החברה למתנ"סים
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
פרמטרים ריקים [ סיסמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית |
| מייסדים | זלמן ארן, יעל פוזנר, חיים ציפורי |
| תקופת הפעילות | 1969–הווה (כ־55 שנים) |
| משרד ראשי | ירושלים |
| אנשי מפתח |
יו"ר הדירקטוריון: אביעד פרידמן מנכ"ל: רז פרויליך |
| www.matnasim.org.il | |
החברה למתנ"סים ומרכזים קהילתיים לישראל בע"מ, היא חברה ממשלתית ישראלית באחריות משרד החינוך. החברה למתנ"סים היא הארגון החברתי המוביל בישראל וייעודה – בניית קהילות מקומיות ברשת ארצית. תוכניות החברה מאפשרות לכל חבר בקהילה להיות ולהרגיש משמעותי ושייך.
החברה למתנ"סים מתמקדת בפיתוח ובניהול מסגרות מתקדמות של חינוך משלים, למידה כאורח חיים ומתן מענה שוויוני וכולל לחברי הקהילה עם צרכים מיוחדים, בגישה קהילתית ועל רצף כל הגילאים.
את דרכה של החברה למתנ"סים מתווה דירקטוריון החברה המורכב מאנשים הנבחרים מתוך מתוך נבחרת הדירקטורים.
כ-170 מרכזים קהילתיים ורשתות מרכזים קהילתיים פועלים בכל רחבי הארץ, בערי פיתוח ובשכונות מצוקה, בערים גדולות ואחרות, במועצות מקומיות ואזוריות, במגזר היהודי הלא-יהודי. למרביתם שלוחות הפרוסות בכל רחבי היישוב. עם התרחבותה של רשת המתנ"סים בארץ, חולקה מערכת המתנ"סים למחוזות גאוגרפיים. על כל מחוז מופקד מנהל מחוז, אשר תפקידו להדריך וללוות את מנהל המתנ"ס, ובאמצעותו את הצוות וההנהלה המקומית, במכלול הנושאים שבהם עוסק המתנ"ס, וכן לעמוד בקשר עם רשויות וארגונים באזור. מנהל המחוז מסתייע במדריכים מקצועיים וביועצים כספיים-כלכליים.
היסטוריה ומבנה ארגוני
רעיון המרכז הקהילתי, המכונה כיום בפי כל מתנ"ס (מרכז תרבות, נוער וספורט), התפתח במהלך החיפוש אחר דרכים חדשות להאיץ תהליכים חברתיים בקהילות מתפתחות ובאוכלוסיות חלשות. הרעיון קרם עור וגידים בשנת 1969, ביוזמת שר החינוך והתרבות, זלמן ארן.
ארן בדק את מימוש רעיון המרכזים הקהילתיים בשני קווים מקבילים: על ד"ר יעל פוזנר, ראש מינהל החינוך במשרד החינוך והתרבות, הטיל להקים ועדה לבדיקת הנושא; על חיים ציפורי, איש היחידה לתרבות במשרד החינוך, האחראי על נושא ביעור הבערות ומפעל אמנות לעם, הטיל לבדוק אם קיימת פעילות תרבותית וחברתית בעיירות הפיתוח ומה אופיה. המפגש בין השניים העניק את הדחיפה הגדולה והמשמעותית להקמתם ולפיתוחם של המרכזים הקהילתיים בישראל.
