הגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־16:37, 1 בנובמבר 2020 מאת איכא מאן דאמר (שיחה | תרומות) (הסרת תוכן, עריכה יהודית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הָגָר היא שפחתה של שרה אמנו. היא הפכה לפילגשו של אברהם וילדה את ישמעאל. סיפורה מופיע בספר בראשית, בפרקים ט"ז וכ"א.

סיפור חייה

מוצאה של הגר במצרים. חז"ל ציינו במדרש שהייתה בתו של מלך מצרים, וכשזה התפעל משרה, נתן לשרה את בתו לשפחה כדי שתהיה בחברה טובה.[1] שרה נתנה את הגר לאברהם לאשה לאחר שראתה שהיא עצמה לא הצליחה ללדת. על פי הפירוש הרגיל שרה רצתה שהגר תלד והילד יחשב כאילו הוא שייך לגבירה. ניתן לראות שיקולים דומים והקבלות לסיפור זה בסיפור על רחל, לאה ושפחותיהן אשר ניתנו ליעקב. על פי המדרש קיוותה שרה שהמעשה יוביל לכך שהיא עצמה תזכה לבן לאחר שנים של עקרות. הגר הרתה והחלה לזלזל בשרה. שרה, בתגובה, פנתה אל אברהם בכעס וספרה לו על הדבר. אברהם הותיר את ההחלטה בנושא בידיה של שרה וזו עינתה את הגר עד שברחה. פרשנים מייחסים למילה "ותענה" דרגות שונות של חומרה, מפירוש האומר כי עינוי הוא יחס של פקוד ומפקד. הפירוש המדרשי נשען על שימוש דומה שנעשה בשורש מאוחר יותר באותו פרק - "שובי אל גבירתך והתעני תחת ידה", עד לפירוש המקצין בחטא העינוי שעינתה שרה את הגר ורואה בעינויים של ישראל בעתיד על ידי בני הגר עונש על עינוי זה.

הגר ברחה אל המדבר ושם פגשה מלאך שברך אותה וציווה עליה לשוב אל שרה ולקרוא לבנה ישמעאל[2]. על פי בשורת המלאך, ישמעאל עתיד להיות פרא אדם. הגר קראה לבאר לחי ראי, ולמלאך אל-ראי וחזרה אל אברהם.

לאחר הולדת יצחק, שרה ראתה את ישמעאל מצחק ומכיוון שלא רצתה שישמעאל יירש את אברהם יחד עם יצחק, בקשה מאברהם לגרש אותו ואת הגר. אברהם התייעץ עם ה', ה' הסכים עם שרה, והגר נשלחה מבאר שבע. אברהם צייד אותה בלחם ומים. הגר איבדה את דרכה במדבר, וכשנגמרו המים הניחה את ישמעאל בנה תחת שיח, והתיישבה במרחק מה ממנו כדי לא לראות במותו. ה' שמע את בכיו של ישמעאל והראה להגר באר מים[3]. הגר נשארה במדבר פארן, שם גדל בנה והפך לקשת, לוחם המתפרנס על ציד בחץ וקשת, והיא השיאה אותו לאישה ממצרים.

חז"ל מוסרים לנו כי קטורה המוזכרת אף היא כפילגשו של אברהם היא הגר עצמה, שכונתה קטורה ”על שם שנאים מעשיה כקטֹרת, ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם”[4].

הגר היא הדמות הראשונה בתנ"ך שמסופר אודות בכיה[5]:

”וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם ... וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דורון לוריא, מלכים בשר ודם: התנ"ך באמנות המאות ה-16 עד ה-19, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, גירוש הגר וישמעאל, עמ' 32-28
  • חנה ספראי, דמותה של הגר בספרות חכמים. בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008.עמ' 164-172.
  • אביבה שוסמן, הגר וישמעאל באסלאם. בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008.עמ' 174-184.
  • פנינה גלפז-פלר, ויולד – יחסי הורים בסיפור ובחוק המקראי. ירושלים: כרמל, 2006. עמ' 207-214.
  • יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, גם כך לא כתוב בתנ"ך. תל אביב: ידיעות ספרים 2004. פרק ח' 'כרחם אב על בנים' :סיפור גירוש הגר וישמעאל ובמדרש פרקי דרבי אליעזר. עמ' 109-99.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בראשית רבה, לך לך, מה: "אמר רבי שמעון בן יוחי: הגר בת פרעה הייתה. כיוון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו, נטל בתו ונתן לה. אמר: מוטב תהא בתי שפחה בבית זה, ולא מטרונה (גבירה) בבית אחר".
  2. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז.
  3. ^ ספר בראשית, פרק כ"א.
  4. ^ רש"י, בראשית, כ"ה, א'.
  5. ^ מאיר שלו, "ראשית": פעמים ראשונות בתנ"ך