הכוחות המזוינים של ארצות הברית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:33, 20 במאי 2020 מאת דוב פרח (שיחה | תרומות) (סידור קטגוריות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

United States Armed Forces
משמר טקסי של המטות המשולבים במצעד במחוז ארלינגטון, וירג'יניה
משמר טקסי של המטות המשולבים במצעד במחוז ארלינגטון, וירג'יניה
מטה הפנטגון, ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית
מנהיגות
{{{2}}} נשיא ארצות הברית
מזכיר ההגנה
יושב ראש המטות המשולבים (ראש המטה ויועצו של הנשיא)
כוח אדם
גיל הגיוס 17–45. גיוס התנדבותי
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה

בגילאי 18–49 (2008):

  • גברים: 72,715,332
  • נשים: 71,638,785
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה

בגילאי 18–49 (2008):

  • גברים: 59,413,358
  • נשים: 59,187,183
גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס

בגילאי 18–49 (2008):

  • גברים: 2,186,440
  • נשים: 2,079,688
כוחות פעילים 1,356,929
כוחות מילואים 811,000
תקציב
תקציב שנתי 706 מיליארד דולר אמריקני
אחוזי תמ"ג 4.04%

הכוחות המזוינים של ארצות הברית אנגלית: United States Armed Forces) הם הכוחות הצבאיים המאוחדים של ארצות הברית ונחשבים לחזקים ולמתקדמים ביותר בעולם. הכוחות של ארצות הברית לוקחים חלק, מלבד במלחמות ארצם, גם במשימות של האו"ם ככוח שלום, וכחלק מברית נאט"ו, במשימות שנועדו לשמירת היציבות הכלל עולמית. הכוחות של ארצות הברית הם הכוח הצבאי בעל פריסת הכוחות הרחבה ביותר בעולם, והשני בגודלו בעולם מבחינת כח האדם וכמות כלי הנשק הגרעיניים שברשותו. הכוחות כפופים למחלקת ההגנה, ומפקדם העליון הוא נשיא ארצות הברית. יושב ראש המטות המשולבים מוגדר בחוק האמריקני כקצין הבכיר ביותר בכוחות המזוינים של ארצות הברית, והיועץ הצבאי הראשי לנשיא ארצות הברית. תפקידו הוא להוביל את הפגישות ולתאם את המאמצים של המטות המשולבים (JCS).

הכוחות מופעלים על ידי הפיקודים הקרבים המאוחדים. בהתאם לחוק גולדווטר-ניקולס מ-1986, שרשרת הפיקוד היא נשיא ארצות הברית ← מזכיר ההגנה של ארצות הברית ← מפקד הפיקוד הקרבי.

הכוחות של ארצות הברית מורכבים משש זרועות:

היסטוריה

הקמה

הכוחות של ארצות הברית החלו כצבא הקונטיננטלי ששימש כצבא גרילה של 13 המושבות במלחמתן כנגד בריטניה וכנגד האינדיאנים. מאוחר יותר, עם אימוץ חוקת ארצות הברית, הפך לצבא ארצות הברית, ולבסוף אורגן והוגדר ככוחות המזוינים של ארצות הברית, כאשר זכותו להחזיק צבא ולתחזק זרוע ימית עוגנה בחוקה. על-פי החוקה, הזכות להכרזת מלחמה ניתנה לקונגרס, ואילו המנהיג העליון של הכוחות הוא נשיא ארצות הברית. לאחר ייסוד הכוחות, הם החלו במשימות לכיבוש שטחים ביבשת אמריקה הצפונית, במהלכן התעמתו עם אימפריות קולוניאליסטיות שניסו גם הן לכבוש שטחים ביבשת (בין העימותים ניתן למנות את מלחמת 1812, קרב טיפקנו, מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, ומלחמת ארצות הברית–ספרד).

התעצמות

לאחר ניצחון ארצות הברית במלחמת ארצות הברית–ספרד, כוחה הצבאי נחשב לכוח חזק וחשוב בעולם, דבר שהתבטא בין היתר במלחמת העולם הראשונה שהוכרעה לטובת ארצות ההסכמה לאחר הצטרפות ארצות הברית למלחמה. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, עם ניצחון בעלות הברית (קואליציה שכללה את ארצות הברית, בריטניה, וברית המועצות), הכוח הצבאי של ארצות הברית נחשב למוביל בעולם לצד כוחה הצבאי של ברית המועצות.

