די אוהרה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־12:57, 20 בפברואר 2019 מאת שרגא (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים, הסרת תמונות, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דלורס "די" אוהרה
Dee O'Hara
DeeOhara.jpg
ידועה בשל האחות הראשונה של האסטרונאוטים בתוכנית מרקורי

דלורס ב. "דיי" אוהרה (באנגלית: Dolores B. "Dee" O'Hara, נולדה ב-9 באוגוסט 1935, בנמפה, אידהו, ארצות הברית) היא האחות הראשונה שטיפלה באסטרונאוטים הראשונים של נאס"א, במסגרת תוכנית מרקורי, והניחה את התשתית לטיפול של אחיות מוסמכות במסגרת רפואה בחלל (אחיות המוסמכות לטיפול באסטרונאוטים (space Nursing)). אוהרה הייתה האחות הראשונה הרשמית של אסטרונאוטי תוכנית מרקורי ומשפחותיהם, והמשיכה לתמוך בתוכנית ג'מיני, תוכנית אפולו וגם באסטרונאוטים של תוכנית סקיילאב.[1]

בצעירותה

אוהרה נולדה ב-9 באוגוסט 1935 בנמפה, אידהו, ארצות הברית. בשנת 1956 קיבלה הסמכה כאחות מוסמכת לאחר סיום לימודים בבית הספר לאחיות בבית חולים פרובידנס בפורטלנד, אורגון. [2] לאחר סיום הלימודים, בין השנים 1956–1957 היא השלימה הסמכה כאחות חדרי ניתוח באוניברסיטת אורגון, ועבדה שם כאחות מוסמכת.[1] לאור בעיות גב, היא עברה לעבוד עם רופאים פרטיים בעיר פורטלנד, ולמדה איך לבצע עבודות מעבדה וצילומי רטנגן.

בחיל האוויר האמריקני

אוהרה שוכנעה על ידי השותפה שלה להצטרף לחיל האוויר האמריקני, דבר שהיה פחות נהוג שנשים עושות באותה תקופה.[1] היא השלימה את קורס הקצינים בבסיס חיל האוויר מקסוול באלבמה וקיבלה דרגת לוטננט שני.

במאי 1959 היא הוצבה לבסיס חי האוויר פטריק בקייפ קנברל, פלורידה, כתמיכה בתוכנית מרקורי. בשנת 1963 היא הוצבה כאחות הצוות ב Cocoa Beach, פלורידה.[1]

אוהרה פרשה רשמית מחיל האוויר בשנת 1964 כדי לעבור למרכז הטיסות המאוישות (לימים מרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, טקסס) כדי להקים את מעבדת רפואת החלל.[3]

כאחות חלל

בנובמבר 1959 אוהרה מונתה האחות הרשמית של צוות תוכנית מרקורי. תפקידה היה להקים את מעבדת הרפואה האווירית (Aeromed), אזור השינה של הצוות, אזור בדיקות האסטרונאוטים בהאנגר S, ולהיות האחות של הצוות. מפקד בסיס חיל האוויר פטריק סקייפ קנברל, הקולונל ג'ורג' האף, התעקש שתהיי אחות בצוות כיוון שהוא חשב שהאסטרונאוטים ישתפו יותר מידע עם האחות (במקום עם הרופא שעלול לקרקע אותם). בנוסף, הוא חשב שאם האחות תשהה עם הצוות מספיק זמן, היא תדע לזהות מתי הם לא מרגישים טוב.[4] אוהרה זכתה באמונם של האסטרונאוטים. היא ערכה איתם הסכם - הם לא יסתירו ממנה מידע, והיא לא תבגוד באמונם, אלא אם מדובר במקרה שלדעתה מסכן את בריאותם או את הצלחת המשימה.[3]

אוהרה הייתה האחות היחידה אשר רשמית מונתה לטפל באסטרונאוטים, והיא יצרה קשר טוב וחברויות עם האסטרונאוטים והמשפחות שלהם. לפני כל שיגור היא ביצעה את הבדיקות הרפואיות הנדרשות כולל בדיקת גובה ומשקל, (בשביל להשוות ולמדוד כמה משקל איבדו במהלך בטיסה), טמפרטורת גוף ובדיקות דם,[1] עם הזמן האסטרונאוטים לא הסכימו שמישהו אחר חוץ מאוהרה יבצע את הבדיקות הללו.[4]

