דניאל שפרבר

דניאל שפרבר

דניאל שפרבר (נולד בד' בחשוון ה'תש"א, 4 בנובמבר 1940) הוא חוקר תלמוד ויהדות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, איש חינוך ואיש ציבור, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשנ"ב. שפרבר טוען כי על ההלכה להתעדכן לפי שאלות הזמן.

ביוגרפיה

דניאל שפרבר, במכון הגבוה לתורה, אוניברסיטת בר-אילן

דניאל שפרבר נולד בשנת 1940 בטירת גְריך (Gwrych Castle) שבוויילס, במחנה לילדים יהודים גרמנים שנמלטו/הוברחו מאימת המלחמה באירופה. המחנה נוהל על ידי אביו הרב ד"ר שמואל שפרבר ואמו מרים שפרבר. לאחר המלחמה עברה משפחת שפרבר להתגורר במנצ'סטר ולאחר כמה שנים העתיקו את מקום מגוריהם ללונדון, שם סיים שפרבר את לימודיו התיכוניים בשנת 1958.

השכלה

עוד מילדותו למד שפרבר תורה אצל אביו הרב שמואל ואצל סבו, הרב דוד שפרבר (שפערבער), חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (ברומניה ובארץ ישראל) ואב בית הדין של קהילת בראשוב (רומניה), בעל שו"ת "אפרקסתא דעניא". את השכלתו התורנית הפורמלית רכש שפרבר בין השנים 1958–1959 בישיבת קול תורה בירושלים ובהמשך בין השנים 1959–1962 בישיבת חברון בירושלים. במהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך לרבנות על ידי סבו הרב דוד שפרבר.

בהמשך רכש שפרבר השכלה אקדמית בלונדון בין השנים 1962–1968, למד לתואר ראשון בתולדות האמנות והשלים תואר שלישי ביהדות ובהיסטוריה של העת העתיקה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. את עבודת הדוקטורט כתב שפרבר בהדרכתם של הפרופסורים זיגפריד שטיין, יו טרנר וארנאלדו מומיליאנו. עבודת הדוקטורט של שפרבר התפרסמה בשנת 1974 תחת הכותר: Roman Palestine 200-400: Money and Prices בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

לאחר שסיים את לימודי הדוקטורט עלה שפרבר לישראל והתחתן עם חנה. הוא מתגורר ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. בנו, דוד שפרבר הוא מבקר אמנות, בתו אביגיל שפרבר היא במאית קולנוע.

תפקידים ועשייה ציבורית

שפרבר הקים יחד עם כמה מחבריו את בית הכנסת "יד-תמר" בשכונת רחביה בירושלים בשנת 1970 ובמשך כשלושה עשורים שימש כרב בית הכנסת. מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן משנת 1968 ואילך, כפרופסור מן המניין משנת 1978. שימש כחבר בוועדה האקדמית של האוניברסיטה הפתוחה משנת 1979 וכן חבר באקדמיה ללשון העברית ואף בהנהלת הקרן למחקר בסיסי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

בראשית שנות השמונים עמד בראש המחלקה ללימודי יסוד ביהדות, בראש המחלקה לתלמוד ובראש המסלול לאמנות יהודית. משנת 1982 ואילך, מופקד על הקתדרה ע"ש מילן רובר לחקר התלמוד באוניברסיטת בר-אילן. כיהן כדיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן בשנים 1985–1989. מופקד על הקתדרה לתלמוד ע"ש רוברט מ' ברן בבית מורשה החל משנת 2003. חבר הוועדה אקדמית של מכללת יעקב הרצוג ליהדות באלון שבות. מכהן בתפקיד נשיא "המכון הגבוה לתורה" (מג"ל) של אוניברסיטת בר-אילן משנת 2004.

