הבורסה לניירות ערך בתל אביב
שגיאות פרמטריות בתבנית:בורסה
פרמטרים [ שנת ייסוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
 | |
| רחבת הכניסה לבניין הבורסה ברחוב אחוזת בית בתל אביב | |
| סימול | TASE |
|---|---|
| עיר | תל אביב |
| מדינה |
 ישראל |
| מטבע | ₪ - שקל חדש (NIS או ILS) |
| מדדים |
תל אביב 35 (לשעבר מדד המעו"ף) תל אביב 90 תל אביב 125 מדד תל בונד 20 תל אביב גלובל-בלוטק מדד ביומד |
| www.tase.co.il | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
פרמטרים ריקים [ סיסמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| תקופת הפעילות | 1953–הווה (כ־71 שנים) |
| ענפי תעשייה | בורסה לניירות ערך |
| מנכ"ל | איתי בן זאב |
| אנשי מפתח | אמנון נויבך (יו"ר) |
הבורסה לניירות ערך בתל - אביב בע"מ (באנגלית: The Tel-Aviv Stock Exchange Ltd, ראשי תיבות: TASE) היא חברה ציבורית המהווה את הבורסה לניירות ערך היחידה הפועלת בישראל. 23 חברי הבורסה[1], הם בנקים ובתי השקעות גדולים. המסחר בבורסה נעשה באמצעות חברי הבורסה בלבד, אשר גובים עמלה בעבור השירותים שהם מספקים. הבורסה משמשת למסחר בניירות ערך, ולגיוס הון וחוב לחברות ולממשלה בשוק ההון הישראלי.
המסחר בניירות ערך בארץ ישראל החל בשנות ה-30, בעקבות עלייתם לארץ ישראל של בנקאים יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית.
לאחר קום המדינה, על רקע הגידול במחזורי המסחר ובמספר החברות שהונפקו לציבור, גבר הצורך במיסוד המסחר בניירות ערך, ובעקבות כך הבנקים ובתי ההשקעות שפעלו בישראל באותה תקופה, התאגדו והקימו בספטמבר 1953 את הבורסה לניירות ערך בתל אביב. הבורסה החלה לפעול ב-14 בספטמבר 1953, והמסחר המשיך להתנהל במשרדי בנק לאומי עד שנת 1960, עת עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב"פסאז'" ברחוב אלנבי 113, תל אביב. בשנת 1983, בעקבות הגידול בפעילות המסחר, עברה הבורסה ממשכנה ברחוב אלנבי 113 למשכנה ברחוב אחד העם 54, תל אביב. בשנת 2014, עברה הבורסה למשכנה החדש ברחוב אחוזת בית 2, תל אביב[2].
הבורסה נוסדה בסוף שנת 1953 כחברה שלא למטרות רווח, כלומר, כחברה שאינה רשאית לחלק רווחים לבעליה. בעשור השני של המאה ה-21 פעלה הבורסה להפוך לחברה למטרות רווח. אחד הבלמים לעניין זה היה הצורך באישור רגולטורי, אשר עשוי להיות כרוך גם בהחלשת הבורסה כמונופול דה פקטו במסחר בניירות ערך. ב-1 באוגוסט 2019 החלו ניירות הערך של הבורסה לניירות ערך בתל אביב להיסחר בה.
מאפייני הבורסה בישראל
בבורסה נסחר מגוון רחב של מוצרים פיננסיים, ומפעם לפעם משיקה הבורסה מוצרים פיננסיים חדשים, באישור רשות ניירות ערך. בעשור השני של המאה ה-21, המוצרים הנסחרים בבורסה הם מניות; אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות; ניירות ערך המירים, שכוללים אג"ח להמרה, כתבי אופציה ואופציות רכש למניות; מוצרי מדדים, הכוללים בעיקר תעודות סל; ונגזרים פיננסיים, שרובם המוחלט אופציות מכר או רכש על מדד תל אביב 35 ושער שקל-דולר, ומיעוטם אופציות על נכסי בסיס אחרים וחוזים עתידיים. הבורסה גובה עמלות הן מחברי הבורסה, על הפעולות המבוצעות בה, והן מהחברות המונפקות בה.
תאגידים שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה קרויים חברות ציבוריות, או תאגידים מדווחים, והם כפופים לחובות גילוי מחמירות, על פי חוק ניירות ערך. הבורסה משמשת את הממשלה להפרטה של חברות ממשלתיות ולהנפקה ומסחר של אג"ח ממשלתי.
בשונה ממדינות אחרות, בישראל ניתן רישיון פעולה לבורסה אחת לניירות ערך. עם זאת, רשות ההגבלים העסקיים פרסמה החלטה בדבר אי הכרזה על הבורסה כעל מונופול[3].
שעות פעילות הבורסה
הבורסה פועלת בימי חול בלבד. בהיותו של יום שישי יום עסקים קצר, היא אינה פעילה בו. הבורסה אינה פעילה גם במועדי ישראל. מדי תקופה מסוימת, עולה הרעיון של שינוי מועדי המסחר, כך שהבורסה לא תהיה פעילה בימי ראשון ותפעל בימי שישי. זאת, גם לאור נפח המסחר הקטן יחסית בימי ראשון, ובעיקר מכיון שהבורסות העקריות בעולם אינן פעילות בימי ראשון.
בימי הפעילות, מתבצע המסחר בין השעות 9:00 בבוקר (ובנגזרים – החל מ-09:30) ל-17:35 אחר הצהריים בימים ב-ה, ו-16:35 ביום א[4].
הפעילות בבורסה בימי העבודה מתחלקת לחמישה שלבים: "טרום פתיחה", "פתיחה", "רצף", "טרום נעילה" ו"נעילה"[5].
