הדפס אבן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־20:59, 5 באוגוסט 2018 מאת יחזקאל כחלי (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכבש דפוס
אבן ליתוגרפיה במכבש הדפוס

הֶדְפֵּס אֶבֶן[1] או לִיתוֹגְרַפְיָה (בכתיב לטיני: Lithographia) הוא טכניקת הדפסה. בעבר השתמשו בטכניקה זו להדפסת טקסטים, אך כיום משמשת השיטה להדפסת יצירות אמנות על גבי נייר או על גבי חומר מתאים אחר במספר עותקים מוגבל. הליתוגרפיה הומצאה בשנת 1796 על ידי אלואיס זנפלדר (Alois Senefelder) בבוואריה, כטכניקה המשמשת לשכפול תמונות באיכות גבוהה ובמחיר נמוך (יחסית לאותה תקופה).

מקור המונח ביוונית עתיקה: λίθος ("ליתוס") = אבן; γράφειν ("גרפיין") = כתיבה.

שיטות ליתוגרפיה

קיימות שתי שיטות ליתוגרפיות, שמהותן וייעודן שונה:

  • השיטה הבסיסית – בשיטה זו משתמשים בתכונות הפיזיקליות של השילוב שבין המים לשמן. לוקחים אבן סופגת ומחליקים אותה לרמה מדויקת. הדמות או האות אשר רוצים להציג מצוירים על המשטח המוחלק של לוח האבן באמצעות מדיום המבוסס על שמן הידרופובי (דוחה מים). המשטח המוחלק מורטב במים, כך שלמעשה כל המשטח רטוב, למעט אותם חלקים שכוסו במדיום ההידרופובי. כאשר מכסים את המשטח בצבע דפוס על בסיס שמן (כלומר: צבע הידרופובי), ידבק הצבע רק אל החלקים המכוסים במדיום השמנוני – זאת, מאחר שהאבן ספוגת המים דוחה את הצבע השמן. המשטח המוחלק מכוסה בנייר, ובעזרת משקל גלגלת או מכבש הנייר יוצמד למשטח ויודפס.
  • השיטה המודרנית – שיטה זו היא למעשה סוג של דפוס שקע; לאחר העמדת הדמות במיקומה הסופי מוסיפים תמיסה מתחלבת, קולואיד, של חומצה עם גומי ערבי. תפקידה של התמיסה הוא ליצור שכבת מלח אשר תיצור למעשה את הדמות. שכבת המלח מחלחלת אל תוך נקבוביות האבן ומקיפה לגמרי את הדמות המקורית. תהליך זה נקרא בשם חריטה או צריבה. באמצעות השימוש בטרפנטין ליתוגרפי, מסלקת ההדפסה את חומר השרטוט השומני שבו צירו את המקור, ומשאירה רק את שכבת המלח; שכבת מלח זו היא שמשמרת את שלד הצורה המקורית של הדמות. בזמן ההדפסה מרטיבים כל הזמן במים את האבן או את הפלטה. המים נמשכים באופן טבעי אל שיכבת המלח שנוצרה על ידי השטיפה החומצית. גליל צבע דפוס על בסיס שומני מועבר על פני המשטח. המים דוחים את השומן שבצבע והמקום היחיד שהצבע יכול להתפנות אליו הוא השקערורית שנוצרה על ידי הצריבה. כאשר השקערורית מתמלאת ככל האפשר בצבע הדפוס, לוח ההדפסה, האבן הצרובה, והנייר מועברים דרך מכבש דפוס שמפעיל לחץ אחיד על המשטח ותוך כדי כך הוא מעביר את הדיו מהאבן אל הנייר.

תוצרי הליתוגרפיה העיקריים

  • תחריט - דגם האב שיוצר האמן ובאמצעותו מדפיסים. קיים תחריט יחיד הנקרא לפעמים תחריט אב.
  • הדפס - דף הנייר שיוצר המדפיס, אחד מני רבים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדפס אבן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ במינוח האקדמיה ללשון העברית: דְּפוּס אֶבֶן.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0