שפרבר הקים וניהל במשך שנים רבות את ההוצאה לאור של אוניברסיטת בר-אילן. משמש כיום גם כחבר מערכות כתבי העת "סידרא" ו"קתרסיס". במשך עשור שנים שימש כיו"ר מועצת החינוך הממלכתי-דתי במשרד החינוך. לאורך השנים שימש כפרופסור אורח בין השאר בישיבה יוניברסיטי בבית המדרש לרבנים באמריקה, באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת מנצ'סטר. שימש כפרופסור אורח ב-Revel Graduate School של הישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

בשנת 2010 הפך לפרופסור אמריטוס.

בשנת 2017 יצא לאור ספר יובל לכבודו בשם "דרכי דניאל" ובו מחקרים במדעי היהדות בעריכת פרופ' אדם פרזיגר.

בשנים 2018–2019 ישב שפרבר שלוש פעמים בראש הרכבים שונים כבית דין פרטי, ביוזמת עמותת "מרכז צדק לנשים", ופסק שהקידושין של שלוש מסורבות גט בטלים מעיקרם.

מחקריו

מחקריו של דניאל שפרבר עוסקים בשלושה תחומים עיקריים הקשורים זה לזה:

• תולדות המנהגים היהודיים: ספריו המפורסמים ביותר בנושא זה הם סדרת הספרים: "מנהגי ישראל: מקורות ותולדות", שראו אור בשמונה כרכים. בנושא זה עוסק גם ספרו The Jewish Life Cycle, וספרו Why Jews do what they do. בהקשר לכך השתמש בתמונות שציירו יהודים ויותר מכך בתמונות שציירו גויים כמו קירשנר, פיקאר, דלקרואה ועוד; התמונות שצוירו היו בעלות מגמה אנטישמית – בעיקר קתולים; סימפתיות ליהודים – בעיקר פרוטסטנטים.
• תולדות ההלכה: התחום העיקרי של מחקריו הוא תולדות ההלכה, כולל תקופת התלמוד, תולדות ההלכה שאחרי התלמוד ותולדות המנהגים.
• פילולוגיה קלאסית: שפרבר עסק במילים בשפות היוונית והלטינית שנמצאות בספרות חז"ל. ישנן כ-1500 מילים כאלו, ובכך עסק בספרו Essays on Greek and Latin in the Mishna.
• חיי היום-יום בתקופת התלמוד: שני התחומים הנ"ל מתחברים בתחום משני זה. יש הרבה כלים שנזכרו בספרות חז"ל, בדרך כלל שמותיהם הם יווניים ולפעמים הם פרסים או סורים ולא ניתן להבין את המשמעות ההלכתית בלי לזהות את המילה ולהבין את המשמעות המדויקת שלה. שפרבר לקח טקסטים תלמודיים קשים וניסה על ידי ממצאים ארכאולוגיים למצוא את המילה ולזהותה. בנושא זה עסקו ספריו: "תרבות חומרית בארץ-ישראל בימי התלמוד" (Nautica Talmudica).

שפרבר כתב 30 ספרים ו-337 מאמרים שפיטים ובנוסף להם 107 מאמרים פופולריים וביקורות ספרים נכון לשנת תשס"ח.

תולדות המנהגים היהודיים

מנהגי ישראל

זוהי סדרת ספרים בשמונה כרכים שמנסים להתחקות על התהוות המנהגים, התפשטותם לחילוקי מנהגים בין העדות השונות, מקורותיהם של המנהגים, שפרבר בדק האם יש גורמים חיצוניים, חברתיים או אחרים שהביאו לידי התפתחות המנהגים הללו. הספרים עוסקים גם במעמדם ההלכתי של המנהגים, ההבדל בין מנהג לבין דין, מהו מנהג טעות ומנהג שטות והאם מנהג טעות הוא תקף. שפרבר עסק בספר בעיקר במנהגים שלא נחקרו כל צרכם על ידי חוקרים אחרים. מנהגים רבים נלקחו מהתרבות החיצונית ולכן יש בספרים הרבה חומר השוואתי מתרבויות שונות, מארצות שונות. כל פרק עוסק במנהג אחד, הטקסט הוא פשוט יותר וההערות בחלקו התחתון של הדף מלומדות יותר. כדוגמה, הוא לועג למנהג ה"חלקה" – מנהג חתיכת שערות התינוק בגיל שלוש אצל האשכנזים. וטוען שמקורו ממנהג עבודה זרה יווני. שעבר למוסלמים והוא הגיע ליהודים מאוחר, בתקופת האר"י הקדוש.