חברי הבורסה
לבורסה הישראלית 23 חברי בורסה[6]:
|
|
מוצרים
בבורסה בת"א נסחרים מספר מוצרים פיננסיים:
- מניות - נייר ערך המייצג חלק מבעלות על חברה.
- איגרות חוב - נייר ערך המייצג הלוואה הניתנת למנפיק נייר הערך, בתנאי החזר וריבית הקבועים מראש.
- איגרות חוב קונצרניות - איגרות חוב המונפקות על ידי חברה.
- איגרות חוב ממשלתיות - איגרות חוב המונפקות על ידי מדינת ישראל.
- מלווה קצר מועד - איגרת חוב המונפקת על ידי בנק ישראל בדיסקאונט לטווח קצר של עד שנה.
- איגרות חוב להמרה - איגרת חוב אשר ניתנת להמרה במניה תמורת תשלום קבוע מראש (בדומה לאופציה).
- תעודות סל (ETN) - נייר ערך אשר עוקב אחר מחיר מוצר או מדד פיננסי כלשהו בארץ או בעולם.
קיימות תעודות סל המחושבות כנוסחה הקשורה למדד אחד או יותר. כך למשל, קיימות תעודות סל בחסר, אשר נותנות יחס הפוך למדד כלשהו (ערך התעודה עולה, כאשר המדד יורד ולהפך)[7].
- קרנות סל (Exchange Traded Fund - ETF) היא מכשיר פיננסי שנועד לעקוב באופן פסיבי אחר מדדים של מניות, אג"ח וסחורות. הקרן משקיעה את הכספים על פי הצמדה למדד פיננסי כלשהו, קבוע מראש, ללא שיקול דעת של הנהלת הקרן.
הקרן אינה מבטיחה תשואה הצמודה למדד, והתשואה למשקיע יכולה להיות גבוהה או נמוכה יותר מהמדד הנבחר, זאת בשל פעילות מסחר של הקרן, וסטיות (קטנות לרוב) של הרכב נכסי הקרן. למעשה, קרן סל מחויבת לעשות את מיטב מאמציה (best effort) במעקב אחר המדד, ומשום כך קרן הסל אמורה להניב תשואה דומה, אם כי לא זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת.
קרן סל היא מוצר היברידי, מאחר שהיא נסחרת בבורסה בדומה לכל ניירות הערך הנסחרות בבורסה, וניתן לרכוש או למכור את הקרן באמצעות הבורסה. עם זאת, בידי המשקיע קיימת האפשרות לרכוש או למכור את קרן הסל, באופן דומה לקרנות נאמנות פתוחות (שאינן נסחרות בבורסה).
קרן הסל כפופה לחוק השקעות בנאמנות בדומה לקרנות נאמנות[8]. .
- קרנות נאמנות - קרן המנוהלת על ידי בית השקעות, ומשקיעה את הכספים על פי החלטת הנהלת הקרן, ועל פי תשקיף המפורסם מראש.
- כתבי אופציה - נייר אשר המחזיק בו יכול להמירו במניה או באג"ח תמורת תשלום קבוע מראש. אלו נסחרות בזירת הרצף, בניגוד לנגזרים הבורסאיים שנסחרים בזירת רצף-נגזרים.
- שוק המעו"ף (מכשירים עתידיים ופיננסים) - נגזרים - אופציות וחוזים עתידיים על מדד, ניירות ערך בודדים (אג"ח או מניה), או שערי מטבע. מסלקת מעו"ף של הבורסה מהווה צד-נגדי לכל אופציה, כתור מסלקה מרכזת וזאת בניגוד לכתבי אופציה שהם חוזה כנגד חברה ספציפית. את הניירות הללו יכול לכתוב ולרכוש כל סוחר. אופציות על מדד ת"א 35 הוא המוצר הסחיר ביותר בתל אביב, וישנה פעילות ערה גם באופציות שקל-דולר. נגזרים נסחרים בזירת המעו"ף, ולהם כללי מסחר אחרים מאלו של נכסים אחרים הנסחרים במסגרת מסחר הרצף (כך למשל במעו"ף מצטטים מחירים בשקלים, וברצף באגורות).
רגולציה
פעילותה של הבורסה מוסדרת בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[9], ורשות ניירות ערך מפקחת על פעילותה, כמו גם אוכפת את החוקים החלים על חברות ציבוריות. על מנת להיסחר בבורסה נדרשת חברה לעמוד בקריטריונים מסוימים הן בעת ההנפקה, והן בתקופת המסחר, קריטריונים אלה מעוגנים בתקנון[10] הבורסה ובהנחיות הזמניות. תקנון הבורסה נועד לקבוע כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה והוא מסמך המתעדכן באופן תכוף ובהתאם לשינויים בשוק ההון הישראלי.
רישום דואלי: חברות הרשומות גם בבורסות בחו"ל
בשנת 2000 הוגדרו הקלות בחוק[11] המסירות חלק מהרגולציה המוטלת על ידי חוק ניירות ערך מחברות הרשומות גם בבורסות זרות. חברות הנסחרות בבורסה מוכרת אחרת (רשימה סגורה של בורסות במדינות מתקדמות - NASDAQ, ב-New York Stock Exchange) NYSE), ב-NYSE MKT (לשעבר AMEX), ב-London Stock Exchange's Main Market) LSE) וב-High Growth Segment[12] יכולות להירשם רישום דואלי מהיר לתל אביב תוך דיווח ורגולציה על-פי המתכונת הזרה, כאשר דרישות הרגולציה המקומיות עליהן מצומצמות. בנוסף, ההקלות הסדירו רישום של חברות הרשומות בישראל לרישום בבורסות מוכרות בחו"ל ואפשרו שינוי משטר דיווח בהתאם לכך.