לאחר שהוחלט על ידי הוועדה כי אכן יש מקום להפעיל מרכזים קהילתיים, התעוררה השאלה כיצד יתפקדו המרכזים מבחינה ארגונית. באותה תקופה לא יכל משרד החינוך לשאת במעמסה לבדו. הוועדה רצתה שכל מרכז יתפתח לפי תנאי המקום המיוחדים, ולפיכך הציעו שתהיה הנהלה מקומית לכל מרכז, והיא תקבע את מדיניותו. בכל הנוגע לארגון הכולל, האחראי על כל ההנהלות המקומיות, הוצע להקים חברה ממשלתית, שבמועצת המנהלים שלה יהיו מיוצגים גופים ורבדים שונים במדינה ובחברה, והיא תהיה האחראית לניהול המרכז והמעסיקה של העובדים. ראש הוועדה ציפורי סיכם את עבודתה של ועדת פוזנר:
- "בוועדות שונות ובעזרת היועץ המשפטי לממשלה נתגבשו הדפוסים עד 1969, שנת ייסוד החברה. באופן טבעי, נבחרה ד"ר יעל פוזנר להיות יו"ר הדירקטוריון. אז גם נקבע הכינוי הישראלי למרכז הקהילתי - מתנ"ס - אשר נגזר מהשם הרשמי הארוך - מרכז תרבות, נוער וספורט, שניתן לו בימי בראשית מאילוצים שונים, כאשר איש לא היה בטוח מה יילד יום. במרוצת השנים, כשהמוסד התפתח והוכיח את עצמו כמרכז קהילתי ראוי לשמו, חשבנו לא פעם שאולי מוטב לשנות את השם, אבל ירדנו מהר מהרעיון מפני שבינתיים המתנ"ס הכה שורשים והפך לנכס ולמטבע לשון, כמו רמטכ"ל או שק"ם. המתכון המקורי הוכיח את עצמו במידה לא קטנה של הצלחה".
בהתאם לזאת, הוחלט לחלק את מערכת המתנ"סים למחוזות גאוגרפיים, שעל כל אחד מהם מופקד מנהל מחוזי, אשר תפקידו להדריך את מנהל המתנ"ס, ובאמצעותו את הצוות וההנהלה המקומית, במכלול הנושאים שבהם עוסק המתנ"ס, וכן לעמוד בקשר עם רשויות וארגונים באזור.
מבנה ארגוני
החברה למתנ"סים פועלת ברשת ארצית של כ-700 מרכזים קהילתיים הפרושים בכל הארץ, בכל המגזרים ובכל האוכלוסיות, וביותר מ-150 רשויות מקומיות המשרתים מיליוני תושבים בשנה. הארגון נחלק לחמישה מחוזות גאוגרפיים. על כל אחד מהמחוזות מופקד מנהל מחוזי וצוות מחוזי שאמונים על הדרכה, פיקוח והנחייה של מנהלי המרכזים הקהילתיים ושל הצוות וההנהלה המקומית, במכלול נושאים שבהם עוסק המרכז הקהילתי; וכן לעמוד בקשר עם רשויות וארגונים באזור.
המחוזות הם:
· מחוז דרום הפועל מבאר שבע
· מחוז צפון הפועל מכרמיאל
· מחוז חיפה והעמקים הפועל מנשר
· מחוז ירושלים הפועל מירושלים
· מחוז מרכז הפועל מלוד
המתנ"ס
ערך מורחב – מתנ"ס
המרכז הקהילתי, מבית החברה למתנ"סים, הוא מוסד עצמאי הפועל כעמותה (מלכ"ר) או כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) או כחברה בע"מ על בסיס שותפות והסכמה עם הרשות המקומית, שבתחומה הוא נמצא. בראש כל מרכז קהילתי עומדת הנהלה ציבורית, שבה חברים נציגי הרשות המקומית, נציגי תושבים, נציגי החברה למתנ"סים ובחלקן גם נציגי הסוכנות היהודית.
ההנהלה הציבורית אחראית מבחינה משפטית וציבורית על ניהולו ותקציבו של המרכז הקהילתי. מנהל המרכז הקהילתי מבצע את מדיניות ההנהלה הציבורית שלו. חוזה מיוחד ואמנה מסדירים את מערכת היחסים בין הרשות המקומית, החברה למתנ"סים המרכז הקהילתי המקומי. .
רוב המרכזים הקהילתיים ממוקמים במבנים ייחודיים להם ומפעילים שלוחות ברחבי היישוב, מבני מעונות יום, אולמות מופעים, אולמות ספורט, ספריות, בריכות שחייה ועוד.
