הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על מבנה הארגון, יעדיו ודרכי פעולתו.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על מבנה הארגון, יעדיו ודרכי פעולתו. |
שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון
פרמטרים ריקים [ פירוק הארגון ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 סמליל הארגון | |
| תחום | ארגון בינלאומי |
|---|---|
| שפה רשמית | אנגלית, צרפתית |
| מטה הארגון |
 פריז, צרפת |
| חברים | 35 מדינות |
| מזכיר כללי | אנחל גורייה |
| תקופת הפעילות |
16 באפריל 1948 - כ-OEEC 30 בספטמבר 1961 - כ-OECD – הווה |
| www.oecd.org | |
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (באנגלית: OECD - Organisation for Economic Co-operation and Development; בצרפתית: Organisation de coopération et de développement économiques, OCDE) הוא ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי. מקורותיו בארגון לשיתוף פעולה אירופאי (Organisation for European Economic Co-operation - OEEC), שהוקם כארגון כלכלי מקביל לנאט"ו, וזאת כדי לעזור ליישם את תוכנית מרשל לבנייה מחדש של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן קיבל הארגון לשורותיו מדינות מחוץ לאירופה, ובשנת 1961 נקבע שמו הנוכחי.
מנהלת הארגון יושבת בשאטו דה לה מואט (Château de la Muette) שבפריז, בירת צרפת. בארגון חברות 34 מדינות אשר מייצרות למעלה מ-60% מהתוצר העולמי וכ-24% מייצור אבן הפחם בעולם. מדינות אלו חולקות ערכים משותפים של דמוקרטיה וכלכלת שוק חופשי ומשתפות פעולה אל מול האתגרים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים בעולם הגלובאלי. ה-OECD הוא פלטפורמה לדיון במדיניות, השוואת ביצועים, איתור פתרונות לקשיים וגיבוש קודים, עקרונות מנחים וסטנדרטים משותפים לביצוע מדיניות כלכלית וחברתית ברמה הלאומית. במסגרת הארגון כל מדינה חברה יכולה לתרום באופן משמעותי לקביעת מדיניות הארגון וניסוח קווי פעולה משותפים.
מדינות חברות
נכון לראשית 2017 חברות בארגון 35 מדינות. מתוכן, צ'ילה, מקסיקו, וטורקיה מוגדרות כבעלות הכנסה בינונית (מסומנות ב-*) על ידי הבנק העולמי; שאר המדינות מוגדרות כבעלות הכנסה גבוהה[1].
המדינות המקימות
16 המדינות הבאות הקימו את הארגון ב-1948:
אוסטריה
בלגיה
דנמרק- צרפת
יוון
איסלנד
אירלנד
איטליה
לוקסמבורג
הולנד
נורווגיה
פורטוגל
שוודיה
שווייץ
טורקיה*
הממלכה המאוחדת
שאר המדינות החברות
19 המדינות הבאות הצטרפו לארגון לאחר הקמתו (המדינות מסודרות לפי סדר הצטרפותן, כאשר שנת ההצטרפות מופיעה בסוגריים):
גרמניה המערבית (1955) (בשנת 1990 נכנסה גם גרמניה המזרחית באיחוד גרמניה)
ספרד (1959)
קנדה (1961)
ארצות הברית (1961)
יפן (1964)
פינלנד (1969)
אוסטרליה (1971)
ניו זילנד (1973)
מקסיקו* (1994)
צ'כיה (1995)
הונגריה (1996)
פולין (1996)
קוריאה הדרומית (1996)
סלובקיה (2000)
צ'ילה* (2010)
סלובניה (2010)
ישראל (2010)
אסטוניה (2010)
לטביה (2016)
השתתפות ישראלית
ערך מורחב – יחסי OECD-ישראל
ישראל הייתה לחברה מלאה בארגון ב-7 בספטמבר 2010.[2][3][4] גם קודם להצטרפותה, במרבית התקשרויותיה עם מדינות אחרות באמנות למניעת כפל מס היא אימצה את אמנת המודל של ה-OECD.
בשנת 2006 שינה בנק ישראל את שיטת החישוב של התמ"ג הישראלי כך שיתאים לשיטות החישוב של הארגון כדי לאפשר את הצטרפות ישראל אליו. קודם הצטרפותה, ישראל בדרך כלל השוותה את עצמה לסטטיסטיקה שהארגון מפרסם, ולרוב היא קיבלה ציונים נמוכים בהשוואה לרוב המדינות בארגון.
ב-16 במאי 2007 פתח ה-OECD בשיחות עם ישראל אודות הצטרפותה העתידית לארגון כחברה מלאה. בנוסף לישראל, פתח הארגון בשיחות הצטרפות גם עם רוסיה, אסטוניה, סלובניה וצ'ילה.[5]
במאי 2009 הצטרפה ישראל לאמנה למניעת השוחד של מדינות ה-OECD בחיקוק עבירה של שוחד על יצואן או חברה המציעים שוחד לעובד ציבור זר. החוק ישים במיוחד כלפי מדינות עולם שלישי, שם נהוג לקדם עסקות באמצעות שוחד.[6] באוגוסט 2009 הגיעה לישראל משלחת מטעם הארגון והגישה המלצות שונות, אחת העיקריות שבהן נוגעת להפחתת המעורבות הממשלתית בחקלאות הישראלית.[7] המלצה נוספת של הארגון היא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. עמדת הארגון היא שמילוי שני התפקידים בידי אדם אחד, מפריע לטיפול משפטי אובייקטיבי, ומערב בין אינטרסים פוליטיים לכלכליים.[8]
ב-19 בינואר 2010 פרסם הארגון דו"ח הקובע שאם מדינת ישראל תצטרף לשורותיו, היא תהיה המדינה בעלת שיעורי העוני הגדולים ביותר בארגון. בנוסף, הוא גם קבע שמדינת ישראל מפולגת מבחינה חברתית ובעלת פערים כלכליים רבים בין שכבות האוכלוסייה.[9] עם זאת, העוני הנמדד בדו"ח הזה הנו עוני יחסי ולא עוני אבסולוטי, ולכן קובע רף שונה להחשבתם של אזרחים לעניים בכל מדינה ומדינה. מבחינת תמ"ג לנפש, ישראל אינה הענייה ביותר ביחס למדינות ה-OECD.
מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, שביקר בישראל בינואר 2010, דיבר על שלוש בעיות שעיכבו את הצטרפות ישראל לארגון: האמנה למניעת שוחד, קניין רוחני והסטטיסטיקה במזרח ירושלים וברמת הגולן. הוא צפה כי ישראל תצורף לארגון עד מאי 2010.[10]
בנושא הקניין הרוחני, הארגון דורש מישראל, להאריך את זמן תוקף הפטנט עבור תרופות, כך שיידרש זמן רב יותר עד שיתאפשר לייצר מקבילה גנרית.[11] סגן שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, התנגד לשינוי החוק, מכיוון שזה "יפגע בבריאות תושבי מדינת ישראל ויפחית את הנגישות לתרופות זולות ובטוחות". ליצמן אף טען שהחוק בישראל כיום אינו שונה מהחוק במרבית המדינות החברות בארגון.[12]
בתחילת מאי 2010 הפעילו הפלסטינים מאמצים דיפלומטיים כדי למנוע את הצטרפות ישראל לארגון, אך ללא הצלחה.[13] ב-10 במאי 2010 הצביעו שגרירי כל המדינות החברות בארגון בעד הזמנת ישראל להצטרף לארגון.[14] שר האוצר, יובל שטייניץ, הגיב ואמר, כי זה הארגון היוקרתי ביותר אליו התקבלה ישראל מאז קבלתה לאו"ם.[15]. ב-29 ביוני 2010 נחתם בשגרירות ישראל בצרפת הסכם ההצטרפות של ישראל לארגון.[16]
ב-23 באוגוסט 2011 טען החשב הכללי לשעבר ירון זליכה, כי ישראל נכנסה לארגון בזכות לחץ מצד הנשיא בוש, אשר מנע כניסת מדינות חדשות לארגון עד שאושרה כניסת ישראל.[17]
ראו גם
- רמת החיים בישראל
- אמנה נגד שוחד של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
- ספריית הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של ה-OECD (באנגלית)
- צבי לביא, חלק מהעולם: ישראל התקבלה לארגון ה-OECD, באתר ynet, 10 במאי 2010
- הנוסח המלא של אמנת המודל למניעת כפל מס של ארגון ה-OECD
- תבנית:החדשות בהרחבה
- אבי נוב, האנומליה של ההצטרפות ל-OECD, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2004
- גד ליאור ודוד רגב, למה לא נכנסנו ל-OECD – כי נשים וערבים מופלים, באתר ynet, 22 באוקטובר 2009
- תני גולדשטיין, ישראל ב-OECD? כשיבוא המשיח, באתר ynet, 25 בנובמבר 2009
- מאיר קפוטא, מכירת החוף מנוגדת לעקרונות OECD, באתר TheMarker, 25 בנובמבר 2009
הערות שוליים
- ^ Country and Lending Groups | Data
- ^ Israel:- Israel's accession to the OECD - Organisation for Economic Co-operation and Development
- ^ Organisation for Economic Co-operation and Development
- ^ http://www.oecd.org/countrieslist/0,3351,en_33873108_33844430_1_1_1_1_1,00.html
- ^ Slovenia:- OECD Council Resolution on Enlargement and Enhanced Engagement - Organisation for Economic Co-operation and Development
- ^ ישראל הצטרפה לאמנה למניעת השוחד של מדינות ה-OECD, אתר אקונומיסט
- ^ עמירם כהן, OECD: ישראל צריכה להפריט הקרקע החקלאית ולייקר את המים, באתר TheMarker, 17 באוגוסט 2009
- ^ דוד ליפקין, רגע ההכרעה: ישראל תצטרף ל-OECD?, באתר nrg, 8 באוקטובר 2009
- ^ צבי לביא, דו"ח ה-OECD: ישראל היא מדינה ענייה ומפולגת, באתר ynet, 19 בינואר 2010
- ^ מוטי בסוק, מזכ"ל OECD: "ישראל תהיה חברה בארגון עד אמצע השנה", באתר TheMarker, 20 בינואר 2010
- ^ אורה קורן, ישראל צריכה להחליט: לשמור על טבע או להצטרף ל-OECD, באתר TheMarker, 12 בנובמבר 2009
- ^ Kan-Naim כאן נעים: סגן שר הבריאות: הארכת תקופת הפטנט מהנדרש על תרופות תיפגע בבריאות התושבים
- ^ ברק רביד, ישראל התקבלה לארגון ה-OECD, באתר הארץ, 10 במאי 2010
- ^ מוטי בסוק, לאחר 15 שנות מאמץ: ישראל התקבלה ל-OECD; שטייניץ: "תעודת כבוד למשק הישראלי", באתר TheMarker, 10 במאי 2010
- ^ ישראל היום, 11 במאי 2010
- ^ נחתם הסכם הצטרפות ישראל ל-OECD, באתר רשת ב'
- ^ רועי צ'יקי ארד, ירון זליכה: מהפכות שזכו לתגובה מטומטמת נגמרו באלימות, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2011
| הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי | ||
|---|---|---|
|