החייאה
החייאה היא אוסף פעולות מלאכותיות הנעשות באדם הסובל מכשל במערכות קיום החיים (מע' העצבים המרכזית, מערכת הדם והלב, מערכת הנשימה) ומטרתם היא להשיב את הפעילות התקינה של מערכות אלו או לפחות לשמור על רמת חימצון סבירה בגוף עד להגעת צוות רפואי מיומן.
פעולות ההחייאה העיקריות כוללות: אבטחת נתיב אוויר פתוח, הנשמה מלאכותית ועיסויי חזה ומכונות CPR - ראשי התיבות של Cardio Pulmonary Resuscitation.
היסטוריה
רמז לטיפול החייאה באדם שאיבד את הכרתו אפשר למצוא בתנ"ך בספר מלכים ב':
ויבוא אלישע הביתה והנה הנער מת מושכב על-מיטתו. ויבוא ויסגור הדלת בעד שניהם ויתפלל אל-ה'. ויעל וישכב על-הילד וישם פיו על-פיו ועיניו על-עיניו וכפיו על-כפיו ויגהר עליו ויחם בשר הילד. וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר[1] הנער עד-שבע פעמים ויפקח הנער את-עיניו.
— מלכים ב', פרק ד', ל"ב-ל"ה
גלנוס ערך ניסויים בהנשמה על בעלי חיים מתים[2]. כמו כן בתלמוד[3] מוזכרת הנשמה על ידי מניפה לתינוק שנולד ללא נשימה.
העדויות המוקדמות ביותר להחייאות מוצלחות ברחבי העולם קיימות מהמאה ה-18 בהולנד וביפן. ההולנדים פיתחו שיטות להחייאת אנשים שטבעו בתעלות העיר, והיפנים פיתחו שיטות כחלק מאמנות הלחימה ג'ו-ג'וטסו (שהועלו על הכתב מאוחר יותר, עם לידת הג'ודו מתוך האומנות). בג'ו-ג'וטסו ובג'ודו הטכניקות האלו נקראות "קואטסו" או "קאפו". בכתבה של ה"ניו יורק טיימס", משנת 1910 דווח על החייאה מוצלחת באמצעותן. יחד עם זאת, רק באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 נכתבו והופצו בארצות הברית קווים מנחים לביצוע פעולות החייאה, ורק בשנת 1992 קמה ועדה בינלאומית לחקור את ההנחיות השונות ולהציג מסקנות מדעיות לנושא. מסקנות אלה פורסמו בשנת 2000 ואומצו ברחבי העולם (כולל בישראל).
בדצמבר 2005 פרסם ארגון הלב האמריקאי (AHA) הנחיות חדשות שנכתבו במשך שלוש שנים. 380 מומחים בינלאומיים בתחום ההחייאה קיימו דיונים בנושא והגיעו לקונצנזוס באשר לדרך שבה יש לערוך טיפול החייאה.
סוגי החייאות
- החייאה בסיסית (BLS-Basic Life Support)
- נעשית על ידי אדם אחד או שניים אשר אין להם ציוד והיא כוללת הנשמה מפה לפה או הנשמה מפה למחסום/מסכת כיס. לפי ההנחיות האחרונות של איגוד הלב האמריקאי, ניתן להימנע מהנשמה מפה לפה אם אין בנמצא מחסום או מסכת כיס, ולבצע עיסויים בלבד. התועלת בסוג החייאה זו היא שהפחמן הדו-חמצני המוכנס לגוף האדם מחוסר ההכרה, מגרה את מערכת הנשימה ובכך אמורה ליצור תגובה של המוח. בנוסף, העיסויים המבוצעים על בית החזה, תפקידם להחליף את פעולות הלב של כיווץ והרפיה ובכך להוביל דם לכל תאי הגוף.
- החייאת מכשירים בסיסית (ILS- Intermediate Life Support)
- ההנשמה תבוצע במפוח להנשמה ידנית (הנקרא "אמבו" על-שם היצרנית של הדגם הנפוץ במד"א), באמצעות בלון חמצן ובנוסף,גם מנתב האוויר - מכשיר חלול מפלסטיק המחבר בין הפה לקנה הנשימה וכף מוודא כי החמצן היוצא מן המפוח נכנס אל קנה הנשימה. עוד חלק מתהליך זה הוא הקרדיופמפ - מכשיר המבצע עיסויים. וגם כן, נכנס לשימוש הדפיברילטור החצי אוטומטי - מכשיר המזהה בעצמו את קצב הלב וממליץ בעת הצורך על מתן שוק חשמלי. ובנוסף, "הסאקשן" - מכשיר לשאיבת הפרשות. אליו מתחבר קתטר, ובעזרתו ניתן לשאוב את הפרשותיו הנוזליות של האדם עליו מבצעים את פעולות ההחייאה. במסגרת החייאה זאת מתבטל כמעט כליל הסיכון להדבקות במחלות. יחד עם זאת, החייאה זאת לעיתים אינה מספקת, שכן היא אינה כוללת פעולות מתקדמות (למשל אינטובציה) שעשויות להיות נדרשות. החייאה מסוג זה מתבצעת על ידי לפחות שני אנשים כשאחד מהם צריך להיות בהכשרת חובש ומעלה.
