היי-טק
היי-טק (באנגלית: High Tech ולפעמים Hi Tech, קיצור של High Technology; בעברית: טכנולוגיה עילית) הוא שמן הכולל של התעשיות העוסקות בטכנולוגיה מתקדמת. המונח מתייחס פעמים רבות לתעשיות הקשורות לעולם המחשוב, אך גם לתעשיות האלקטרוניקה, הביוטכנולוגיה ואחרות.
היסטוריה
ראשית הדרך
תעשיית המחשוב קיימת כבר משנות ה-60 של המאה ה-20. בשנות השבעים התפתחו בארצות הברית עסקי חומרה ותוכנה קטנים שנקראו "חברות חצר אחורית" משום שהוקמו במחסנים של בתים פרטיים בתקציב מינימלי. כמה מהחברות האלה הצליחו מאוד והמודל הצית את דמיונו של דור שלם של יזמים (לדוגמה, ממציא הגיליון האלקטרוני היה מיליארדר כבר בשנות ה-70).
ראשית תעשיית ההיי-טק בישראל הייתה במסגרות ממשלתיות, בחיל המדע שלימים הפך לרשות לפיתוח אמצעי לחימה, לתעשייה האווירית לישראל ולגופים נוספים. אבן הדרך הראשונה של התעשייה הפרטית הייתה הקמתה של חברת אלרון על ידי עוזיה גליל,[1] ובתמיכתו של דן טולקובסקי.
שנות ה-90 וה-2000
מושג ההיי-טק עצמו הפך שגור בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, במקביל לגידול העצום בשימוש באינטרנט. בתקופה זו נוסדו חדשות לבקרים חברות היי-טק קטנות, רובן כיוזמה פרטית המבוססת על רעיון בודד לתוכנה או חומרה מסוימים. לעתים, חברות אלו - חברות ההזנק (Startup) - נקנו על ידי חברות גדולות יותר, לעתים תמורת כסף רב.
במחצית שנות התשעים נטבע מושג הכלכלה החדשה ומניות רבות הונפקו בציפיה לרווחים גדולים. ערכן "על הנייר" של חברות רבות היה גבוה בהרבה מערכן בפועל; עובדים גויסו והתחלפו בקצב מסחרר, אשר הצביע על הדינמיות הרבה של הענף. תופעות אלו הביאו לכינוי "בועת ההיי-טק" לדבוק בַתעשייה. בתחילת שנות ה-2000, כשהתחזיות לא התממשו וכשהתברר ששוק האינטרנט מתפתח לאט מהמצופה, דוּבּר על "פיצוץ הבועה": חברות היי-טק רבות נסגרו ואלפי אנשי מחשבים צעירים (שכן בינתיים הפכו לימודי מדעי המחשב לתחום פופולרי ביותר באוניברסיטאות) מצאו עצמם מחוסרי עבודה. בשנת 2004 החלה התאוששות בתחום, וחברות היי-טק רבות החלו מחדשות את גיוסי העובדים.
מרכזי היי-טק
מאז שנות ה-90 התפתחו בעולם מרכזי היי-טק, מקומות בהם נוצרו תנאים מסוימים שפיתו חברות היי-טק לפתוח מפעלים וסניפים בהם. הגורמים לכך משתנים ממקום למקום: בהודו (שבה מתרכזת תעשיית ההיי-טק באזור העיר בנגלור) ובמלזיה זהו כוח האדם הזול, באירלנד - הטבות מס משמעותיות לחברות אשר סייעו להתפתחות התחום, ובישראל - למרות כוח האדם היקר - המקוריות המחשבתית והתעוזה העסקית. בארצות הברית נחשב "עמק הסיליקון" שבקליפורניה למרכז תעשיית ההיי-טק, וחשיבותו בינלאומית; שם המקום הפך סמל לתעשיית ההיי-טק (כך, למשל: "בבנגלור נמצא 'עמק הסיליקון' של הודו"). הסיליקון שבשם המקום מתייחס לצורן, היסוד הכימי ממנו מייצרים טרנזיסטורים, אבני הבסיס של שבבי האלקטרוניקה. תעשיית ההיי-טק בישראל מרוכזת בעיקרה באזור תל אביב וגוש דן, אך היא משתרעת עד חיפה בצפון, וירושלים ובאר שבע בדרום. אזור זה זכה לכינוי סיליקון ואדי.
תחומים משיקים
תחומים נוספים אשר לעתים נכללים בקטגוריה 'היי-טק' הם:
- ביואינפורמטיקה, תחום העוסק בניצול יכולות מחשוב לצורכי מחקר ביולוגי.
