הטיית האישוש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:06, 29 באוקטובר 2019 מאת שרגא (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הטיית אישוראנגלית: Confirmation bias) היא הנטייה לחפש, לפרש, להעדיף, ולזכור מידע באופן שמאשר אמונות או השערות, תוך מתן תשומת לב פחותה במידה בלתי-פרופורציונלית למידע שתומך באפשרויות חלופיות[1][2]. זהו סוג של הטיה קוגניטיבית ושגיאה שיטתית בחשיבה אינדוקטיבית[3]. אנשים נוטים להציג הטיה זו כאשר הם אוספים או זוכרים מידע באופן סלקטיבי, או כאשר הם מפרשים את המידע בצורה מגמתית. ההשפעה חזקה יותר בנושאים טעונים רגשית וכאשר מדובר באמונות שמושרשות עמוק. אנשים גם נוטים לפרש ראיות דו-משמעיות כאילו הן תומכות רק בעמדה שלהם. חיפוש, פרשנות וזיכרון מוטים הם גורמים התורמים לקיטוב גישה (כאשר מחלוקת הופכת להיות קיצונית יותר למרות שגורמים שונים נחשפים לאותם נתונים), היאחזות באמונות (כאשר אמונה נמשכת גם לאחר שמוצגות נגדה ראיות סותרות), השפעה אירציונלית של ההתחלה (הטיית העיגון והתיקון הסתמכות גדולה יותר על המידע בו נתקלים בתחילת סדרה ראיות) ומתאם מדומה (כאשר אנשים תופסים באופן כוזב קשר בין שני אירועים או מצבים).

סדרת ניסויים משנות ה-1960 מעלה את הטענה כי אנשים בעלי דעות קדומות מעדיפים לאשר את אמונותיהם. עבודה מאוחרת יותר פרשה מחדש את התוצאות הללו כנטייה של אנשים לבחון את הרעיונות באופן חד-צדדי, תוך התמקדות באפשרות אחת והתעלמות מחלופות. במצבים מסוימים, גישה זו יכולה להטות את מסקנותיהם. הסברים להטיות הנצפות כוללים משאלת לב ויכולת אנושית מוגבלת לעבד מידע. הסבר נוסף להטיית אישור הוא כתוצאה מחישוב כלכלי קר של העלויות של שגיאה מול עלותה של בחינה מחדש, של חקירה מחדש של הראיות באופן ניטראלי ומדעי עם כל המשתמע מכך.

הטיות אישור תורמות לביטחון עצמי מופרז באמונות אישיות ויכולות לשמור או לחזק אמונות למרות קיום ראיות מנוגדות. החלטות גרועות עקב הטיות כאלה נפוצות בהקשרים פוליטיים וארגוניים.

סוגים

הטיות אישור היא תופעה בתחום עיבוד מידע. בכך היא שונה ממה שמכונה לעיתים אפקט האישור הטיה התנהגותי, הידוע בכינוי נבואה המגשימה את עצמה, שבה הציפיות של האדם משפיעות על התנהגותם שלהם, ומייצרת תוצאה הצפויה.

יש שתי אסכולות. כמה פסיכולוגים מגבילים את הטווח של הטיית האישור לאיסוף סלקטיבי של ראיות התומך במה שכבר החוקר מאמין, תוך התעלמות או דחיית ראיות שתומכות במסקנות שונות. פסיכולוגים אחרים משתמשים במונח באופן רחב יותר לנטייה לשמר אמונות הקיימות של חוקר כאשר הוא מחפש ראיות, מפרש אותן, או ניזכר בתוצאות אלו שראה בעבר[4].

חיפוש מוטה למידע

ציור של איש היושב על ספסל ליד שולחן כתיבה
הטיית אישור תוארה כקול פנימי שמהדהד בצייתנות בחזרה את אמונותיו של המאמין. דוגמה מעולם הספרות היא דמותו של הנוכל "אוריה היפ", פרי עטו של הסופר צ'ארלס דיקנס

ניסויים מצאו שוב ושוב כי אנשים נוטים לבחון השערות באופן חד-צדדי, על ידי חיפוש ראיות אשר עולות בקנה אחד עם ההשערה הנוכחית שלהם. במקום לחפש בכל הראיות הרלוונטיות, הם מנסחים את שאלה כך שיקבלו תשובה חיובית שתומכת בהשערה שלהם. הם מחפשים את התוצאות להן היו מצפים אילו ההשערה שלהם הייתה נכונה, ולא למה שהיה קורה אלו ההשערה הייתה שקרית.