למה היהודים עושים מה שהם עושים

ספר זה (Why Jews do what they do?) הוא מכלול פרקים מתוך מנהגי ישראל על מעגל השנה.

כיצד מכים את המן

הספר "כיצד מכים את המן" (באנגלית: How to Strike Haman?‎) עוסק בתולדות הרעשן בפורים וכולל גם קטלוג של אוסף רעשנים בהיכל שלמה בירושלים. הוא כולל מאמר על תולדות הרעשנים. כך למשל מסופר בו שבימי הביניים היו משתמשים ברעשנים המצורעים באירופה, כשהם יצאו מבית מצורעים הם היו צריכים לקחת איתם רעשן ולהרעיש כדי שלא יתקרבו אליהם. הרעשנים בהם משתמשים בימינו בנויים על הדגם של הרעשן המשטרתי של המאה ה-16 באירופה וארצות הברית. במשטרת העיר ניו יורק ניתן לראות ששוטרי העיר הפסיקו להשתמש בו ב-1850 לערך ואז התחילו להשתמש במשרוקית. באוספים פרטיים של יהודים מצא שפרבר רעשנים שהיו שייכים למשטרת ניו יורק והיהודים רכשו אותם לעצמם.

תולדות ההלכה

לגיטימיות

בספרון זה (Legitimacy) ניסה שפרבר להראות שבלי כלים מדעיים לא ניתן ללמוד בצורה טובה ואמיתית את מקורות ההלכה ואפשר לטעות טעויות גסות גם בהלכה. הוא מציע שיש להשתמש בכלים מדעיים: לינגוויסטיקה, המהדורה הנכונה, לדעת קצת היסטוריה ורקע חברתי-כלכלי.

דרכה של הלכה – קריאת נשים בתורה: פרקים במדיניות פסיקה

התזה המונחת בבסיסו של הספר היא שההלכה צריכה להיות ידידותית ולמצוא פתרונות מתאימים לזמן, למקום ולתקופה. מכיון שבדור הזה לנשים יש שוויון, מציע שפרבר לבחון מחדש אותם תחומים הלכתיים בהן נשים היו מנודות. כמקרה מבחן כתב על עליית נשים לתורה, מנהג בהחלט לגיטימי לדעתו. חלקו השני של הספר מנסה להסביר את כל הגישה הפילוסופית-הלכתית של שפרבר לגבי ההלכה, כיצד ההלכה מנסה ומוכרחה להתמודד עם שינויי הזמן והתרבות ובנויה בצורה כזאת של התמודדות עם שינויים אלה, ומוטלת חובה על הפוסקים לנסות לתקנם. לא כל דבר ניתן לתקן, יש גם מגבלות וגם עליהן שפרבר דן. הוא מסביר מה צריכה להיות המגמה ומה הפרופיל ההלכתי של הרב בימינו, מה צריך לדעת ושצריך להיות רגיש ליחיד, לרבים, לתקופה ולחברה.

נתיבות פסיקה

זהו ספרו האחרון של שפרבר והוא המשך לספרו הקודם "דרכה של הלכה". בספר הוא מסביר מה צריך הרב לדעת כדי לפסוק, אילו תחומי מדע ואילו כלים הוא צריך לדעת כדי לעסוק בפסיקה. בספר הוא ממשיך את התזה שלו לפיה הפסיקה צריכה להיות ידידותית ומביא דוגמאות לפסיקה ידידותית.