- ביוטכנולוגיה, תחום המתאפיין בדינמיות ואופי עסקי המזכירים את אלו של ההיי-טק. עם זאת הביוטכנולוגיה אינה עוסקת במחשוב ביסודה, על כן לעתים לא מכלילים אותה כתחום "היי-טק" אלא במונח במשקל דומה: "ביו טק".
- רובוטיקה
- ננוטכנולוגיה
חברות היי-טק בישראל
נכון למאי 2012, כרבע מהחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב הן חברות היי-טק (141 מתוך 563) אך הן מהוות רק כ-12% (18 מיליארד דולר) מסך שווי החברות. מנתונים אלה הבורסה מוציאה את שלוש חברות הפארמה הנסחרות בתל אביב שאומנם נופלות תחת ההגדרה של "טכנולוגיה מתקדמת", אך בשל גודלן הלא פרופורציונלי של כ-30% מסך השווי בבורסה (בעיקר חברת טבע) הן נכללות בקטגוריה נפרדת. חברות ההייטק הנסחרות בתל אביב מתחלקות כדלקמן:[2]
סוג | מספר חברות | שווי שוק במיליארדי דולרים |
---|---|---|
אלקטרוניקה ואופטיקה | 15 | 0.7 |
תעשייה ביטחונית | 6 | 1.6 |
ביומד | 59 | 3.6 |
השקעות בהיי-טק | 8 | 0.1 |
יצרני מוליכים למחצה | 4 | 3.9 |
קלינטק | 8 | 0.8 |
שירותי טכנולוגיה | 12 | 0.8 |
תוכנה ואינטרנט | 20 | 3.3 |
תקשורת | 9 | 3.2 |
חברות הייטק בולטות בישראל (אך לא בהכרח נסחרות בבורסה בתל אביב)
- לחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם, מיקרוסופט, גוגל, אפל, Yahoo!, IBM והיולט פקארד, מרכזי פיתוח בישראל.
- אינטל ישראל, יצרנית שבבים. ייצוא אינטל היווה כ- 10% מכלל הייצוא של ישראל ב- 2012.[3]
מוטורולה ישראל: הייתה ממובילות טכנולוגיית התקשורת בישראל, בשנים האחרונות הצטמצמה פעילותה.[4]
- פריסקייל סמיקונדקטור: מפתחת שבבים לתחומי עיבוד אותות, תקשורת ומולטימדיה
- אמדוקס: תוכנה למערכות בילינג ולמדריכים מסווגים ("דפי זהב")
- קומברס: תאים קוליים לרשתות טלפוניה
- צ'קפוינט: מפתחת תוכנת פיירוול להגנה על רשתות מחשבים
- נייס מערכות: פיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבת.
- ECI Telecom: מספקת פתרונות תקשורת.
- אורבוטק: פיתוח וייצור של מערכות בדיקה אופטיות.
- רד תקשורת מחשבים: קבוצת חברות העוסקת באלקטרוניקה ותקשורת.
- נס טכנולוגיות: מספקת מערכות מידע בפריסה על פני 18 מדינות.
- מרקורי: מפתחת מוצרים לבדיקות תוכנה (כיום היא חלק מ-HP)
- גילת רשתות לווין: פיתוח והתקנה של תחנות לוויין זעירות לתקשורת.
- מג'יק תעשיות תוכנה: כלים לפיתוח יישומים ארגונים ואינטגרציה בין מערכות מידע.
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: הי טק |
- Themarker IT - מגזין חדשות היי-טק ישראלי
- דיוויד ברוקס, ניו יורק טיימס, כך ישראל הפכה למעצמה טכנולוגית והותירה את שכנותיה באבק מאחור, פורסם בעברית בדה מרקר, 13 בינואר 2010
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ענבל אורפז, DNA של יזמות: סוד ההצלחה של ההי-טק בישראל, באתר וואלה!, 18 בינואר 2012
הערות שוליים
- ^ תעשיית ההיי-טק הישראלית, מאת עוזיה גליל, ספריית מט"ח
- ^ קובי אברמוב, הנפקה בבורסה - צעד ראשון בדרך אל "גלגל התנופה", 21/06/2012, בערוץ CFO TV
- ^ ייצוא אינטל ישראל נסק בשנת 2012 ל- 4.6 מיליארד דולרים
- ^ אור הירשאוגה, מוטורולה סולושנס ישראל מפטרת עשרות עובדים, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2013 - "הפעילות של מוטורולה בישראל הצטמצמה בשנים האחרונות כחלק מתהליך המיקוד של החברה העולמית."