הגזע הארי
תבנית:שכתוב הגזע הארי הוא מושג שהתפתח בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במסגרת מחקרים בבלשנות היסטורית ואתנוגרפיה של העמים (בין השאר בעקבות התאוריה הנורדית ובמקביל לה), ובעקבות שורה של תגליות לשוניות שזיהו כי מרבית השפות האירופיות קשורות ללשונות מאזור פרס והודו (השפות ההודו-אירופיות). לפי רעיון זה, הדמיון בשפות מצביע על גזע קדום שממנו התפתחו העמים האירופים לאחר שבני הגזע הזה פלשו לאירופה. כיום הוכח כי תאוריה זו הייתה שגויה וכי השפות ההודו-אירופאיות לא התפתחו מהפרסית העתיקה, אלא כי כולן (כולל הפרסית העתיקה) התפתחו מהשפה הפרוטו-הודו-אירופאית (אנ'). כיום המושג "ארי" (אנ') משמש לתיאור קבוצות עמים שהם מצאצאי העמים הקדומים דוברי השפות הפרסיות.
בעוד שבמקור מושג זה נועד לתאר סיווג אתני-לשוני נייטרלי, הרי שהאידאולוגיה הנאצית והנאו-נאציזם, השתמשו בתאוריות הלשוניות לטיעונים בדבר עליונות לבנה בכלל ועליונות "הגזע הארי" בפרט.
רקע
במהלך המאה ה-18 נעשו מחקרים רבים בעניין חקר שפות, שבין היתר מצאו דמיון משותף מבחינה תחבירית בין השפה ההודית לשפות האירופאיות ובין השפה ההודית לשפה הפרסית הקדומה. מכאן החלו לעלות תאוריות לקשר קדום בין עמי פרס להודו ובין עמי הודו לאירופה דרך נדידה.
עם עליית ההשכלה וירידת קרנה של הדת באירופה, ניסו חוקרים אירופאים למצוא זהות חדשה, כזו שתתנער מהדת. הם ביקשו לנסות לחפש אחר קשר עתיק יותר של האירופאים למעצמה אחרת שהשפיעה על העולם, כזו שלא תהיה לה קשר ליהדות או לנצרות. את הקשר הם ביקשו למצוא, דרך השפה, לאיראנים שהקימו לדעתם את האימפריה הראשונה והנהדרת ביותר שידע העולם - האימפריה הפרסית. מעבר לדמיון בשפה, החלו חוקרים אירופאים אלו לחפש אחר מאפיינים גנטיים משותפים בין עמי אירופה לאיראן ומצאו קבוצה של איראנים, בעיקר כורדים, תכולי-ירוקי-אפורי עיניים ובהירי שיער בהרים הגבוהים והמבודדים באיראן. משם הסיקו כי כך בוודאי נראו הפרסים הקדומים, הם הסבירו את ההבדל במראה רוב הפרסים הקיימים היום, בהתערבבות עם העמים השמים-ערבים שכבשו את איראן בתקופת הכיבושים המוסלמים, תוך מחשבה שהאיראנים שחיו בבידוד בהרים, לא התבוללו עם העמים השמים. יצוין כי אכן היו קיימים עמים דוברי פרסית שהיו בעלי שיער בלונדיני ועיניים כחולות, אך לאלו לא היה להם חלק בבניה והשתייכות לאימפריה הפרסית. שעל בסיסה שייכו הגרמנים לגזע הארי את העליונות הגזעית ואת יכולות ההנהגה והלחימה הגבוהים. העמים דוברי הפרסית שהקימו את האימפריה הפרסית זהים במראה לאיראנים של היום, שכן בתחריטים, בפסלים ובאיורים שנמצאו מתקופת האימפריה הפרסית, נראים האיראנים שהקימו והיו חלק מהאימפריה הפרסית זהים במראה לאיראנים של היום, וממילא נשללת התאוריה הארית מעיקרה. למרבה האירוניה, נראה כי דווקא הצוענים יותר ארים גנטית מהגרמנים.