פילולוגיה קלאסית

מסות על יוונית ולטינית במשנה

ספר זה הוא אסופת מאמרים בעברית ובאנגלית על מילים יווניות ולטיניות בספרות חז"ל. הספר בנוי על מספר עקרונות מתודולוגיים: ראשית, שהיה ניב מסוים בארץ-ישראל באותה תקופה, כך שאם רואים מילים שאינן דומות ליוונית, זה משום שיש שינויים דיאלקטיים וצריך ללמוד אותם. שנית, כאשר לחיבור מדרשי כלשהו כתבי יד רבים והמהדירים נותנים חילופי נוסחאות - לעיתים אפילו עשרה חילופים לנוסחה – אז אין משתמע מכך בהכרח שיש צורה אחת שהיא נכונה, אלא לפעמים לא ניתן לדעת מה המקור, כי היו מילים דומות, אבל שונות, באותו טקסט. כלומר הטקסט בנוי מלקונה, מילה חסרה, וצריך להכניס מילה המתאימה מבחינת ההקשר. לא יודעים מהי המילה המקורית שנכתבה במאות ה-3–4, לכן לא צריך לחפש מילה אחת, אלא כמה. בטקסט אחד בחילופי נוסחאות ניתן למצוא 2–3 מילים שונות. כשכותבים בדיאלקטים צריך לדעת את כללי השימוש בדיאלקטים. שלישית, צריך לנסות להבין למה השתמשו במילה יוונית כשיש מילה עברית פשוטה, אם יש משמעות נוספת לבדוק האם יש משחק מילים ומשמעות מתוחכמת יותר. שפרבר כתב עשרות מאמרים על מילים ומנסה לעמוד על הנקודות הללו.

מאגיה ופולקלור בספרות הרבנית

זוהי אסופת מאמרים על מאגיה ופולקלור בספרות הרבנית (Magic and folklore in Rabbinic Literature). זהו חומר השוואתי בעיקר עם ספרות קלאסית וחוקר כל מיני סיפורים בספרות חז"ל: על חיות משונות או אנשים שצומחים מהאדמה, אנשים עם זנבות או בעלי שני ראשים. ישנן פורמולות מאגיות רבות בספרות חז"ל ושפרבר ניסה למצוא את המקבילות שבספרות הקלאסית. בספרות רבנית בכלל יש עיסוק רב בפורמולות, רבות מהן אינן מובנות: קיימות תופעות של בלבול וסיכול אותיות, לפעמים שיבוש משפטים בשפות אחרות ושפרבר עשה ניסיון לזהות את מקורם של הדברים. למשל הביטוי "אברה קדברה" או הביטוי "הוקוס פוקוס", הוא ביטוי מלטינית "הוק אסט קורפוס" – זו הגווייה של אותו האיש. יש כל מיני נוסחאות כאלו גם בתלמוד וגם במדרשים של קמעות כאלו ולטעמו הם שובשו בצורה מודעת או שאינה מודעת על ידי הסופרים שהבינו אותם לא נכון. ש

חיי היום-יום בתקופת התלמוד

ארץ-ישראל בתקופה הרומית 200–400 לספירה

זה שם שני ספריו הראשונים של דניאל שפרבר שהם עיבוד של עבודת הדוקטורט שלו (Roman Palestine 200-400: Money and Prices) ובהם הוא ניסה להבין את שיטת המטבע של תקופת התלמוד. בתקופה הנדונה בספר, החל ממאה ה-3 ועד אמצע המאה ה-4 יש מעט מאד ידיעות מהספרות הקלאסית. זוהי תקופה של מלחמות, מגפות והספרות של אותה תקופה הידלדה יחסית לתקופה שלפני כן ולתקופה שאחרי כן; לכן מה שאנו מוצאים בספרות חז"ל הוא חשוב מאד כי יש בו כדי למלא כל מיני חסרונות בידיעות על אותה התקופה. באותה עת אירעו שינויים רבים באימפריה הרומית. זוהי תקופה של אינפלציה גדולה ושל שינוי גדול מאד במצב האגררי-החקלאי, במצב בעלי הקרקעות. אלו הם שני ספרים משלימים: הראשון דן במצב הכלכלה, המטבע וניסיונות הממשל הרומי לעשות רפורמות כדי לתקן את המצב הבעייתי. הספר השני עוסק בהשלכות של כל התהליך הזה על המצב בארץ-ישראל: חקלאות, המעבר מהכפר לעיר, עיור, נטישת קרקעות, אנשים עשירים שמצליחים לנצל את המצב הזה כדי לבנות להם אחוזות גדולות וכולי.