אוהרה עזרה להקים בית חולים נייד באיי בהאמה (באי בהאמה הגדול) כדי לתמוך בבדיקות לאחר הטיסה, או לטפל באסטרונאוטים שנפצעו לאחר הנחיתה (בעיקר בטיסות התת-מסלוליות הראשונות).[1] אחות נוספת, לוטננט שירלי סינאת' (Shirley Sineath) הייתה מיועדת כאחות חדר ניתוח בצוות שטיפל באסטרונאוטים החוזרים.[5]

בשנת 1964 היא עברה ליוסטון כדי להקים את מרפאת רפואת החלל (Flight Medicine Clinic) במרכז החלל ג'ונסון. היא מונתה לאחות התעסוקתית האחראית עד שנת 1967, והמנהלת של משרד לרפואה מונעת בין השנים 1967–1971. במהלך תוכנית ג'מיני היא עבדה מול האסטרונאוטים ומשפחותיהם, והייתה האחות היחידה יחד עם חמישה רופאים.[1]

אוהרה ביצעה את כל הבדיקות לפני טיסה, והיה טסה כל פעם מיוסטון לקייפ קנבראל עם הצוותים ונשארת בפלורידה עד לחזרתם אחרי הנחיתה. היא אז ביצעה את כל הבדיקות אחרי הטיסה והיה אחראית על התיעוד. ביוסטון היא ביצעה את המעקבים הרפואיים השגרתיים, בדיקות יותר מעמיקות וניהול הטפסים המנהליים, יחד עם הטיפול השוטף במשפחות האסטרונאוטים. המרפאה הרפואית טיפלה גם בכל הצוות המוטס, טייסים ואנשי התפעול. אוהרה תמכה וליוותה את כל השיגורים בתוכנית אפולו, מהטרגדיות (כמו שריפת אפולו 1) ועד להצלחות הגדולות ונחיתות על הירח.

בין השנים 1971–1974 אוהרה הייתה המנהלת של מחלקת התפעול הרפואי בענף רפואת החלל, עד שעברה למרכז המחקר איימס בקליפורניה.[2] אוהרה הייתה מעורבת בהחלטה למנוע מהאסטרונאוט קן מטינגלי לטוס בטיסות אפולו 13 לאור החשד שהוא נחשף לאדמת.[6]

אוהרה נכחה בכל שיגור בתוכניות מרקורי, ג'מיני ואפולו. לאחר סקיילאב היא גם הוזמנה להיות נוכחת בשיגור טיסות אפולו-סויוז ובשיגור טיסת המעבורת הראשונה ב-1983.[3]

במהלך תפקידה כאחות הרשמית של האסטרונאוטים היא קיבלה הרבה מכתבי מעריצים.[1]

במרכז המחקר איימס

בשנת 1974 אוהרה עברה למרכז המחקר איימס שם היא הייתה אחראית מתקן לחקר גוף האדם (Human Research Facility).[7] במסגרת תפקידה הייתה אחראית על ניהול מחקרי המנוחה במיטה (bed rest studies). במסגרת מחקרים אלו הרופאים בדקו את ההקבלות בין ההשלכות הגופניות של שהייה ממושכת במצב מאוזן וטיסות בחלל במיקרו כבידה.[8]

אוהרה המשיכה להיות המנהלת של המכון עד פרישתה בשנת 1997.[2] לאחר הפרישה אוהרה המשיכה להתנדב במרכז החלל איימס. היא גם משמשת כחברת וועד חיצונית של הוועדה לבחינת המחקר של גוף האדם והשלכות התעופה בחלל על גוף האדם.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 "Dolores B. "Dee" O'Hara on the NASA Johnson Space Center Oral History Project". NASA Johnson Space Center. 23 באפריל 2002. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 "ביוגרפיה של די אוהרה" (PDF). NASA. 14 בינואר 1999. נבדק ב-8 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 "Meet: Dee O'Hara, First Nurse to NASA's First Astronauts". NASA. 24 באוקטובר 2004. אורכב מ-המקור ב-15 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 "להיות אחות של אסטרונאוטי נאס"א". Space Boffins podcast. The Naked Scientists. 10 בספטמבר 2016. נבדק ב-8 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Shayler David and Ian A. Moule. Women in Space - Following Valentina. p. 72.
  6. ^ "האחות לאסטרונאוטים הראשונים של נאס"א מדברת על הקריירה שלה". spaceref. 3 בינואר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ האתר הרשמי של הHuman Research Program
  8. ^ אבי סולומון (29 ביוני 2016). "לראות את כדור הארץ והירח במבט אחד". Medium. {{cite web}}: (עזרה)


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0