הו צ'י מין סיטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:12, 9 בדצמבר 2020 מאת בוט מקוה (שיחה | תרומות) (←‏top: הסבת תבנית עיר שנת >> תאריך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הו צ'י מין סיטי
Thành phố Hồ Chí Minh
בזיליקת גבירתנו בהו צ'י מין סיטי
בזיליקת גבירתנו בהו צ'י מין סיטי
מדינה וייטנאםוייטנאם וייטנאם
תאריך ייסוד 1698
שטח 2,095 קמ"ר
גובה 19 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 8,426,100 (2016)
 ‑ צפיפות 3,067 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות 10°45′00″N 106°40′00″E / 10.75°N 106.666666666667°E / 10.75; 106.666666666667
אזור זמן UTC +7
http://www.hochiminhcity.gov.vn
הו צ'י מין סיטי בלילה

הו צ'י מין סיטיוייטנאמית: Thành phố Hồ Chí Minh (מידעעזרה); לשעבר סייגון) היא העיר הגדולה ביותר בווייטנאם. היא הייתה בירת דרום וייטנאם מ-1954 ועד 1976. שמה שונה בשנת 1976 להו צ'י מין סיטי, על שם מייסד וייטנאם החדשה. היא שוכנת על גדתו המערבית של נהר סייגון.

אוכלוסייתה של העיר מונה 7,521,138 נפש (נכון ל-2011). העיר הו צ'י מין סיטי מתפתחת במהירות בשנים האחרונות, ולצד מעמד של מתעשרים חדשים, יש בה גם משכנות עוני ועזובה רבים.

היסטוריה

העיר התחילה ככפר דייגים קטן בשם פריי נוקור. האזור שהעיר נמצאת עליו היום היה אדמת ביצה, שיושבה על ידי חמרים (קמבודים) במשך מאות שנים לפי הגעת הווייטנאמים.

בהדרגה, מתיישבים וייטנאמים הגיעו לאזור והפרידו את החמרים באזור מאחיהם בקמבודיה. גלי המתיישבים היו בכמות שהממלכה הקמבודית, שנחלשה עקב מלחמה עם תאילנד, לא יכלה להתמודד אתם והאזור נהפך לווייטנאמי בהדרגה. במהלך הזמן השתנה השם פריי נוקור לסייגון. פריי נוקור הייתה עיר נמל מסחרי חשוב לקמבודיה ואיבודה מנע ממנה את הכניסה הדרום מזרחית לים, אף על פי שהייתה לה כניסה לים דרך מפרץ תאילנד.

העיר נכבשה על ידי צרפת ב-1859, והיא הושפעה ממנה במהלך העידן הקולוניאלי. ב-1929 מנתה אוכלוסיית העיר 123,890 תושבים.

ב-1949 העיר הפכה לבירת מדינת וייטנאם. לאחר השתלטות הוייט מין על צפון וייטנאם, הפכה העיר לבירת דרום וייטנאם. כוחות הצפון כבשו את העיר ב-1975 לקראת סוף מלחמת וייטנאם. משנת 1976 (איחוד צפון ודרום וייטנאם) העיר האנוי נעשתה בירת וייטנאם ואלו שמה של סייגון שונה להו צ'י מין סיטי עם שם הו צ'י מין, אף על פי שווייטנאמים רבים קוראים לעיר בשמה הישן.

כלכלה

הו צ'י מין סיטי היא המרכז הכלכלי של וייטנאם.

תחבורה

העיר משורתת על ידי נמל התעופה הבינלאומי טן סון נהאט, הגדול בווייטנאם מבחינת מספר נוסעים. נמל התעופה הבינלאומי לונג טאן צפוי להיפתח בשנת 2025. הוא יהיה ממוקם כ-40 קילומטרים צפון-מזרחית לעיר ויישרת את הטיסות הבינלאומיות לעיר, עם קיבולת מקסימלית של כ-100 מיליון נוסעים בשנה. הנמל הקיים יישרת טיסות פנים.

בעיר עוברות רכבות רבות לחלקים שונים בווייטנאם, ובין היתר לבירה האנוי. אם כי הרכבת אינה מפותחת ופחות מאחוז מתנועת הנוסעים משתמשים ברכבת.

בעיר נבנים שלושה קווי רכבת קלה כשהראשון שבהם צפוי להיפתח ב-2020, אם לא יהיו דחיות נוספות בפרויקט.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הו צ'י מין סיטי בוויקישיתוף
Worldglobe.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.