לאחר מלחמת העולם השנייה

עם סיום מלחמת העולם השנייה החלה המלחמה הקרה, מאבק מתמשך של ארצות הברית וברית המועצות על שליטה בעולם ובמהלכה הכוחות של ארצות הברית לקחו חלק בהגנה על בעלות ברית דמוקרטיות של ארצות הברית בעולם, לעיתים תוך מלחמות של ממש (מלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם, שבמהלכה הוכרז זמנית חוק גיוס חובה). בנוסף לכך, במהלך המלחמה הקרה, ארצות הברית הקימה בריתות הגנה (שהמפורסמת שבהן היא ברית נאט"ו) על-מנת ליצור הרתעה בפני ברית המועצות ובעלות בריתה.

המחצית השנייה של המאה ה-20

לאחר סיום המלחמה הקרה והתפרקות ברית המועצות, הכוחות של ארצות הברית לקחו חלק מרכזי בשמירת היציבות בעולם (כחלק מהתפיסה של סדר עולמי חדש ובו ארצות הברית היא מעצמת העל היחידה), הן במבצעים קטנים (כמו מבצע השבת התקווה לסומליה על-מנת להפסיק את מלחמת האזרחים בסומליה, או מבצע כוח מאוחד בקוסובו על-מנת להפסיק את רצח העם שהתרחש בקוסובו), והן במלחמה רחבת היקף כמלחמת המפרץ.

המאה ה-21

עם תחילת שנות האלפיים, ארצות הברית חזתה בפיגוע הטרור הגדול בהיסטוריה, ובמהלכו מספר טרוריסטים מוסלמים השתלטו על מטוסי נוסעים וריסקו אותם בבניין הפנטגון ובמגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי בניו יורק. בשל כך, ארצות הברית שינתה את תפיסתה הביטחונית והחלה במלחמת חורמה בטרור העולמי, וכחלק ממאבקה בו, יצאה למלחמת אפגניסטן על-מנת לפגוע במרכז כוחו של ארגון הטרור האיסלאמי אל קאעידה (שהיה אחראי לביצוע הפיגוע) ועל-מנת לפגוע בשלטון הטליבאן ששלט באפגניסטן על-מנת להראות שקיים מחיר לתמיכה בטרור. בנוסף לכך, ארצות הברית יצאה למלחמת עיראק מתוך רעיון לפיו ממשל סדאם חוסיין תומך באל-קאעידה ומפתח נשק לא קונבנציונלי.

במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 בנו הכוחות המזוינים רשת אספקה עולמית, שמאפשרת לה להפעיל מגוון אמצעי לחימה באזורים שונים של העולם. תפעול קבוע של רשת האספקה המורכבת הזו, הפכה את הכוחות המזוינים של ארצות הברית לארגון שהוא צרכן הדלק הגדול בעולם שאינו מדינה (וגדול יותר ממספר מדינות). בהתאם לכך, על פי מחקר שפורסם בבריטניה בשנת 2019, הכוחות המזוינים של ארצות הברית הם אחד מהפולטים הגדולים בהיסטוריה של פליטת גזי חממה. המחקר מניח שמצב זה לא ישתפר בעתיד הקרוב, מכיוון שכל כלי השריון, הטיס והשיט של הכוחות מותאמים לסוגי אנרגיה המסורתיים והמזהמים, ואין אפשרות מעשית להחליף היקף רחב של ציוד צבאי כבד שכזה[1].

כוח אדם

נכון לפברואר 2009, משרתים בכוחות המזוינים של ארצות הברית כ-1,454,000 חיילים בשירות סדיר, ובנוסף כ-848,000 חיילים בשירות מילואים. השירות בצבא הוא התנדבותי, אך הנשיא רשאי לבצע גיוס חובה למשך תקופה מסוימת, באישור הקונגרס (כך קרה בזמן מלחמת וייטנאם). הכוחות המזוינים של ארצות הברית הם הכוח הצבאי השני בעולם במספר החיילים המשרתים, לאחר הצבא של הרפובליקה העממית של סין, והראשון בפריסתו בעולם.

סדר כוח

זרוע חוגרים קצינים אזרחים סך-הכל
Emblem of the United States Department of the Army.svg הצבא 456,000 88,000 243,000 544,000
USMC logo.svg חיל הנחתים 182,000 20,000 אין 202,000
United States Department of the Navy Seal.svg חיל הים 276,000 51,000 182,000 332,000
Seal of the United States Department of the Air Force.svg חיל האוויר 261,000 64,000 154,000 323,000
USCG S W.svg משמר החופים 32,000 8,000 7,000 40,000
סך-הכל כוח הסדיר 1,174,000 224,000 580,000 1,445,000
כוח המילואים של הצבא (כולל את המשמר הלאומי של הצבא) 558,000
כוח המילואים של חיל הנחתים 40,000
כוח המילואים של חיל הים 67,000
כוח המילואים של חיל האוויר (כולל את המשמר הלאומי של החיל) 174,000
כוח המילואים של משמר החופים 11,000
סך-הכל כוח המילואים 850,000