לאור התעניינות הולכת וגוברת של חברות ישראליות גם ברישום למסחר בשווקים במזרח הרחוק, בהם סינגפור והונג קונג, בין בשל זיקה עסקית לשווקים אלה או בשל תפיסה לפיה מדובר בשוקי הון אטרקטיביים לגיוס, הגישה הרשות לני"ע הצעה אשר ביוני 2018 אושרה על ידי ועדת הכספים של הכנסת ולפיה תתאפשר הרחבת הסדר הרישום הכפול כך שיכלול שלוש בורסות נוספות: סינגפור, הונג קונג וטורונטו[12].
עמלות
הבורסה גובה עמלות מחבריה על כל פעולה המתבצעת בה, בסך של כמה אלפיות אחוז מערך הנכס ברצף ועשרות אגורות ליחידת אופציית מעו"ף[13].
אזרחים המעוניינים לסחור בבורסה, עושים זאת באמצעות חברי הבורסה (הבנקים ובתי ההשקעות שצוינו), אשר גובים מסוחרים עם מחזורים נמוכים עמלה גבוהה בהרבה על שירותיהם. הבנקים גובים, בתעריפון ברירת המחדל שלהם (0.6%-0.8%), עמלה הגבוהה פי 100–200 מעמלת הבורסה למשקיעים דרכם. ניתן בדרך כלל לקבל הנחה של עשרות אחוזים מהתעריפון הבנקאי בבקשה בלבד, גם ללא מחזורים משמעותיים (לכ-0.2%-0.3%). חברים שאינם בנקים, קרי בתי ההשקעות גובים מסוחרים בעלי היקף מחזורים נמוך עמלה נמוכה יותר (כ-0.1%), של כפי 20 בלבד.
סוחרים פרטיים ומוסדיים עם היקף מסחר משמעותי, מקבלים הנחות ניכרות גם בבנקים וגם בבתי השקעות, באופן שעבור הסוחרים הגדולים מתקרב לתעריפון הבורסה.
נוסף על זאת, גובים הבנקים הישראליים מגוון עמלות שונות הקשורות לפעולות מול הבורסה, כגון דמי הפצה לקרנות נאמנות ו"דמי משמרת" שהיא עמלה ארכאית[14] אשר מעטים מבתי ההשקעות ממשיכים לגבות. היא עומדת על 0.1-0.2 אחוזים שנתיים ומקורה בימים עברו, בהם היו ניירות הערך ניירות ממש, ונשמרו בכספת עבור לקוחות הבנק. בעולם דיגיטלי, ההצדקה לעמלה זו ברורה פחות, מרבית חברי הבורסה שאינם בנקים אינם גובים אותה מלקוחותיהם ואף הבנקים נוטים לוותר עליה עבור חלק מלקוחותיהם[14]. הבורסה מפרסמת באתר האינטרנט שלה טבלת השוואת עמלות, המאפשרת השוואת מחירים בין עמלות המסחר השונות[15].
היסטוריה
_-_A_broker_giving_an_order_to_purchase_stocks.jpg)
הבורסה לניירות ערך בתל אביב נוסדה בשנת 1953. עוד קודם לכן, החל בשנת 1935, התקיים מסחר בניירות ערך בארץ ישראל ולאחר מכן, במדינת ישראל, בבנק אנגלו-פלשתינה (לימים, בנק לאומי) המנדטורי. המסחר התנהל בבנק, במשרדו של מר מרדכי פנחס חסון – בנקאי ישראלי, ממקימי לשכת החליפין לניירות ערך ומנכ"ל בבנק לאומי. במשרד ששימש כבורסה. המסחר היומי במסגרת "לשכת החליפין לניירות ערך" ארך שעה בלבד.
- ב-1968 הוסדרה פעילותה של הבורסה בחוק והוקמה רשות ניירות ערך המפקחת על הפעילות שלה.
- בשנת 1983 פגע בבורסה משבר מניות הבנקים, שבמהלכו קרסו מניות ארבעת הבנקים הגדולים בישראל, והלאמת הבנקים על–ידי המדינה תוך אובדן שליש מכלל השקעות הציבור בהם. בשנה זו עברה הבורסה ממשכנה ברחוב אלנבי 113 למשכנה ברחוב אחד העם 54 בתל אביב.
- בשנת 1993 החל המסחר בנגזרים.
- בשנת 1999 הושלם מהלך של מעבר משיטת המסחר בזירות, ששילבה את שיטת המשתנים ושיטת הכרוז הממוחשב (כר"מ), לשיטת מסחר ממוחשבת הנקראת "רצף".
- בשנת 2000 אישרה הכנסת את תיקון מספר 21 לחוק ניירות ערך, המקל על חברות שמניותיהן נסחרות בארצות הברית, להירשם למסחר גם בתל אביב ("רישום כפול"). ביולי 2005 הורחב הרישום הכפול לחברות הנסחרות ברשימה הראשית בבורסת לונדון וב-Nasdaq Small Cap. כיום נסחרות בבורסה בתל אביב עשרות חברות דואליות (הנסחרות במקביל בתל אביב ובבורסות בחו"ל).
- בשנת 2005 החלו לפעול בבורסה עושי שוק.
- בשנת 2007 המחזור בניירות ערך והמירים הגיע לשיא של 593.2 מיליארד ש"ח בשנה.
- החל משנת 2008, על רקע המשבר הכלכלי העולמי, הידוק הרגולציה על הבורסה (מצד רשות ניירות ערך, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, הרשות להלבנת הון ועוד) וגורמים נוספים ירד משמעותית מספר המשתתפים במסחר ומחזורי המסחר. ב-2012 עמד מחזור המסחר בניירות ערך והמירים על 265.1 מיליארד ש"ח בשנה בלבד (ירידה של 54%) - המחזור הנמוך ביותר מאז 2004.