לדוגמה, מישהו משתמש בשאלות "כן ולא" כדי למצוא מספר שהוא או היא חושדת להיות המספר 3 עשוי לשאול, "האם זה מספר אי זוגי?" אנשים מעדיפים סוג כזה של שאלה, הנקרא "בדיקה חיובית", גם כאשר בדיקה שלילית כגון "האם זה מספר זוגי?" תניב בדיוק את אותו המידע. במחקרים בהם הנבדקים יכלו לבחור בין שאלה חיובית שדומה לאבחון או באמת אבחון אמת, הם העדיפו את האבחון האמיתי. כך שלא ניתן לומר שאנשים מחפשים בדיקות שמבטיחות תשובה חיובית, רק כשיש להם העדפה לשאלות מסוג זה.

ההעדפה לבדיקות חיוביות כשלעצמה אינה מהווה הטיה, מכיוון שבדיקות חיוביות יכולות להיות מאוד אינפורמטיביות. אך בשילוב עם אפקטים אחרים, אסטרטגיה כזו יכולה לאשר אמונות או הנחות קיימות, בלי קשר לכך אם הם נכונות. במצבים בעולם אמיתי, ראיות הם לעיתים מורכבות ומעורבת.

לדוגמה, רעיונות סותרים על אדם מסוים יכולים לקבל חיזוק על ידי התמקדות בהיבט מסוים של התנהגותו. יוצא מכך שלכל חיפוש לראיות תומכות בהשערה יש סיכוי להצליח.

פרשנות מגמתית

הטיות אישור אינן מוגבלות לאיסוף ראיות. גם אם יש לשני אנשים שונים את אותן העובדות, האופן בו הם מפרשים אותן יכול להיות מוטה לכיוונים שונים.

צוות באוניברסיטת סטנפורד ערך ניסוי, בו נכללו משתתפים עם דעות קיצוניות בעד ונגד עונש מוות, כאשר חצי מאוכלוסיית המדגם הורכבה מתומכים והחצי השני ממתנגדים לעונש. המשתתפים קראו תיאורים של שני מחקרים: השוואה של מדינות בארצות הברית עם ובלי עונש המוות, והשוואה של שיעורי רצח במדינה לפני ואחרי החלתו של עונש המוות. לאחר קריאת תיאור קצר של כל מחקר, המשתתפים נשאלו האם דעותיהם השתנו. לאחר מכן, המשתתפים קראו תיאור מפורט יותר של המחקר כולו ונדרשו לדרג האם הוא נערך היטב ועד כמה התוצאות משכנעות. בעצם, המחקרים היו בדיוניים ולכל קבוצה ניתנו מסקנות הפוכות. למחצית מהמשתתפים נאמר שהמחקר תמך באפקט ההרתעה של עונש מוות ולקבוצה השנייה נאמר שתוצאות המחקר ערערו את אפקט ההרתעה של עונש המוות.[דרושה הבהרה]

זיכרון מוטה

אפילו אם אנשים אוספים ומפרשים ראיות באופן ניטראלי, הם עדיין מסוגלים לזכור אותן באופן סלקטיבי וכך לחזק את הציפיות שלהם.

היסטוריה

התפיסה מוקדמת

המחקר של ווסון בהשערת בדיקה

המושג "הטיית האישור" נטבע על ידי הפסיכולוג האנגלי פיטר ווסון(אנ'). בניסוי שפורסם בשנת 1960 המשתתפים נדרשו לזהות כלל החל על שלשות של מספרים. בהתחלת הניסוי נאמר להם שהשלשה (2,4,6) תואמת את הכלל. משתתפים יכולו ליצור שלשות משלהם והנסיין אמר להם אם השלשה תואמת את הכלל.

למרות שבפועל הכלל היה פשוט "כל סדרה עולה", המשתתפים הפגינו קושי רב במציאתו, והציעו מגוון כללים הרבה יותר ספציפיים, כגון "המספר האמצעי הוא הממוצע של הראשון ואחרון". נראה כי מקור הקושי של המשתתפים היה כי הם נהגו לבדוק רק שלשות שתאמו את הכלל בו בחרו - ולא ניסו שלשות שהיו מפריכות כלל זה.