בהקשר לעמים הנורדיים שנחשבו כלא-אריים במקור (צאצאים גנטיים לאלו שהקימו את האימפריה הפרסית), הטיעון היה כי הם עמים של לוחמים דגולים, ומכאן גם הם מזן גנטי משובח, אם כי לא ארי.
רעיון הגזע הארי
במאה ה-19 נעשה מחקר בהשוואת לשונות בין השפות העתיקות שהיו ידועות באותה תקופה. באופן זה נמצא דמיון לשוני רב בין השפה האווסטית (שפת כתבי הקודש הזורואסטריים) ושפת הסנסקריט (מצפון הודו) לבין השפות הלטינית, היוונית, הגרמנית והקלטית. המסקנה הייתה כי התקיים עם קדום, שנדד ממרכז אסיה לאירופה והיה מקור השפות האירופאיות.
לעם הקדום הוענק השם "ארי" (Aryan) מהמילה "אַרְיַה" (ārya) בסנסקריט, שפירושה "אדם אציל", אולם מקור המושג נעוץ בהודית-איראנית עתיקה, ושימש להגדרה עצמית של ההודו-איראנים הקדומים.
במשך השנים היה ויכוח רב על המרחב הפיזי בו חיו הארים. הועלו השערות שונות למדינות בין ארמניה לצפון הודו, מדינות בהם שכנו ועודם שוכנים עמים דוברי שפות איראניות. בגלל הסכמה שהייתה באותן שנים על קשר של הארים עם פרס הקדומה, זוהה מקום המוצא עם פרס, בין השאר באמצעות שמה המודרני - איראן (שנקבע על ידי רזא ח'אן ב-1935), שפירושו המילולי "ארץ הארים".
מחקרים מודרניים המבוססים על השוואת DNA הוכיחו כי יש קשר גנטי חזק (ולפיכך מוצא משותף) בין תושבי צפון הודו, פרס ומזרח אירופה (בעיקר אוקראינה ופולין) וכן צפון אירופה, בפרט פינלנד.
השימושים הפוליטיים במושג
תאוריות אחדות על הלשונות והגזעים אומצו על ידי מספר אידאולוגים אירופים שהשתמשו בו להצדקת קולוניאליזם וגזענות במהלך המאה ה-19 ולאחר מלחמת העולם הראשונה. הבולטים ביותר בשימוש בתאוריה זו היו הנאצים שטענו, באמצעות תורת הגזע שפיתחו, כי הארים מחולקים לתתי גזעים שונים, 'איכותיים' יותר ופחות, כשהעמים הגרמאנים (ובכללם הנורדים) מצפון אירופה, נמצאים בראש הרשימה, כבני הגזע העליון והמובחר.
מעריכים כי התאוריה הארית השפיעה על הקשר החם שהיה בין היטלר לרזא ח'אן, להחלטה על הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן ב-1941 ולמעמד שנתנו הגרמנים בתקופה הנאצית לאיראנים ולשאה רזא ח'אן כארים (ראו גם: עבדול חוסיין סרדארי והצלת יהודי גאורגיה, בוכרה, איראן ואפגניסטן בצרפת הכבושה).
לאחר מלחמת העולם השנייה הופסק השימוש במונח זה והמדענים משתמשים במונח "הודו-אירופיים קדומים" (Proto-Indo-Europeans) כדי לתאר את התאוריה על העם הקדום שממנו נוצרו השפות והאמונות ההודו-אירופיות.
זרמים נאו-נאצים מודרניים בייחוד בארצות הברית ורוסיה חזרו לעשות שימוש בתיאורית הגזע הארי בשנים האחרונות.
אין קשר בין הגזע הארי לזרם בנצרות שנקרא אריאנים שניסה להילחם בכנסייה הקתולית במאה ה-4.
ראו גם
קישורים חיצוניים