- בשנת 2014 עברה הבורסה למשכנה החדש ברחוב אחוזת בית 2 בתל אביב.
- בשנת 2016 הושקה תוכנית האנליזה לחברות הייטק, ובמהלכה בפברואר 2016 נחתם חוזה עם שתי חברות מחקר בינלאומיות – אדיסון ופרוסט אנד סאליבן על הסכם לביצוע אנליזה לחברות הטכנולוגיה והביומד הנסחרות בבורסה בתל אביב.
- בשנת 2017 החלה הרפורמה במדדי הבורסה – "רפורמת הפיזור", שלה מספר מטרות, וביניהן: שיפור יציבות מדדי הבורסה, פיזור ענפי רחב בתוך המדדים השונים, קביעת תנאי סף מחמירים במדדי הדגל וקביעת תנאי סף מקלים במדדים אחרים, עידוד משקיעים זרים להשקעה במדדי הבורסה, הגדלה משמעותית של שיעור החזקות הציבור במניות הנכללות במדדי הדגל, מיצוי פוטנציאל מניות של חברות קטנות ובינוניות והרחבת התשתית להשקת מדדים חדשים.
- בתחילת 2017 עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית החוק לשינוי מבנה הבורסה, אשר יוצר מתווה להפיכתה לחברה למטרות רווח[16].
- באפריל 2017 אישרה הכנסת תיקון חוק ניירות ערך בנושא שינוי מבנה הבעלות של הבורסה. בספטמבר 2017 אישר בית המשפט המחוזי את ההסדר לשינוי מבנה הבורסה, ובמסגרתו הפכה הבורסה לחברה למטרות רווח תוך יצירת הפרדה בין הבעלות בבורסה והשליטה בה לבין החברות בה. רשות ניירות ערך היא רגולטור המפקח על פעילות הבורסה, ואילו מסלקת הבורסה, מסלקת מעו"ף והחברה לרישומים של הבורסה, הן חברות בבעלות מלאה של הבורסה.
- בשנת 2018 הוקמה החברה לרישומים כחברה בת פרטית של הבורסה, העוסקת בשני תחומי פעילות עיקריים: דאגה לרישום תקין ושלם של כמות ניירות ערך שרשומה על שמה (ומוחזקת בידי הציבור), ושימוש כצינור להעברת תשלומים הנובעים מאירועי חברה (כדוגמת: דיבידנדים, ריבית) מן החברות המנפיקות למחזיקים הסופיים של ניירות הערך[17].
- באוגוסט 2018 אישרה הרשות לניירות ערך את מכירתן של 71.7% ממניות הבורסה לחמש קבוצות של משקיעים זרים[18].
- ב-1 באוגוסט 2019 החלו ניירות הערך של הבורסה לניירות ערך בתל אביב להיסחר בה[19].
החברות הנסחרות בבורסה
בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה היקף הפעילות של הבורסה מצומצם ונסחרו בו, בשנת 1965, 80 חברות בלבד[20]. נכון לאוגוסט 2018, נסחרות בבורסת תל אביב 452 חברות בשווי שוק כולל של 785 מיליארדי שקלים[21][22].
| סוג חברה | מספר חברות בבורסת תל אביב | שווי שוק במיליארדי שקלים |
|---|---|---|
| בנקים | 9 | 117 |
| ביטוח | 7 | 25 |
| שירותים פיננסיים | 17 | 7 |
| ביומד | 46 | 156 |
| טכנולוגיה | 73 | 103 |
| מסחר ושירותים | 66 | 58 |
| נדל"ן ובינוי | 93 | 123 |
| תעשייה | 64 | 105 |
| השקעה ואחזקות | 52 | 41 |
| חיפושי נפט וגז | 25 | 50 |
| סה"כ | 452 | 785 |
ירידת מחזורי המסחר (2007–2012)
קיימים מספר גורמים אשר הביאו לירידת מחזורי המסחר בבורסה בתל אביב ממחזור השיא בשנת 2007 ועד השפל הרב-שנתי בשנת 2012. הגופים המקצועיים (הבורסה עצמה, רשות ניירות ערך, משקיעים מוסדיים) חלוקים ביניהם באשר לסיבות המרכזיות לירידה זו ולדרכי הטיפול המועדפות בה[23]. מספר התפתחויות בשוקי ההון בישראל ומחוצה לה, תרמו להגעה למצב זה:
- החל משנת 2007 הופעלו שורה ארוכה של רפורמות ותיקוני חקיקה, אשר הגבירו את הרגולציה על שוק ההון הישראלי ועל הבורסה בפרט. הרגולציה הגיעה מגורמי פיקוח רבים: מהבורסה עצמה בפיקוחה על חבריה, מהרשות לניירות ערך, מאגף שוק ההון במשרד האוצר ומצד המפקח על הבנקים. ההשפעה הייתה הן על הפעילים השונים בשוק ההון (מוסדיים ופרטיים) שסוחרים בבורסה, הן על חברי הבורסה שהפכו לפחות רווחיים (וחלקם נסגרו או נמכרו) והן על החברות הרשומות למסחר בבורסה, שנדרשו לעלויות רגולציה גבוהות יותר ולתהליך קבלת החלטות ארוך, יקר ומורכב יותר מבעבר[24].
- במקביל, החל משנת 2008 על רקע המשבר הכלכלי העולמי, חלה ירידה במחזורי המסחר בבורסות מקומיות רבות ברחבי העולם[25], עם מעבר המשקיעים הבינלאומיים לשווקים בטוחים יותר. מגמה זו הואצה בשנת 2010 עם מעבר מדינת ישראל ממדד השווקים המתעוררים של חברת MSCI למדד השווקים המפותחים, מעבר שהוביל ליציאה של גופים בינלאומיים רבים מהבורסה בתל אביב. גופים אלו התמקדו בהשקעה בשווקים מתעוררים, אשר בתוכם ישראל נחשבה להשקעה בטוחה יחסית - ומאידך, עבור גופים המשקיעים בשווקים מפותחים, קיימות מדינות אחרות בעלות סיכון נמוך יותר להשקעה[26].