ספנות בתלמוד

הספר (Nautica Talmudica) מתאר כל מה שידוע לנו על ספינות וספנות בארץ-ישראל בתקופת התלמוד. יש כאן שילוב של מקורות, תיארוך המקורות, זיהוי מילים והבנה מתוך הממצא הארכאולוגי. התמונות הן חלק מהטקסט.

תרבות חומרית בארץ-ישראל בימי התלמוד

זהו ספר בן שני כרכים (בנושא התרבות החומרית עוסק גם הספר על הספינות Nautica Talmudica). שפרבר עושה פה ניסיון להבין מקורות קשים הלכתיים ומדרשיים שיש להם קשר לכלים. הוא מזהה את הכלי בעזרת ממצא ארכאולוגי. במשנה "מסכת כלים" שעוסקת אך ורק בכלים מסוגים ומחומרים שונים הוא בוחן כיצד מקבלים הכלים טומאה ואיזו דרגה של טומאה יכולים לקבל. רוב הכלים שם לא הובנו נכון לפי דעתו של שפרבר, כי הפירושים נכתבו 500–700 שנה לאחר מכן בארצות שונות: בבל, מצרים, צפון אפריקה, מקומות שלא ידעו יוונית ולא ידעו הרבה על התרבות החומרית של ארץ-ישראל, מפרשים אלה שיערו מתוך ההקשר איך ניתן להבין את המילה, דהיינו הכלי.

העיר בארץ-ישראל הרומית

ספרו זה של שפרבר ראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד (The City in Roman Palestine) ובו הוא עושה ניסיון לתאר עיר בארץ-ישראל בתקופת התלמוד. זוהי אינה עיר מסוימת כי אם עיר סינתטית-היפותטית. הוא מתאר את הרחוב הראשי, השוק, האדמיניסטרציה של השוק, בתי המרזח, בית המרחץ, בניינים ציבוריים, ארכיון, בית משפט, בתים קטנים, רחובות וסימטאות, חומות העיר, מערכת המים והביוב, וכו'. הספר מבוסס ספרות חז"ל גם על הארכאולוגיה ועל המקורות הקלאסיים ובו תמונות רבות, שרטוטים והערות.

שונות

מסכת דרך ארץ זוטא

ספר זה יצא בכמה מהדורות. מסכת דרך ארץ זוטא זוהי מסכת קטנה שקשה לתארכה, מתקופת האמוראים או מהתקופה הביזנטית. שפרבר ניסה להתקין מהדורה עם פירוש ומראה מקומות. הספר נכתב ביוזמת משרד החוץ הישראלי שפנה לשפרבר על מנת שיכתוב ליהודי רוסיה ספר פופולרי שיקרב אותם ליהדות. היה זה בשנות השבעים, לפני פתיחת שערי ברית המועצות למערב, מהדורה ראשונה הוברחה לרוסיה ואילו המהדורות הבאות הורחבו והוצאו מחדש.

גדול השלום

"גדול השלום" הוא פרק הנמצא בתוך מסכת דרך ארץ זוטא. זוהי מהדורה מהודרת (Great is Peace) של הפרק הדן במושג שלום של חז"ל בעברית ובאנגלית והיא ניתנה לסאדאת בזמן חתימת חוזה השלום עם מצרים.

