הברית בשכם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־18:42, 21 בספטמבר 2020 מאת קרן (שיחה | תרומות) (←‏פתיח: שמות הקודש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הברית בשכם היא ברית שנכרתה בעיר שכם שבשומרון בין עם ישראל לה' בתיווכו של יהושע בן נון, במסגרתה סקר יהושע את חסדי ה' עם האומה הישראלית, מתקופת אברהם ועד לכיבוש הארץ וירושתה, ולאחר מכן התחייבו ישראל לשמור אמונים לה' ולהימנע מלעבוד את אלילי העמים שבארץ כנען וסביבותיה.

שרידי חומת שכם המקראית, הממוקמת בפאתי העיר שכם. בצד החומה ניצב סלע גדול מסותת, המיוחס לאבן הגדולה הנזכרת במעמד כריתת הברית בשכם, ובסמוך לו נראים שרידים של מבנה שיש המייחסים אותו ל"מקדש ה'", בו שהה ארון הברית בעת כריתת הברית.

מהלך הברית

בפתח מעמד הברית, סקר יהושע בן נון את השתלשלות המאורעות מעת הגעת אברהם לארץ כענן ועד לכניסת עם ישראל ארץ בהובלת יהושע בן נון, כיבושה וירושתה, תוך הדגשת הליווי האלוקי שקיבל עם ישראל לאורך כל הדרך, על מנת להבליט את חובת הכרת הטובה בלב העם.

המאורעות שאותם מזכיר יהושע הם: הגעת אברהם לארץ כנען, הולדת יצחק, הולדת יעקב ועשו, ירידת יעקב ובניו למצרים, הכאת המצרים והוצאת עם ישראל ממצרים, קריעת ים סוף והטבעת המצרים בו, כיבוש ארצות סיחון ועוג, הפיכת קללות בלעם לברכות, מעבר הירדן, כיבוש מלכי הכנעני, התיישבות בערי הכנעני ושימוש במטעיהם.

בחירת הברית מרצון

לאחר סקירת המאורעות וההשגחה האלוקית על ישראל במשך הדורות, פנה יהושע אל העם והציב בפניהם את הבחירה בין כריתת ברית נאמנות עם ה' לבין הליכה אחר אלילי בבל וארם שמשם הגיע אברהם, או אחר אלילי הכנענים שכעת עם ישראל שוכנים בארצם:[1]

וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת ה': וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה' בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר וְאִם אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת ה'

תשובת עם ישראל הייתה הסכמה מוחלטת לכרות ברית עם ה' מתוך ההכרה בהשגחת ה' על עם ישראל ומחויבותו המוסרית של העם לקבל את אלקותו של ה' עליהם:[2]

וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמֶר חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת ה' לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים: כִּי ה' אֱלֹקֵינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ וּבְכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּם: וַיְגָרֶשׁ ה' אֶת כָּל הָעַמִּים וְאֶת הָאֱמֹרִי יֹשֵׁב הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ גַּם אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד אֶת ה' כִּי הוּא אֱלֹקֵינוּ

כדי לבחון את מידת נכונותם להתקשר בברית-עולם עם ה', פנה יהושע שנית אל העם ואמר להם שהם לא יוכלו לעבוד את ה', כי אם הם יבגדו בו לאחר שכרתו עמו ברית, ויעבדו אלהים אחרים, ה' יעניש אותם קשות על כך.

תגובת העם היתה: "לא, כי את ה' נעבוד!".

יהושע ביקש מהעם להכיר בכך שמעמד זה יהווה כעדות על קבלתם את ה' עליהם לאלקים, והעם השיב: "את ה' אלקינו נעבוד, ובקולו נשמע".

כתיבת דברי הברית בספר

בצד שמאל ניתן לראות את שרידי חומת העיר שכם העתיקה, ואת האבן המיוחסת ל'אבן הגדולה' הנזכרת במעמד כריתת הברית בשכם. בצד ימין ניתן לראות את קבר יוסף (המבנה בעל הכיפה הלבנה).

לאחר כריתת הברית, כתב יהושע את תוכן דברי הברית על ספר. יש אומרים שכוונת הכתוב היא שבמעמד זה כתב יהושע את שמונת הפסוקים האחרונים של התורה, שבהם מתואר מותו של משה. ויש אומרים שהכוונה לכתיבת פרשיית 'ערי המקלט' בספר יהושע[3].

הצבת האבן תחת האלה

אבן זאת, שנמצאת בסמוך לשרידי חומת "שכם העתיקה" שבפאתי העיר שכם, מיוחסת ל"אבן הגדולה", המתוארת בסוף מעמד כריתת הברית בשכם.

בסיום מעמד הברית, לקח יהושע אבן גדולה שתשמש כ'עדה' והציב אותה "תחת האלה אשר במקדש ה'". לדעת רוב המפרשים הכוונה למקום מסוים בשכם בו שהה ארון הברית בעת כריתת הברית[4]. ויש אומרים שהייתה זו אותה אלה שתחתיה הטמין יעקב את פסלי אלילי הכנענים שהביאו עימם שמעון ולוי לאחר ששללו את העיר שכם[5]. אמנם ישנה דעה שהכוונה לאלה שהייתה נטועה סמוך למשכן בשילה, ושם הוצבה האבן[6].

מיקום הברית

המיקום שנבחר לביצוע מעמד כריתת הברית הוא בעיר המקלט שכם, שבה נכרתה גם הברית הראשונה זמן קצר לאחר הכניסה לארץ, במעמד הר גריזים והר עיבל.

הרד"ק[7] מונה כמה סיבות נוספות לכך שמיקום הברית היה בשכם ולא בשילה, שבה ניצב המשכן באותה העת: שכם היא המקום הראשון אליו הגיע אברהם, אבי האומה הישראלית. בשכם אירע נס לבני יעקב שלא נרדפו על ידי עמי האזור לאחר שהכו את אנשי העיר. שכם היא ראשית קניין נחלתו של יעקב בארץ, שבעת שובו מחרן רכש את חלקת השדה בשכם מיד בניו של חמור אבי שכם. בשכם צווה יעקב את בניו להסיר את אלילי הנכר שהיו ברשותם, כפי שצווה יהושע את העם להסיר את אלילי הנכר מקרבם בעת כריתת הברית.

מועד הברית

במקרא לא מבואר מתי נכרתה הברית, אך מהפסוקים החותמים את הספר[8] ניכר שמאורע זה היה סמוך לפטירתו של יהושע:

וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ: וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים

ראו גם


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהושע פרק כד, פסוקים יד-טו.
  2. ^ יהושע פרק כד, פסוקים טז-יח.
  3. ^ מחלוקת ר' יהודה ור' נחמיה, הובאה בתלמוד הבבלי מסכת מכות דף יא עמוד א.
  4. ^ כך בארו רש"י, רד"ק ומצודות דוד על יהושע פרק כד פסוק כו.
  5. ^ רש"י ורד"ק על פסוק כו, בשם המדרש.
  6. ^ כך באר המלבי"ם שם.
  7. ^ יהושע פרק כד פסוק א.
  8. ^ פרק כד, פסוקים כח-כט.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מניח תבנית זו מצהיר על היותו בעל הזכויות
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה
ולמרות שקיים טקסט זהה או דומה בוויקיפדיה.