- בתחילת שנת 2012 הועלה מס רווחי הון מ-20 אחוז ל-25 אחוז, דבר שהקטין עוד את האטרקטיביות של השקעה בבורסה הישראלית מול בורסות אחרות בעולם[27].
על רקע גורמים אלו, מחזורי המסחר קטנו משמעותית החל מסוף 2007. מחזור המסחר בניירות והמירים ירד משיא של 593.2 מיליארד ש"ח ב-2007 ל-265.1 מיליארד ש"ח ב-2012 ומחזור המסחר באופציות על מדד תל אביב 25 ירד מ-94,280 אלפי אופציות ב-2007 ל-57,397 אלפי אופציות ב-2012. מספר החברות הרשומות למסחר גם הוא קטן משמעותית משיא של 657 חברות בשנת 2008 ל-533 חברות בינואר 2013. עם זאת, המסחר באגרות חוב ומק"מ עלה בתקופה זאת.
בחודש נובמבר 2014 פרסמה רשות ניירות ערך הצעה לשינוי מבנה הבורסה[28], לרבות הפיכתה לחברה למטרות רווח, מתוך מטרה לשפר את שקיפות פעולתה, את יעילותה, את הסחירות ואת שיתופי הפעולה עם בורסות אחרות בעולם.
רפורמת המדדים
בתחילת 2017 ערכה הבורסה רפורמה מקיפה במדדי הניירות הערך הנסחרים בה והקמת מדדים חדשים. בין השינויים העיקריים ברפורמה, הורחב מספר המניות הנכללות בכל מדד והופחתה תקרת המשקל של מניה במדד. למשל, מדד תל אביב 25, שנחשב למדד הדגל של הבורסה הורחב מ-25 מניות ל-35 מניות, ושמו שונה בהתאם למדד תל אביב 35[29]. המשקל המקסימלי למניה במדד הופחת מ-10% ל-7%. מטרת הרפורמה היא בין היתר הקטנת הריכוזיות במדדים. היות שלמעלה מ-70% ממשקל המדד נבע מכעשר מניות בלבד[30], כשאחת מהן שינתה ערכה בחדות המדד הגיב בחריפות ולכן נחשב ריכוזי מדי.
במסגרת הרפורמה נוצרו מדדים חדשים במטרה להעלות עניין משקיעים בבורסה ולהגדיל את הפעילות בה. המדדים החדשים הם ת"א-BlueChip15Price, ת"א-SME150 ות"א-רימון.
ראשי הבורסה
מנכ"לים:
- מרדכי זגגי:
- זאב אוטנזוסר
- יוסי ניצני
- שאול (סם) ברונפלד: – 2006
- אסתר לבנון: יוני 2006 – דצמבר 2013
- יוסי ביינארט: ינואר 2014[31][32] – ספטמבר 2016[33]
- גל לנדאו-יערי: ספטמבר 2016 [34] - ינואר 2017
- איתי בן זאב: ינואר 2017[35] –
יושבי ראש:
- ארנסט להמן:
- פרופ' מאיר חת: 1978 – 1986
- חיים שטסל: 1986 – 1996
- פרופ' יאיר אורגלר: מאי 1996 – 2006
- שאול (סם) ברונפלד: 2006 – 2013
- אמנון נויבך: 2014 –
מדדי הבורסה
במניות ישנם, לאחר הרפורמה בתחילת 2017 שני מאגרי מניות. מאגר רימון הוא הבכיר מביניהם ומכיל כ-200 מניות המתאימות לשימוש כנכסי בסיס לנגזרים. מניות אלו בעלות שווי גבוה יותר ותנאי סף נוקשים יותר ביחס לאחזקות ציבור. מאגר תמר מכיל גם מניות קטנות יותר וכן מניות עם אחזקות ציבור נמוכות[36].
מדדי מניות על פי שווי שוק
- מדד ת"א 35[37] (לשעבר "מדד המעו"ף") - מדד המייצג את מחירן של 35 מניות החברות הגדולות ביותר (מבחינת שווי השוק שלהן) בבורסה לניירות ערך בתל אביב הכלולות במאגר רימון. משקל כל מניה במדד נקבע לפי שווי החזקות הציבור בה. על מדד זה נסחרות אופציות "ת"א 35" הסחירות.
- מדד ת"א 125[38] - מדד המייצג את מחיר המניות של 125 החברות הגדולות ביותר בבורסה הכלולות במאגר רימון. המדד מורכב ממדד ת"א 35, בתוספת מדד ת"א 90. על מדד זה נסחרות אופציות בשוק הנגזרים בבורסה.
- מדד ת"א 90[39] - מדד המייצג את מחירן של 90 המניות של החברות הגדולות ביותר הכלולות ברימון לאחר אלו שבמדד ת"א 35.
- מדד ת"א SME60[40] - מדד המייצג את מחירן של 60 מניות החברות בעלות שווי השוק של החזקות הציבור הגבוה ביותר הכלולות ברימון לאחר אלו שבמדד תל אביב 125.
- מדד ת"א צמיחה[41] (לשעבר מדד ת"א יתר מאגר) כולל את כל המניות הכלולות במאגר תמר, אשר אינן כלולות במדד ת"א 125 וב-SME60.
- מדד ת"א All-Share[42] (לשעבר מדד ת"א מאגר) כולל את כל המניות הכלולות במאגר תמר. התפרסם לראשונה ביולי 2010[43].
מדדי מניות ענפיים
- מדד בנקים-5 כולל את חמשת הבנקים הגדולים ביותר הכלולים במאגר רימון. על מדד זה נסחרים גם נגזרים.