מדרש ירושלים: עיר הנצח באספקלריא של חז"ל

ספר זה הוא חיבור שכתב שפרבר ומורכב מקטעי מדרש ממקומות שונים בספרי חכמים ויצר היסטוריה מטפיזית של ירושלים, לא בדיוק ירושלים שאנו חיים בה, אלא ירושלים של מעלה.

עבודתו העכשווית

שלושה ספרים של שפרבר עתידים לראות אור:

1. נוסח אנגלי מורחב של ספרו העברי "דרכה של הלכה";
2. ספר על האפשרויות של שינויים בנוסח התפילה שלנו המיועד לעדכן אותו ולעשות אותו ליותר רלוונטי ולעמוד על המגבלות ההלכתיות לכך;
3. "ידיעת היוונית בארץ ישראל בתקופה התלמודית" – ספר בעיקר פילולוגי.

ספריו

• Roman Palestine 200-400: Money and Prices, Bar-Ilan Universiry Press, 1974, (331 pp.); second edition with supplement 1991 (401 pp.).
• Roman Palestine 200-400: The Land, Bar-Ilan Universiry Press,1978, (247 pp).

• דרך ארץ זוטא, ירושלים, 1979, (72 עמ').
• דרך ארץ זוטא, ירושלים, 1982, מהדורה שנייה, (184 עמ').

• Great in Peace, Jerusalem 1978 (78 pp).
• Midrash Yerushalem - a Metaphysical History of Jerusalem, Jerusalem, 1982, (120 pp.)
• Essays on Greek and Latin in the Mishna, Talmud and Midrashic Literature, Jerusalem, 1982, (194 pp English; 114 pp Hebrew).
• A Dictionary of Greek and Latin Terms in Rabbinic Literature, Bar-Ilan University Press, 1984 (226 pp).
• Nautica Talmudica, Bar-Ilan University Press, and E.J. Brill, 1986, (180 pp).

• מנהגי ישראל: מקורות ותולדות, כרך 1, מוסד הרב קוק, ירושלים, 1989, (248 עמ'), מהדורה שנייה 1990, מהדורה שלישית 1992, מהדורה רביעית 1993.

• A Commentary on Derech Eretz Zuta Chapters 5-8, Bar-Ilan University Press, 1990, (190 pp).

• מסכת דרך ארץ זוטא ופרק השלום, מהדורה שלישית (1994), (232 עמ').
• תרבות חומרית בארץ-ישראל בימי התלמוד, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן ויד יצחק בן-צבי, (198 עמ'), מהדורה ראשונה 1993, מהדורה שנייה 1995.
• מנהגי ישראל: מקורות ותולדות, כרך 2, מוסד הרב קוק, (320 עמ'), ירושלים, 1990, (מהדורה שנייה 1992, מהדורה שלישית 2002.

• Magic and folklore in Rabbinic Literature, Ramat-Gan, 1994 (256 pp).

• מנהגי ישראל: מקורות ותולדות, כרך 3, מוסד הרב קוק, (237 עמ'), ירושלים 1994, (הדפסה מחודשת 2002).
• מסכת דרך ארץ זוטא ופרק השלום, מהדורה 3 מורחבת, ירושלים, 1994, (232 עמ').

• The City in Roman Palestine, Oxford University Press, 1998 (200 pp).

• מנהגי ישראל: מקורות ותולדות, כרך 4, מוסד הרב קוק, (345 עמ') ירושלים, 1995, (הדפסה מחודשת 2002).
• מנהגי ישראל: מקורות ותולדות, כרך 5, מוסד הרב קוק, (318 עמ') ירושלים, 1995.
• מנהגי ישראל: מקורות ותולדות, כרך 6, מוסד הרב קוק, (450 עמ') ירושלים, 1998, (הדפסה מחודשת 2002).

• Why Jews Do What They Do, New Jersey, 1999 (225 pp).

