הגדר הטובה

הגדר הטובה, גבול ישראל-לבנון

הגדר הטובה היה הכינוי הרווח לגבול הצפוני של ישראל עם לבנון בעת שאוכלוסייה נוצרית מארונית ידידותית לישראל שכנה ברצועת הביטחון.

מהקמת מדינת ישראל עד ל-1970 היה הגבול בין ישראל ולבנון שקט לחלוטין וחקלאי מטולה אף עיבדו את אדמותיהם בעמק עיון שבתוך לבנון.^[^{דרוש מקור]} החל מ-1970, בעקבות גירושו מירדן בספטמבר השחור, החל אש"ף להשתלט על דרום לבנון והפר את השקט.

תחילתה של הגדר הטובה הייתה עם תחילת מלחמת האזרחים בלבנון ב-1976, כאשר נוצר קשר בין המארונים בדרום לבנון לבין ישראל בעקבות שותפות האינטרסים ביניהם כנגד אש"ף. בתמורה לסיוע של המארונים לישראל, אפשרה להם ישראל החל מ-1977 להגיע לעבודה בה וכן סייעה ביצוא דרך נמל חיפה.

לאורך הגדר הוקמו שש תחנות רפואה שכונו "תחנות הגדר הטובה" שבהם ניתן לתושבי דרום לבנון הנוצרים טיפול רפואי על ידי רופאים מישראל. היחידה לקישור עם לבנון הנפיקה אישורי עבודה לאלפי תושבי דרום לבנון שקרוביהם שירתו בצד"ל שיצאו מדי בוקר לישראל דרך ארבעת המעברים בגדר הטובה בראש הנקרה, בבירנית, במעבר תורמוס ובשער פאטמה. מעבר הגבול המרכזי בו התקיים הסחר ומעבר העובדים היה שער פאטמה ליד מטולה^[1].

קיומה של הגדר הטובה הסתיים עם הנסיגה מלבנון של ישראל ב-2000.

הגדר הטובה מוזכרת במערכון "המוסך" של שלישיית הגשש החיוור.