- מדד ת"א פיננסים[44] כולל את כל מניות הפיננסים (בנקים, ביטוח, שירותים פיננסיים) במאגר תמר.
- מדד ת"א ביטוח-פלוס[45] מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות במאגר תמר בתחום הביטוח ושירותים פיננסיים (אך לא בנקים).
- מדד ת"א נדל"ן[46] כולל את כל מניות הנדל"ן בבורסה הכלולות במאגר תמר.
- מדד ת"א ביומד[47] הוא מדד המייצג את השינוי המצרפי במחירי מניות הכלולות במאגר המניות של חברות ציבוריות העוסקות במחקר ובפיתוח בתחום מדעי החיים, ביוטכנולוגיה, תרופות ומכשור רפואי.
- מדד ת"א טכנולוגיה[48] הוא מדד המייצג את השינוי המצרפי במחירי מניות הכלולות במאגר המניות של חברות ציבוריות העוסקות בשירותי מידע, תוכנה ואינטרנט, אלקטרוניקה ואופטיקה, וציוד ומערכות תקשורת.
- מדד ת"א גלובל-בלוטק[49] מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות הכלולות במדד ת"א טכנולוגיה ובמדד ת"א ביומד.
- מדד ת"א טק-עילית מתפרסם ממאי 2014 וכולל את מניות החברות הכלולות במדד ת"א בלוטק ששווי השוק שלהן מעל 75 מיליון ש"ח.
- מדד ת"א נפט וגז מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות במאגר תמר בתחום חיפושי הנפט וגז.
- מדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות במאגר תמר בתחום התקשורת וטכנולוגיות מידע.
נוסף על אלה, קיימים מדדים נוספים לפי שווי שוק, מדדים ענפיים נוספים ומדדי אג"ח ממשלתי.
מדדי תל בונד
- מדד תל בונד-20 - מדד תל בונד-20 הוא מדד הדגל של מדדי התל בונד. המדד כולל 20 איגרות חוב קונצרניות הצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל איגרות החוב הצמודות למדד, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- מדד תל בונד-40 - מדד תל בונד-40 כולל את 40 איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין איגרות החוב מסוג זה שאינן נכללות במדד תל בונד-20 ואשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- מדד תל בונד-60 - מדד תל בונד-60 הוא מדד הכולל את כל אגרות החוב הנכללות במדדים תל בונד-20 ותל בונד-40.
- מדד תל בונד צמודות - מדד תל בונד-צמודות כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- מדד תל בונד-לא צמודות – המדד מורכב מאג"ח קונצרניות הכלולות במדדי תל בונד-שיקלי ותל בונד- בריבית משתנה. במדד נכללות סדרות אג"ח שמשקל כל אחת מהן מוגבל ל-2%.
- מדד תל בונד יתר-צמודות - מדד תל בונד-צמודות יתר כולל את איגרות החוב הקונצרניות שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר אינן נכללות במדד תל בונד-60 ונכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- מדד תל בונד תשואות - מדד תל בונד-תשואות כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה בטווח דירוג אשראי שבין (-BBB) לבין (A) בדירוג מעלות או בטווח דירוג שבין (Baa3) לבין (A2) בדירוג מידרוג ואשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- מדד תל בונד צמודות-בנקים - מדד תל בונד-צמודות בנקים כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר הנפיקו הבנקים ונכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- מדד תל בונד-שקלי - מדד תל בונד-שקלי כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שאינן צמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
- תל בונד ריבית משתנה - המדד מורכב מאג"ח קונצרניות בריבית משתנה הכלולות במאגר תל-בונד. במדד נכללות אג"ח קונצרניות שאינן צמודות ונושאות ריבית משתנה, הכלולות במאגר תל-בונד.
- מדד ת"א-פמילי כולל את כל המניות הישראליות ברשימת המניות המשפחתיות כפי שהוגדרו על ידי מכון רעיה שטראוס לחקר עסקם משפחתיים ואשר נכללות במאגר רימון[50].
משכן הבורסה
בשנת 1960 עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב"פסאז'" ברחוב אלנבי 113 בתל אביב. בפברואר 1983 עברה הבורסה למשכנה ברחוב אחד העם 54, תל אביב. בשנת 2001 נחנך בבניין הבורסה מרכז המבקרים הממוקם באולמות המסחר ההיסטוריים. במרכז התקיימו ביקורים לימודיים, כנסים ואירועים בנושא שוק ההון.
ב-24 ביולי 2014 עברה הבורסה לניירות ערך למשכנה החדש בקרן הרחובות מונטיפיורי ואחוזת בית בתל אביב, בצמוד למגדל שלום מאיר. מתחם הבורסה מתפרש על פני מגרש בן דונם וחצי, שנרכש על ידה בשנת 2007 במחיר של 58 מיליון ש"ח. תהליך הבנייה ארך חמש שנים. הבניין משתרע על שטח של 22.6 אלף מטרים רבועים, מתנשא לגובה של 60 מטרים ומונה 14 קומות. היחס בין מספר הקומות לגובה אינו סטנדרטי, משום שהבניין כולל קומות בעלות תקרות גבוהות, כגון קומת הכניסה המתנשאת לגובה של 10 מטרים.
