: מה ירש ומה הוריש" (הוצאת אופיר ביכורים). הספר מנתח שישה תחומי מדיניות מרכזיים המסכמים את תקופת כהונתו של הנגיד השמיני על רקע פועלם של שני הנגידים שקדמו לו.

הערות שוליים

נגידי בנק ישראל
דוד הורוביץ משה זנבר ארנון גפני משה מנדלבאום מיכאל ברונו יעקב פרנקל דוד קליין סטנלי פישר קרנית פלוג אמיר ירון
19541971 19711976 19761981 19821986 19861991 19912000 20002005 20052013 20132018 2018 ואילך