ביקורתם של קליימן והא

הסברים

הטיית אישור מתוארת לעיתים קרובות כתוצאה מאסטרטגיה אוטומטיות, בלתי מכוונת, ולא כהונאה מכוונת. לפי דברי רוברט מַקוּן(אנ'), עיבוד הראיות המוטה מתרחש לרוב בשילוב של מנגנונים "קרים" (קוגניטיביים) ו"חמים" (מניעים).

דוגמאות

אדם המאמין ב"קארמה" יזכור לטובה אירועים אשר מעשה רע הוביל לתוצאה רעה וישמיט אירועים אחרים.

לדוגמה אדם עקף אותנו בתור לסופר ("מעשה רע") ולאחר מכן הקופאית ביצעה טעות בחשבון מה שהשאיר את הבן אדם העוקף זמן רב בסופר ("עונש הקארמה") לאחר מכן. אז ההטייה שנזכור את המקרה הזה בצורה סלקטיבית.

אך למעשה בפועל נראה שזהו אירוע שקורה מספר מועט של פעמים, כאשר ברוב המקרים בו עוקפים אותנו בסופר לא קורה כלום לעוקף, המקרים הללו בו עוקפים אותנו בתור ולא קורה כלום ישכחו ואילו המקרה בו האירוע המיוחד שכן קרה משהו כן יזכר.

דבר העשוי להוביל למסקנה שגויה כי "כוח הקארמה" הוא הפועל לענישת האדם העוקף, כאשר בפועל ברוב המקרים אין שום כוח כזה הפועל.

הטיית אישור בפסיכולוגיה

בפסיכולוגיה, הטיית אישור היא סוג של חשיבה סלקטיבית או הטיה קוגניטיבית לעבר אישור ההשערה הנחקרת. הטיית אישור מתקיימת כאשר קובעי החלטות חותרים באופן פעיל ומייחסים משקל רב יותר לממצאים המאשרים את השערותיהם, ומתעלמים או מייחסים משקל פחות לממצאים הסותרים את השערותיהם. מסיבה זו, נהוג לבנות ניסויים כך שמטרתם להפריך את ההשערה ולא לאשרה. הטיית האישור קשורה בדרכים שונות לכשלים לוגיים מסוג כשלי היקש וכשלי רטרודוקציה.

מחקרים אף מלמדים, שגם במצבים בהם מקבלי החלטות אוחזים במידע ספציפי אודות אדם המשתייך לקבוצה חברתית מסוימת, מקבלי ההחלטות יפרשו את המידע באופן שיתמוך בסטריאוטיפ בו הם מאמינים ואשר יחזק את תפיסתם הראשונית לגבי אדם זה.

הטיית אישור מאפיינת תחומי פסבדו-מדע כמו פרסונולוגיה, גרפולוגיה, פאראפסיכולוגיה, אסטרולוגיה, ביוריתמוס, נומרולוגיה, ודומיהם. לדעת המצדדים בתאוריות האנטי פסיכיאטריות, גם קביעת אבחנות פסיכיאטריות במקרים רבים נעשית בלהט הטיית אישור.

מחוץ לתחום החקר המדעי מהווה הטיית אישור אחד היסודות עליהם בנויות רבות מן האמונות הרווחות באינטואיציה, קללות, תחושות נבואיות, יכולות על-חושיות, וכדומה. הטיית האישור פועלת במקרי תחומי פסבדו-מדע, כמו גם בחיי היומיום באמצעות הגדרה מעורפלת של המדגם, כך שדוגמאות שאינן מתאימות (כלומר, אינן מאשרות את ההשערה) אינן משולבות בו מראש.