עלות הבניין חרגה מאוד מהעלות הצפויה המקורית, ועלותו הכוללת הגיעה ל-350 מיליון ש"ח, במקום 160 מיליון ש"ח הצפויים. חריגה זו, בשילוב עם ירידת מחזורי המסחר בתקופת השלמת הבנייה, הביאו את חברת הבורסה לגירעונות עמוקים של עשרות מיליוני ש"ח[51]. עלות האחזקה השנתית גם היא גבוהה בהרבה מהצפוי, כ-28 מיליון ש"ח לשנה. מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, אשר נכנס לתפקיד שבועות ספורים לפני המעבר לבניין החדש, הזמין שתי הערכות בלתי תלויות לכדאיות המעבר לבניין החדש. שתיהן הגיעו למסקנה שערכו הממשי גבוה בהרבה מערכו בספרים. והוחלט לאחר סקירת החלופות כי החלופה הטובה ביותר היא מעבר לבניין החדש ומכירת הבניין הקודם, ברחוב אחד העם, ואכן הבניין נמכר לחברת הראל ביטוח[52][53].
בספטמבר 2018 הבורסה דיווחה על שיפור משמעותי בפעילות השוטפת שלה. הרווח הנקי של הבורסה בנטרול ביטול הפרשה לירידת ערך בגין בניין הבורסה, הסתכם בכ-12.9 מיליון שקל, זינוק של כ־123% לעומת המחצית הראשונה של 2017. סך הרווח הנקי במחצית הראשונה הסתכם ב-78.5 מיליון שקל; ההכנסות במחצית הראשונה הסתכמו בכ־128.4 מיליון שקל לעומת 123.1 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2017, גידול של כ-4%; קיטון של כ־6% בהוצאות הבורסה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בנטרול ביטול ההפרשה לירידת הערך; הרווח מפעילות שוטפת לפני פחת והכנסות / הוצאות חד פעמיות הסתכם במחצית הראשונה בכ-32.8 מיליון שקל, גידול של 56% לעומת התקופה המקבילה אשתקד[54].
מיצבים
במסגרת חגיגות 70 שנה לפעילות הבורסאית ערכה הבורסה שני מיצבים של פיסול שבלוני בשדרות רוטשילד בתל אביב, בסמוך לבניין הבורסה:
- בדצמבר 2005 נערך מיצב "שוורים ושערים", לרגל 70 שנות פעילות של הבורסה, ובו פסלי פיברגלס של שוורים, שכל אחד מהם עוצב על ידי אמן במימון של חברה בורסאית ישראלית, אשר בשפה הבורסאית מסמל צמיחה בורסאית - עליות שווקים וצמיחה בשוק ההון[55]. בנוסף, הושקה תערוכת "הבורסה בראי הזמן" במרכז המבקרים של הבורסה, שהציגה את הפעילות הבורסאית מימיה הראשונים בשנת 1935 כלשכת החליפין בבנק אנגלו פלשתינה, ולאורך 70 שנה, על רקע האירועים במשק ובמדינה. בתערוכה, הוצגו תעודות מנייה מיוחדות, אביזרים שונים מזירות המסחר ותמונות המספרות על התפתחות הבורסה[56].
- בספטמבר ואוקטובר 2007 נערך מיצב "שער לעולם", ובו הוצבו כ-100 גלובוסים מפיברגלאס, שכל אחד מהם עוצב על ידי אמן במימון של חברה בורסאית ישראלית, ונועד להעביר את המסר לגבי תהליך הגלובליזציה, שהביא בשנים האחרונות לגידול בהיקף ההשקעות בשוק ההון בארץ ולכן נבחר גלובוס לעמוד במרכז המיצג[57].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של הבורסה לניירות ערך בתל אביב- מיטל שרון, איך עובדת הבורסה, באתר של "רשת 13", 29 במאי 2007 (במקור, מאתר "nana10")
- Kesef.org.il(הקישור אינו פעיל, 8.05.2018) - אתר הדרכה ומידע למשקיע הישראלי בשוק ההון, מטעם הרשות לניירות ערך
- חברת money nanny חינוך פיננסי
יסמין גואטה, "היה אדרנלין מטורף, היה לנו רופא צמוד" - ואז הגיעו המחשבים, באתר TheMarker, 24 ביוני 2018
אקטואליה
- שמואל האוזר, מה בין רגולציה לבין עודף רגולציה?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 בספטמבר 2011
- מורן רייכמן, "טענות החברות בישראל על עודף רגולציה הן יללות מוגזמות", באתר nrg, 5 בנובמבר 2012
- עומר רבין, "מספר החברות בבורסה צנח באופן דרמטי, זה מעגל זדוני", באתר גלובס, 2 במאי 2013
- מנכ"לית הבורסה, אסתר לבנון מאשימה את האוצר: "אתם עושים אפליה, כך שלמוסדיים כדאי להשקיע בחו"ל", באתר כלכליסט, 13 במאי 2013
- נעמה ריבה, בלעדי: הבניין החדש של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, באתר Xnet, 5 במרץ 2014
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ, באתר "מאיה"
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אתר הבורסה
- ^ אתר הבורסה
- ^ רשות ההגבלים העסקיים, החלטה בדבר אי הכרזה על הבורסה לניירות ערך כמונופול, 13 בנובמבר 1994
- ^ מועדי המסחר בבורסה באתר הבורסה
- ^ טלי ציפורי, שפת השוק: כל מה שרציתם לדעת על שלבי המסחר בבורסה, באתר גלובס, 10 ביולי 2009
- ^ חברי הבורסה באתר הבורסה לניירות ערך
- ^ בהתאם לצו משרד האוצר תהליך הפיכתן של תעודות הסל לקרנות הסל מתבצע ב-11 פעימות, כאשר בכל פעימה הופכת קבוצה של תעודות סל בעלות מאפיינים דומים לקרנות סל. הפעימה הראשונה החלה ב-4 באוקטובר 2018 והפעימה האחרונה תתבצע לקראת סוף 2018 אתר הבורסה
