האימפריה האוסטרו-הונגרית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:41, 18 בינואר 2021 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "|ראש המדינה=" ב־"|ראש מדינה=")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים ריקים [ תמונת מפה, מנהיגים, שמות מנהיגים, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ תמונת סמל, תמונת דגל, מפה מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האימפריה האוסטרו-הונגרית
ממשל
משטר מונרכיה
שפה נפוצה גרמנית, הונגרית, צ'כית, פולנית, איטלקית ועוד.
עיר בירה וינה 48°12′31″N 16°22′19″E / 48.20861°N 16.37194°E / 48.20861; 16.37194
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867
תאריך 1867
פירוק מלחמת העולם הראשונה
תאריך 1918
ישות קודמת Flag of the Habsburg Monarchy.svg האימפריה האוסטרית
ישות יורשת אוסטריהאוסטריה הרפובליקה האוסטרית הראשונה
הונגריההונגריה הרפובליקה הדמוקרטית ההונגרית
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה הרפובליקה הראשונה של צ'כוסלובקיה
פוליןפולין הרפובליקה הפולנית השנייה
Прапор Русской Народной Республіки Лемків.svg הרפובליקה הלמקו-רוסינית
אוקראינהאוקראינה הרפובליקה העממית של אוקראינה
אוקראינהאוקראינה הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה
אוקראינהאוקראינה הרפובליקה הקומנצית
Flag of the State of Slovenes, Croats and Serbs.svg מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים
State Flag of Serbia (1882-1918).svg ממלכת סרביה
הרפובליקה של באנאט
Reggenza Italiana del Carnaro.jpg ממלכת קרנארו האיטלקית.
שטח בעבר 676,615 קמ"ר (נכון ל־1910)
אוכלוסייה בעבר 51,390,223 נפש (נכון ל־1910)
כלכלה
מטבע גולדן אוסטרו-הונגרי, כתר אוסטרי

אוסטריה-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטרו-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית[1], היא אימפריה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918. הקיסרות נוצרה מאיחוד פדרטיבי של ממלכת הונגריה ושל קיסרות אוסטריה, תחת שלטונו של בית הבסבורג.

הניצוץ או התירוץ, שהביא לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא הרצח הפוליטי ב-28 ביוני 1914 של היורש לכס המלוכה של אוסטרו-הונגריה, פרנץ פרדיננד הארכידוכס האוסטרי, בסרייבו. חודש לאחר מכן הכריזה האימפריה האוסטרו הונגרית מלחמה על סרביה ובכך פתחה רשמית במלחמת העולם. האימפריה קרסה כאחת מתוצאותיה של מלחמת העולם הראשונה.

היסטוריה

ההיסטוריה של האימפריה האוסטרו הונגרית התחילה בשנת 1867 עם כינון האימפריה והסתיימה ב-1918, כשהיא פורקה למספר מדינות בעקבות הפסדה במלחמת העולם הראשונה.

רקע

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – אביב העמים, היסטוריה של הונגריה: המהפכה והממלכה הדואלית

הקמת הקיסרות

ב-1867, אחרי שנים של מאבק כושל לעצמאות, הסכים הממשל הקיסרי האוסטרי לקבל את דרישות הפטריוטים המגיארים, בראשות דיולה אנדראשי ופרנץ דיאק, בדיאט ההונגרי. ההישגים שצברו המורדים במהפכת 1848 הושבו ברובן. לממלכת הונגריה ניתן מעמד שווה בתוך הקיסרות, וסוכם כי:

  • הממלכה המאוחדת תיקרא בשם אוסטריה-הונגריה.
  • הקיסר האוסטרי ימשיך לשמש כריבון עליון, וימשול בהונגריה ישירות באמצעות תוארו כמלכה.
  • יקומו שני בתי פרלמנט: אחד הונגרי ואחד אוסטרי. להונגריה יהיה ראש ממשלה נבחר בנפרד מהקאנצלר הקיסרי.
  • תקני סחר וכלכלה יחולו גם על הונגריה, אך היא תוכל לנהל מערכות בנקים משלה, וכן מערכות חינוך, בריאות, תחבורה ותקשורת עצמאיות.
  • החוק האוסטרו-הונגרי חל גם על ההונגרים, אך מותר להונגרים לחוקק חוקים משלהם בתחומים מסוימים שיחולו עליהם בלבד.
  • להונגריה אין זכות למדיניות חוץ וביטחון עצמאיות, הן ייקבעו על ידי הקיסר.
  • המשטרה ההונגרית תעמוד מתחת למשטרת הקיסרות. להונגרים לא יהיה צבא משלהם, והם חלק מהצבא האוסטרו-הונגרי.

הצעדים שהובילו לכניסת אוסטרו-הונגריה למלחמת העולם הראשונה

דאגות האוסטרים באשר לביטחון אזורי גדלו עם כמעט הכפלתם של האזורים הגובלים בסרביה, כתוצאה של מלחמות הבלקן הראשונה והשנייה (1912 - 1913). רבים בהנהגה האוסטרית, ביניהם הקיסר פרנץ יוזף וקונרד פון הצנדורף, היו מודאגים מתסיסת הלאומנות הסרבית בחלקים הדרומיים של האימפריה. עודם רדופים על ידי זיכרונות אודות המערכות רבות ההשראה של הפיימונטים כנגד הפרובינציות האיטלקיות והאוסטריות ב-1859, הם חששו גם שרוסיה תגבה את סרביה אם זו תספח שטחים סלאביים מאוסטריה, בדיוק כפי שגיבתה צרפת את פיימונטה במערכה, שהגיעה לשיאה בקרב סולפרינו. תחושתם הייתה כי מוטב להרוס את סרביה, לפני שזו תקבל את ההזדמנות לפתוח מערכה מסוג זה.

כמה חברים בממשלה האוסטרית חשו כי מערכה בסרביה תהא המזור המושלם לבעיות הפנימיות של האימפריה. רבים מהם היו מתוסכלים מכוחה של הממשלה ההונגרית באימפריה. ב-1914 היה לממשלה האוסטרו-הונגרית מבנה כפול. לאוסטריה ולהונגריה היו למעשה ממשלות נפרדות תחת קיסר (קייזר בגרמנית) אחד. הממשלה האוסטרית החזיקה בשליטה על מדיניות החוץ, אך עדיין הייתה תלויה בהונגרים לשם הסכמה על התקציב. ולעיתים קרובות הממשלה ההונגרית, תחת אישטוואן טיסה (István Tisza), סרבה לבקשות תקציב אוסטריות להגדלת ההוצאות הצבאיות. בתקווה לסיים את השיתוק הפוליטי שכפתה הממשלה הכפולה, קיוו רבים ליצירת פדרציה, או לכל הפחות מלוכה משולשת. לשם כך נדרשה הגדלת שיעור אוכלוסיית הסלאבים בקרב אזרחי אימפריה.

ההתנקשות בפרנץ פרדיננד ביולי 1914 הביאה עמה את ההזדמנות שאותה חיפשו כמה מנהיגים אוסטרים לבוא חשבון עם הממלכה הסלאבית הקטנה. האוסטרו-הונגרים טענו כי הקושרים בסרייבו חומשו על ידי "היד השחורה" - ארגון טרור סרבי, עם קשרים במעגל מקבלי ההחלטות הסרבי.

עם גרמניה המגבה אותה, שלחה אוסטרו-הונגריה, בהשפעתו של שר החוץ לאופולד פון ברכטולד, לסרביה (23 ביולי 1914) אולטימטום בן 10 נקודות, שלמעשה לא ניתן היה למלא את דרישותיו. הסרבים התבקשו להסכים לאולטימטום תוך 48 שעות. הממשלה הסרבית הסכימה לכל הדרישות מלבד אחת. למרות זאת ניתקה אוסטרו-הונגריה את קשריה הדיפלומטיים עמה (25 ביולי).

