דלעת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:40, 28 באוגוסט 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןדלעת
שדה דלועים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: דלועאים
משפחה: דלועיים
סוג: דלעת
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cucurbita
זנים שונים ונדירים בפסטיבל דלועים בציריך
דלועים מוצעות למכירה בשוק קאריבי

דְּלַעַת (שם מדעי: Cucurbita כינוי נוסף : קלבסה/קלוסה) היא סוג צמח ממשפחת הדלועיים. משפחה זו כוללת צמחי גן מוכרים כגון קישוא, מלון, מלפפון ואחרים. "דלעת" הוא גם השם העממי של כמה ממיני סוג זה, ביניהם דלעת הגינה, דלעת גדולה ודלעת השדה. הדלעת שכיחה ביותר בצבעי כתום כאשר היא בשלה. הדלעת פופולרית בבישול, ומשמשת לפיסול ג'ק-או-לנטרן (ראו בהמשך) כחלק מחגיגות ליל כל ה"קדושים" בארצות הברית, אירלנד וסקוטלנד.

אודות

דלעת מגולפת בצורת ג'ק-או-לנטרן

צמח הדלעת הוא חד ביתי (כולל הן פרחים זכריים והן פרחים נקביים, וצבעיהם צהובים). דלעת נפוצים בחצי הכדור המערבי ופרי הדלעת הוא ענבה בשרנית גדולה. הדלעת משתנה בצורותיה: לעיתים כדורית, אך לרוב מלבנית מוארכת או ביצתית. קליפתה חלקה וצבעיה משתנים. צבען של הדלעת הכתומות נגרם מתכולה של כמויות גדולות של הצבען הצהוב לוטאין, אלפא וביתא קרוטין. הרכיבים האלו הופכים בגוף לוויטמין A.

הזנים הגדולים שוקלים בדרך כלל בין 18 ל-36 ק"ג. שיא העולם לפרי הכבד ביותר, עומד על 1054 ק"ג לדלעת שגידל חקלאי שווייצרי ב-2014[1].

בבישול ובתרבות

כאשר היא בשלה, הדלעת יכולה להיות מבושלת, אפויה או קלויה, ולשמש לפשטידות, לבדה או בשילוב ירקות אחרים. כאשר היא קטנה וירוקה ניתן לאוכלה כמו קישוא. מאכלי דלועים פופולריים הם מרק דלעת, פשטידת דלעת (הנאכלת ב"חג ההודיה" האמריקאי), ודלעת מעוכה (פירה).

שמן מגרעיני־דלעת הוא תוצר אופייני של דלועים באוסטריה.

מלבד למאכל, מקובל להשתמש בדלועים בליל כל ה"קדושים". את הדלעת מרוקנים מתוכנה, ובקליפתה חורצים מעין פנים ובהן עיניים ופה מחייך. בתוך הדלעת מציבים נר דולק. המנהג הזה מבוסס על אגדה קלטית עתיקה אשר הובאה לאמריקה בידי מהגרים אירים. ליל כל ה"קדושים" הנערך ב-31 באוקטובר סימן את סופה של השנה הקלטית העתיקה, ובלילה היו מציבים נרות בתוך כרוב מרוקן, סלק או לפת. אותם היו מניחים על אדן החלון או המרפסת כדי לקבל בברכה רוחות של אבות קדמונים וכדי למנוע את כניסתן של רוחות רעות וכן שלנשמה חסרת מנוחה הקרויה "ג'ק הקמצן", ומכאן השם "ג'ק הפָּנָס" (ג'ק-או-לנטרן).

גרעיני דלעת

גרעיני דלעת קלופים

נהוג לקלות גרעיני דלעת, והם נחשבים לחלק מזרעי ה"פיצוחים". גרעיני דלעת קלויים נקראים בלשון עממית "גרעינים לבנים" על שום מראם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1195ק"ג 2016הדלעת הכבדה בעולם באתר שיאי גינס