הטלת מטבע
הטלת מטבע היא פעולה שמטרתה בחירה בין שתי אפשרויות באופן אקראי בהתפלגות אחידה, בהתאם לצד שעליו נפל המטבע לאחר הטלתו. ההטלה משמשת על פי רוב להטלת גורל בין שניים, כאשר כל אחד מהשניים מהמר על הצד עליו ייפול המטבע, והזוכה הוא זה שבחר בצד שפונה כלפי מעלה לאחר הטלת המטבע. לעיתים משמשת הטלת מטבע להחלטה על ידי יחיד, כדי לבחור בין שתי חלופות.
בתורת ההסתברות הטלת מטבע משמשת לפעמים כמודל למשתנה מקרי המקבל שני ערכים באותה הסתברות. מטבע שהסיכוי לקבל בהטלה צד אחד גדול מהסיכוי לקבל את הצד השני נקרא מטבע לא הוגן.
מינוח
ברחבי העולם מקובלים כינויים שונים להטלת מטבע. בארצות הברית, למשל, מקובל הכינוי "ראש או זנב" (heads or tails). בחיפה (ובעכו) היה מקובל הכינוי טור או יאס[1]. בטבריה היה מקובל הכינוי כוֹס או נֶמֶר ("כוֹס" - הגביע שהיה מוטבע בצדו האחד של המטבע, ו"נֶמֶר" - המספר (num(b)er) שבצידו השני).
הכינוי העברי "עץ או פלי" נטבע בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. על מטבע מיל המנדטורי הוטבע בצד אחד הערך עם ציור של ענף עץ זית, ובצד האחר הופיע הכיתוב העברי "פלשתינה (א"י)" (בצד כיתוב דומה בערבית ובאנגלית). "עץ" הוא הצד שעליו ציור הענף, ו"פלי" הוא הצד שעליו כתוב "פלשתינה". כיום מקובל בישראל ש"עץ" הוא הצד שעליו מופיע ציור-הנושא של המטבע ואילו פלי הוא הצד שעליו מופיע הערך (למשל, במטבע של חצי שקל חדש, "עץ" הוא הצד שעליו מופיע הנבל ו"פלי" הוא הצד שעליו כתוב "½ שקל חדש").
הטלת מטבע בתרבות
- נבל הקומיקס דו-פרצוף (Two Face) מוכר כאחד מאויביו של באטמן ומאופיין בכך שהוא נוהג לקבל החלטות רק באמצעות הטלת מטבע.
- טרי פראצ'ט מתאר בספרו הראשון אודות עולם הדיסק, צבע הכשף, את סתמרוח, מכשף בעל כשרון לאירועים בהסתברויות נמוכות במיוחד, אשר מטיל מטבע, אך המטבע נופל על צידו: לא על ראשו ולא על זנבו.
- המחזה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" מאת טום סטופארד נפתח בסדרה של הטלות מטבע, אשר בכולן נופל המטבע על אותו צד.
- שירו של יהודה עמיחי, "תן למטבע להכריע" מתחיל במילים:
- תן למטבע להכריע,
- מלכים עשו כך. אל תחליט דבר.
- תן לעננים להביע
- את כל אשר רצית לומר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ על פי יעקב וייס בספרו "ילדות נשכחת - הווי ונוסטלגיה בסמטאות חיפה", "טור או יאס" הוא גרסה של המשחק "עץ או פלי" ולא שם חליפי