המרכז הקהילתי מהווה מוקד לפעילות קהילתית, חברתית פנאי ותרבות לכלל היישוב, בראייה משלבת של התושבים, הרשות והעסקים. המרכז הקהילתי מנגיש שירותים לכלל התושבים במטרה לגרום לכל תושב להרגיש ולהיות משמעותי ושייך; מקדם תהליכי פיתוח ובינוי קהילתי, קידום מעורבות ציבורית, התנדבות ויזמות; וכן מעודד גאווה ושייכות קהילתית כחלק מהחברה הישראלית.
שערי המרכז פתוחים מרבית שעות היום לכל שכבות ומגזרי האוכלוסייה ולכל הגילאים. הפעילות מגוונת, גמישה ומקיפה נושאים רבים, בהתאם לצורכי התושבים ולרצונם, ותוך שיתופם בוועדות השונות הקובעות את פעילות המתנ"ס.
פעילויות המרכזים הן בתחומים קהילתיים, חברתיים, חינוכיים ותרבותיים, תוך שילוב של אוכלוסיות מגוונות, ביניהן גם בעלי מגבלה פיזית, מנטלית או נפשית. בין הפעילויות: מסגרות למשפחה ולגיל הרך, וכן מעונות וצהרונים, מרכזי למידה רב תחומיים ורב גילאיים, תוכניות לבעלי מגבלה נפשית - עמיתים, מנטלית-התנהגותית - רעים או פיזית – קהילה נגישה; חוגים ופעילויות העשרה בתחומים מגוונים, אירועי תרבות וספורט, תוכניות סיירות וטיולים, וכן כל תוכנית נוספת בהתאם לצורכי הקהילה.
ערכי החברה למתנ"סים
• קבלת האחר וערבות הדדית • התנדבות ומעורבות • זהות ושייכות קהילתית בחברה הישראלית
תוכניות הליבה של החברה למתנ"סים
חינוך
- "התחלה חכמה" - מעונות יום קהילתיים: מסגרות חינוך ותרבות לגיל הרך הנותנות מענה חינוכי, התפתחותי וחברתי בשותפות בין הורים ומחנכים.
- מרכזי העשרה לגיל הרך ולמשפחה: מרחב קהילתי להעצמת משפחות ולחיזוק הקשר הבין דורי.
- שאק"ל: פעילות שטח, אקסטרים וקהילה לנוער, בשילוב בני נוער מאוכלוסיות מיוחדות ונוער בסיכון.
- מרכזי יזמות וחדשנות: מתחמי תשתיות טכנולוגיות מתקדמות המוקדשים להתנסות, לימוד והנחייה, בראייה של צמצום פערים דיגיטליים.
- קהילה לומדת: מרכזי למידה רב תחומיים לכל הגילאים להתפתחות, חינוך רציף, ולקידום אישי תוך מתן כלים חיוניים למשתתפים, לימוד פדגוגי וקידום סביבה חברתית תומכת.
אוכלוסיות מיוחדות
- עמיתים: תוכנית המקדמת השתלבות באוכלוסייה הכללית של בעלי מוגבלויות נפשיות בכל הגילאים ופועלת במישור פרטני וקבוצתי, בקבוצות ייעודיות ומשולבות.
- רעים: תוכנית לילדים, נוער ובוגרים על הספקטרום האוטיסטי והסובלים מהפרעות תקשורת. התוכנית כוללת טיפול קבוצתי המקנה מיומנויות וכישורים חברתיים.
הפעילות כוללת כ: 20,000 מתנדבים; כ-150 אלף בני נוער ונוער בסיכון; 100,000 עולים; כ-200 אלף קשישים; ועוד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר החברה למתנס"ים
- מירב ארלוזורוב, החוסן של מדינה תלוי בחוסן של הקהילות שלה, באתר TheMarker, 27 באוקטובר 2015