מקורות

  • Baron, Jonathan (2000), Thinking and deciding (3rd ed.), New York: Cambridge University Press, ISBN 0-521-65030-5, OCLC 316403966 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Fine, Cordelia (2006), A Mind of its Own: how your brain distorts and deceives, Cambridge, UK: Icon books, ISBN 1-84046-678-2, OCLC 60668289 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Friedrich, James (1993), "Primary error detection and minimization (PEDMIN) strategies in social cognition: a reinterpretation of confirmation bias phenomena", Psychological Review, American Psychological Association, 100 (2): 298–319, doi:10.1037/0033-295X.100.2.298, ISSN 0033-295X, PMID 8483985 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Goldacre, Ben (2008), Bad Science, London: Fourth Estate, ISBN 978-0-00-724019-7, OCLC 259713114 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Hergovich, Andreas; Schott, Reinhard; Burger, Christoph (2010), "Biased Evaluation of Abstracts Depending on Topic and Conclusion: Further Evidence of a Confirmation Bias Within Scientific Psychology", Current Psychology, 29 (3): 188–209, doi:10.1007/s12144-010-9087-5 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Horrobin, David F. (1990), "The philosophical basis of peer review and the suppression of innovation", Journal of the American Medical Association, 263 (10): 1438–1441, doi:10.1001/jama.263.10.1438, PMID 2304222 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)(הקישור אינו פעיל, 13.7.2019)
  • Kida, Thomas E. (2006), Don't believe everything you think: the 6 basic mistakes we make in thinking, Amherst, New York: Prometheus Books, ISBN 978-1-59102-408-8, OCLC 63297791 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Koehler, Jonathan J. (1993), "The influence of prior beliefs on scientific judgments of evidence quality", Organizational Behavior and Human Decision Processes, 56: 28–55, doi:10.1006/obhd.1993.1044 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Kunda, Ziva (1999), Social Cognition: Making Sense of People, MIT Press, ISBN 978-0-262-61143-5, OCLC 40618974 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Lewicka, Maria (1998), "Confirmation Bias: Cognitive Error or Adaptive Strategy of Action Control?", in Kofta, Mirosław; Weary, Gifford; Sedek, Grzegorz (eds.), Personal control in action: cognitive and motivational mechanisms, Springer, pp. 233–255, ISBN 978-0-306-45720-3, OCLC 39002877 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Maccoun, Robert J. (1998), "Biases in the interpretation and use of research results" (PDF), Annual Review of Psychology, 49: 259–87, doi:10.1146/annurev.psych.49.1.259, PMID 15012470 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Mahoney, Michael J. (1977), "Publication prejudices: an experimental study of confirmatory bias in the peer review system", Cognitive Therapy and Research, 1 (2): 161–175, doi:10.1007/BF01173636 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Nickerson, Raymond S. (1998), "Confirmation Bias; A Ubiquitous Phenomenon in Many Guises", Review of General Psychology, Educational Publishing Foundation, 2 (2): 175–220, doi:10.1037/1089-2680.2.2.175, ISSN 1089-2680
  • Oswald, Margit E.; Grosjean, Stefan (2004), "Confirmation Bias", in Pohl, Rüdiger F. (ed.), Cognitive Illusions: A Handbook on Fallacies and Biases in Thinking, Judgement and Memory, Hove, UK: Psychology Press, pp. 79–96, ISBN 978-1-84169-351-4, OCLC 55124398 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Plous, Scott (1993), The Psychology of Judgment and Decision Making, McGraw-Hill, ISBN 978-0-07-050477-6, OCLC 26931106 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Poletiek, Fenna (2001), Hypothesis-testing behaviour, Hove, UK: Psychology Press, ISBN 978-1-84169-159-6, OCLC 44683470 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Risen, Jane; Gilovich, Thomas (2007), "Informal Logical Fallacies", in Sternberg, Robert J.; Roediger III, Henry L.; Halpern, Diane F. (eds.), Critical Thinking in Psychology, Cambridge University Press, pp. 110–130, ISBN 978-0-521-60834-3, OCLC 69423179 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  • Vyse, Stuart A. (1997), Believing in magic: The psychology of superstition, New York: Oxford University Press, ISBN 0-19-513634-9, OCLC 35025826 {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ דוד פרקינס, גנטיקאי, טבעה את המוסג "ההטית הצד שלי" מונח המתייחס להעדפה לצד "שלי" של בעיניין. (Baron 2000, p. 195)
  2. ^ Scott Plous, The Psychology of Judgment and Decision Making, McGraw-Hill Education, 1993, עמ' 233
  3. ^ Miller, Frederic P (2009). Confirmation Bias. VDM Publishing. p. 1. Confirmation bias is an irrational tendency to search for, interpret or remember information in a way that confirms preconceptions or working hypotheses. It is a type of cognitive bias and a systematic error of inductive reasoning
  4. ^ Risen, Jane; Gilovich, Thomas. "Critical Thinking in Psychology". Informal Logical Fallacies. Cambridge University Press. pp. 110–130. ISBN 978-0-521-60834-3. OCLC 35025826.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0