• כיצד מכים את המן, אוניברסיטת בר-אילן, 2002 (47 עמ').
• מנהגי ישראל: מקורות ותולדות, כרך 7, מוסד הרב קוק, (504 עמ'), ירושלים, 2003.
• תרבות חומרית בארץ-ישראל בימי התלמוד, כרך 2, (185 עמ') רמת-גן, 2005.

• Legitimacy and necessity : scientific disciplines and the learning of Talmud, Jerusalem, 2006 (80 pp).

• מנהגי ישראל: מקורות ותולדות, כרך 8, מוסד הרב קוק, (376 עמ'), ירושלים, 2007.
• דרכה של הלכה : קריאת נשים בתורה : פרקים במדיניות פסיקה, ראובן מס, (255 עמ') ירושלים, 2007.

• The Jewish Life Cycle: Custom, Lore and Iconography, Bar-Ilan and Oxford University Press, 2008 (676 pp).

• נתיבות פסיקה : כלים וגישה לפוסק ההלכה, ראובן מס, (207 עמ'), ירושלים, תשס"ח.
• דרכי דניאל: מחקרים במדעי היהדות לכבוד הרב פרופסור דניאל שפרבר, עריכה: אדם פרזיגר, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 2017.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דניאל שפרבר בוויקישיתוף

• דף מחבר, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
• אתר המכון הגבוה לתורה(הקישור אינו פעיל, 5.06.2018)
• אתר בית מורשה
• אורי וייס, פתרון מהפכני לשוביניזם הלכתי, על ספרו של הרב פרופ' שפרבר, באתר הארץ
• אליצור אברהם בר-אשר, כבודה של מי שנבראה בצלם, על הספר "דרכה של ההלכה-קריאת נשים בתורה"
• הרב פרופ' שפרבר מתארח בבית הספר 'הצליל הפנימי' ונושא הרצאה בנושא: "המעמד ההלכתי של ההינדואיזם", 28.5.2013:
• עידו פכטר, בין הינדואיזם לקטניות, ראיון עם הרב פרופ' דניאל שפרבר (פורסם במוסף שבת, מקור ראשון, כ"ה בניסן תשע"ג, 5.4.2013)
• שמא יהודה פרידמן, ‏"חמודי דניאל" על מפעלו המחקרי של פרופ' דניאל שפרבר, באתר Academia.edu
• אריאל הורוביץ, ‏"אפשר להקל, אבל דיינים חוששים ממה שיאמרו עליהם", בעיתון מקור ראשון, 15 ביוני 2018
• תמר דרסלר, ‏"חלק מהדיינים מקבלים את המינוי ע"י ועדה שרובה חרדים, לכן הם נוטים להחמיר", באתר מעריב אונליין, 29 ביולי 2018
• קובי נחשוני וענבר טויזר, באופן תקדימי: בוטלו נישואיה של מסורבת גט בשל "טעות", באתר ynet, 4 בפברואר 2019

מפרסומיו:

• Sperber, D. http://www.edah.org/backend/JournalArticle/sperber_5_2_final.pdf "'Friendly' Pesaq and the 'Friendly' Poseq" (pdf) Edah 5:2, 2006
• CONGREGATIONAL DIGNITY AND HUMAN DOGNITY: WOMEN AND PUBLIC TORAH READING
• שיתוק וגמישות בהלכה, דעות 15, אדר א' תשס"ג, באתר נאמני תורה ועבודה
• כבוד הציבור וכבוד הבריות - נשים וקריאת התורה, דעות 16, באתר נאמני תורה ועבודה(הקישור אינו פעיל, 5.06.2018)
• רשימת המאמרים של דניאל שפרבר באתר רמב"י
• דניאל שפרבר, עברית והשפות הקלסיות – יוונית ולטינית, לשוננו לעם, כרך מ–מא: קובץ לשנת הלשון (תשמ"ט–תש"ן), עמ' 302–305, באתר האקדמיה ללשון העברית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25966909דניאל שפרבר