- ^ אתר הבורסה
- ^ חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, באתר הרשות לניירות ערך
- ^ תקנון הבורסה, באתר הבורסה לניירות ערך בת"א
- ^ תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), תש"ס-2000, אתר הכנסת
- ^ 12.0 12.1 אתר הבורסה
- ^ תעריפון עמלות מסחר וסליקה, בורסת תל אביב
- ^ 14.0 14.1 שי אספריל, עמלה ולמה: כמה עולה להשקיע בניירות ערך, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2009
- ^ מחשבון עמלות מסחר: כך תוכלו לבצע השוואת מחירים בבורסה באתר protocol
- ^ דון סוסונוב, שינוי מבנה הבורסה לניירות ערך בתל-אביב – תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך: עיון מחודש בנימוקי בג"ץ 3877/17 ח"כ השכל נ' יו"ר הכנסת, משפט ועסקים
- ^ הבורסה נכנסת לשוק של 15 מיליון שקל: מקימה חברת רישומים דיגיטליים TheMarker, 18 באוקטובר 2017
- ^ יונתן קירשנבאום, אושרה מכירתן של מרבית מניות הבורסה הישראלית למשקיעים זרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 באוגוסט 2018
- ^ הבורסה לניירות ערך בתל אביב – פתיחת מסחר, הודעה באתר "מאיה", 31 ביולי 2019
- ^ מדוע דועך שוק המניות?, דבר, 1 בספטמבר 1965
- ^ התפתחות מספר החברות הבורסאיות, באתר הבורסה לניירות ערך, 31 בינואר 2013
- ^ ערך שוק של ניירות הערך הרשומים בבורסה, 1991 עד 2013, באתר הבורסה לניירות ערך, 31 בינואר 2013
- ^ אורי טל טנא, בלי החוצפה הישראלית הבורסה בת"א תשאר יבשה, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2013
- ^ עירית אבישר, כצמן: "עודף הרגולוציה זורע את המשבר הבא בבורסה", באתר גלובס, 1 במרץ 2012
- ^ 2012 WFE Market Highlights, באתר ה-World Federation of Exchanges (באנגלית)(הקישור אינו פעיל, 8.05.2018)
- ^ חגי עמית, מחזורי המסחר בשפל, עשרות חברות נמחקות - אז למה לא נעשה דבר בעניין?, באתר TheMarker, 24 במאי 2013
- ^ משה גולן, "הממשלה העלתה את מס הבורסה והפסידה מיליארדי שקלים", גלובס, 7 במאי 2012
- ^ רשות ניירות ערך, הצעת חוק לשינוי מבנה הבורסה
- ^ המדדים החדשים של תל אביב – החל מפברואר 2017, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 10 באוגוסט 2016
- ^ אביב לוי, רפורמת המדדים החלה - אך לא כולם מאמינים שתחולל מהפך, באתר גלובס, 9 בפברואר 2017
- ^ הודעה לעיתונות: שוק ההון מקבל את פני מנכ"ל הבורסה החדש ביינארט, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 13 בינואר 2014
- ^ ערן אזרן, הכירו את מנכ"ל הבורסה החדש: מומחה ב"אלגו-טרייד" ובן של חתן פרס ישראל, באתר TheMarker, 2 בנובמבר 2013
- ^ "יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לשעבר, מת ממחלה קשה". TheMarker. נבדק ב-2017-08-26.
- ^ רון שטיין, מנכ"ל הבורסה ביינארט יוצא לחופשת מחלה; לנדאו יערי תחליפו, באתר גלובס, 2016-06-26
- ^ הלחץ על נויבך עשה את שלו, איתי בן זאב נבחר לתפקיד מנכ"ל הבורסה, באתר כלכליסט
- ^ מאגרי המניות למדדים - תמר ורימון, בורסת תל אביב
- ^ אתר הבורסה
- ^ אתר הבורסה
- ^ יום ירוק בבורסת ת"א: מדד ת"א 35 זינק ב-1.4%, ויינט, 16 באוקטובר 2018
- ^ באתר finance
- ^ אתר הבורסה
- ^ אתר הבורסה
- ^ ת"א-מאגר באתר הבורסה לניירות ערך
- ^ אתר הבורסה
- ^ אתר הבורסה
- ^ אתר הבורסה
- ^ אתר הבורסה
- ^ באתר finance
- ^ באתר finance
- ^ לה פמיליה - הבורסה משיקה מדד חדש - ת"א פמילי - שיורכב מחברות משפחתיות באתר hon
- ^ ליטל איסטמטי, איך קרה שתקציב בניין הבורסה החדש התנפח ל-350 מ' ש', באתר גלובס, 27 ביוני 2014
- ^ אורי חודי, בניין הבורסה בת"א נמכר להראל ביטוח ב-58.3 מיליון שקל, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2013
- ^ ביום ה' הבא: הבורסה עוברת למשכנה החדש באתר news1
- ^ אתר הבורסה
- ^ הבורסה תציב עשרות שוורים ברחבי ת"א לחגיגות ה-70 באתר bizportal
- ^ אתר הבורסה
- ^ שער העולם - תערוכת גלובוסים בשד' רוטשילד באתר הארץ
| מושגי יסוד בשוק ההון | ||
|---|---|---|
| מוסדות | שוק ההון • בורסה לניירות ערך • הבורסה לניירות ערך בתל אביב • חברה (תאגיד) • חברה ציבורית • דירקטוריון |  |
| מושגים | הנפקה • בעל מניות • תשקיף • דיבידנד • שווי שוק • חוק ניירות ערך • מכירה בחסר • מדד תל אביב 35 • מדד תל אביב 125 | |
| מוצרים פיננסיים | נייר ערך המיר • אופציה • כתב אופציה • חוזה עתידי • נגזרים • יחידת השתתפות • קרן נאמנות • S&P 500 • תעודת סל • נייר ערך • מניה • מלווה קצר מועד • איגרת חוב • איגרות חוב ממשלתיות בישראל • איגרת חוב קונצרנית | |