מלחמת העולם הראשונה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה
מפת האימפריה האוסטרית במלחמת העולם הראשונה. גבולות 1920 מסומנים באדום

ב-28 ביולי 1914 הכריזה אוסטריה-הונגריה מלחמה על סרביה, באמצעות מברק שנשלח לממשלה הסרבית. הייתה זו תחילתה של מלחמת העולם הראשונה.

במלחמת העולם הראשונה הייתה הקיסרות האוסטרו-הונגרית מרכיב עיקרי של "מעצמות המרכז", יחד עם גרמניה, האימפריה העות'מאנית וממלכת בולגריה.

ב-3 בנובמבר 1918 שלחה אוסטרו-הונגריה בקשה להפסקת אש למפקד האיטלקי, כדי לדון בתנאי שלום. התנאים, שנידונו בטלגרף עם רשויות "מדינות ההסכמה" בפריז, נשלחו למפקד האוסטרי והתקבלו. הפסקת האש עם אוסטריה נכנסה לתוקף ב-4 בנובמבר. אוסטריה והונגריה חתמו בנפרד, מה שהוביל להפלת בית המלוכה של הבסבורג.

כ-2 מיליון מחיילי הקיסרות האוסטרו-הונגרית ו-300,000 מאזרחיה נהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה ומספר דומה לזה נפל בשבי.

לאחר התפרקות הקיסרות

הקיסרות האוסטרו-הונגרית נחלקה למדינות אחדות. הרפובליקות החדשות של אוסטריה והונגריה שנוצרו כופרות בכל המשכיות עם האימפריה הישנה. חוזה סן-ז'רמן הגדיר את חלוקת שטחיה של אוסטריה, וחוזה טריאנון את זו של הונגריה. שתי המדינות כללו רק חלק קטן מן השטחים שעליהן שלטו במסגרת הקיסרות המשותפת, ויתר השטחים עברו לשכנותיה של הקיסרות ולמדינות חדשות שהוקמו. שינויי הגבול הותירו מיעוטים גדולים של הונגרים ושל דוברי גרמנית אזרחי אוסטריה לשעבר מחוץ לשטחי אוסטריה והונגריה.

צ'כוסלובקיה הוקמה מבוהמיה, מורביה, רוב שטחה של שלזיה הצ'כית, סלובקיה וקרפטיה הרוטנית.

גליציה הועברה לפולין, שזכתה מחדש בעצמאותה.

בוסניה-הרצגובינה, קרואטיה, סלובניה, וויוודינה (Vojvodina) ודאלמטיה צורפו לסרביה ומונטנגרו ליצירת מה שנודע לאחר מכן כיוגוסלביה. כמו כן אזור הבאנאט חולק ברובו הגדול בין רומניה ליוגוסלביה העתידית.

טרנסילבניה ובוקובינה הועברו לרומניה.

איטליה קיבלה את וולשטירול, דרום טירול, איסטריה וטריאסטה.

רשימת הארצות שנכללו בקיסרות

ארצות הכתר האוסטרי

הונגריה וארצות הכתר ההונגרי

חלוקת האימפריה למחוזות

בוסניה

מפה מתוך אטלס אמריקאי משנת 1911 המתארת את העמים השוכנים באוסטרו-הונגריה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ (גרמנית: Österreich-Ungarn; הונגרית: Osztrák-Magyar Monarchia; צ'כית: Rakousko-Uhersko; פולנית: Austro-Węgry; אוקראינית: Австро-Угорщина; רומנית: Austro-Ungaria; איטלקית: Austria-Ungheria; סלובקית: Rakúsko-Uhorsko; קרואטית: Austro-Ugarska; סרבית: Аустро-Угарска/Austro-Ugarska; סלובנית: Avstro-Ogrska)


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0