בנוסף, החייאת המכשירים שונה מההחייאה הבסיסית שכן בה מוחדר לגוף חמצן ונעשים עיסויים ללב בו זמנית וכך תהליך הנשימה והמטבוליזם נעשה באופן מלאכותי.
- החייאת מכשירים מתקדמת (ALS- Advanced Life Support)
- מתבצעת על ידי צוות עם אדם בדרגת הכשרה של פרמדיק ומעלה צוותים כגון אלו ישנם בניידת טיפול נמרץ של מגן דוד אדום, צוותי שרות חולי לב (שח"ל), נטל"י וכונני חירום או בבית החולים. בה מתווספות לציוד שהוזכר בסעיף לעיל, תרופות שונות, דפיברילציה ידנית, ומבוצעות פעולות העשויות להיות נדרשות ולייעל את ההחייאה.
החייאה בסיסית אל מול החייאה מתקדמת
הסיבה המרכזית לדום לב במבוגרים היא הפרעת קצב הנקראת "פרפור חדרים"(v.f). זוהי הפרעת קצב פתאומית, המתאפיינת בצניחה חדה בתפוקת הלב והתמוטטות בתוך שניות. הטיפול בהפרעת קצב זאת הוא דפיברילציה, ונמצא גם שיש לבצע תקופה של החייאה מיד אחריה. כאשר עברו 4 דקות או יותר מהתמוטטות, יש לבצע החייאה גם לפני הדפברילציה. על כל דקה שעוברת ללא שוק חשמלי או CPR, יורדים סיכויי ההישרדות מהפרעת קצב זאת ב-8% - 10%. אם בזמן הזה מבוצע CPR, לעומת זאת, יורדים סיכויי ההישרדות בכל דקה רק ב-3% - 4%. מלבד CPR מוקדם ואיכותי, שיכול להיות מבוצע על ידי עובר אורח, ודה-פיברילציה מוקדמת, שיכולה להיות מבוצעת על ידי צוות מד"א בסיסי ואף על ידי "נאמן החייאה" שעבר הכשרה קצרה, שום טיפול אחר, כולל מתן תרופות החייאה או צנרור הקנה, לא נמצא כמשפר את סיכויי ההישרדות לטווח הארוך מפרפור חדרים. למעשה, ההישרדות מדום לב מחוץ לבית-החולים בארצות הברית עמדה בשנת 2003 על 4.5%. לעומת זאת, במקומות הומי אדם, בהם אומנו נאמנים מקרב העובדים לבצע CPR ודפיברילציה והשכילו לעשות זאת תוך 3-5 דקות מזמן ההתמוטטות, שיעור ההישרדות עלה ל-49% - 75%.
הדרכה בהחייאה בישראל
חברות שונות מעבירות סדנאות לביצוע החייאה בסיסית בבתי הספר בחלק מהמקומות בארץ. הסדנאות כוללות מספר שעות לימוד בהן התלמידים לומדים את שיטות ההחייאה והעזרה הראשונה ועוברים התנסות על בובה.
חברות שונות עורכות קורסי החייאה לקבוצות מאורגנות ולבודדים. 44 שעות הם המינימום של שעות לימוד לקורס מע"ר (מגיש עזרה ראשונה),כאשר מע"ר המעוניין להתלוות לצוות אמבולנס יידרש לעבור הסמכת מע"ר בעלת 60 שעות.
בצה"ל כל חייל המסיים טירונות ברמה של רובאי 03 ומעלה, עובר במהלך הטירונות קורס מגישי עזרה ראשונה מזורז, ובסיום הטירונות מקבל תעודת מע"ר. גם צוערים בבה"ד 1 עוברים במהלך קורס הקצינים קורס מע"רים. חיל הרפואה עורך אחת לחודש קורס מע"רים הניתן כצ'ופר לחיילי המערך תומך הלחימה והמערך העורפי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: החיאה |
 ספר לימוד בוויקיספר: שלבי החייאה |
צ'ארלי דאגאטה, Viral ad teaches hands-only CPR to British public, באתר CBS News, 21 באפריל 2012 - על מסע פרסום לקידום החייאת עיסויים-בלבד בממלכה המאוחדת (באנגלית)- American Heart Association - אתר האינטרנט של הארגון האמריקאי לבריאות הלב (באנגלית)
- סרט המסביר כיצד מבצעים החייאה באמצעות דפיברלטור
- סרטי אנימציה המדגימים כיצד מבצעים החייאה
- סרטון הדרכה של "אריאל מדיק" לביצוע החייאה במבוגר
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