פיקודים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פיקוד קרבי מאוחד

פיקודים אזוריים

חלוקת הפיקוד האזורית של הכוחות

הכוחות של ארצות הברית הם הכוח הצבאי בעל הפריסה הרחבה ביותר בעולם, פריסה המאפשרת לארצות הברית לפעול במהירות בכל נקודה בעולם, ללא צורך בהזזת כוחות מאסיבית למרחקים. ארצות הברית מחלקת את כל העולם למספר פיקודים, שלכל אחד מפקדת ענק האחראית על הכוחות הצבאיים באותו האזור.

הפיקוד אזור בסיס מרכזי
פיקוד צפון של ארצות הברית צפון אמריקה, לרבות הגנה על ארצות הברית קולורדו
פיקוד מרכז של ארצות הברית מזרח אפריקה, המפרץ הפרסי ומרכז אסיה, לרבות המזרח התיכון (למעט ישראל וטורקיה) פלורידה
פיקוד אירופה של ארצות הברית אירופה, רוסיה, ישראל וטורקיה גרמניה
פיקוד האוקיינוס השקט של ארצות הברית האוקיינוס השקט, לרבות דרום-מזרח אסיה, אוסטרליה, ניו זילנד וגינאה החדשה הוואיי
פיקוד דרום של ארצות הברית דרום אמריקה פלורידה
פיקוד אפריקה של ארצות הברית אושר ב-6 בפברואר 2007אפריקה (למעט מצרים) גרמניה

פיקודים מבצעיים

אמצעי לחימה

מטוס חמקן מסוג F-22 ראפטור, למטרות עליונות אווירית
נושאת המטוסים נימיץ

מרבית אמצעי הלחימה שהכוחות המזוינים של ארצות הברית מצוידים בהם מיוצרים בארצות הברית, בנוסף למיעוט שמיוצר בשיתוף של מדינות אחרות או השבחה של אמצעי לחימה שנקנו ממדינות אחרות (שיתופי פעולה כאלו קיימים בעיקר עם בריטניה וישראל). חלק מאמצעי הלחימה שהכוחות מצוידים בהם נמכר למדינות אחרות, וחלק הוא בלעדי ונשאר כגורם המהווה יתרון איכותי על פני יריביה.

הנשק האישי של החיילים הוא רובה סער ממשפחת ה-M16 וה-M4 (חיילים המשרתים באירופה משתמשים לעיתים גם ברובה סער מסוג G36). בנוסף לכך, כל פלוגות ומחלקות החי"ר מצוידות במקלעים מסוגים שונים: מקלע בינוני מסוג מאג, מקלע כבד M2 בראונינג, ומקלע רימונים סאקו דיפנס Mk19. בנוסף, מצוידות יחידות החי"ר ברקטות נגד טנקים מסוג לאו M72, ובטילים נגד טנקים מסוג טאו. חיל הנחתים משתמש גם במטול רקטות נגד טנקים מסוג B-300 משודרג בשם SMAW. מחלקות החי"ר מתניידות על גבי נגמ"שים מסוג M-113.

חיל השריון בצבא האמריקני בנוי על טנק מערכה מסוג אברהמס M1. חיל התותחנים בצבא האמריקני מורכב ממערכות רקטיות חדישות מסוג MLRS בעלות יכולת שיגור לטווח של כ-300 ק"מ (לעומת 40 עד 80 ק"מ בגרסאות המיוצאות).

חיל האוויר האמריקני הוא חיל האוויר הגדול בעולם וכולל כ-5,400 מטוסי קרב. עמוד השדרה של חיל האוויר הוא מטוסים מסוג F-16 ו-F-15 שהושבחו. בשנים הקרובות מתוכנן להפוך את מטוסי ה-F-35 החמקניים לעמדו השדרה של החיל. בנוסף לכך, חיל האוויר משתמש, באופן בלעדי, במפציצים חמקניים מסוג B-2 ספיריט, מטוסי עליונות אווירית חמקניים מסוג F-22 ראפטור ומטוס תקיפה כבד (המכונה גם כספינת תותחים) מסוג AC-130. בנוסף לכך, בשנים האחרונות החלה התגברות בשימוש בכלי טיס בלתי מאוישים לצורכי תקיפה.

חיל הים האמריקני נחשב גם הוא לגדול בעולם (הן בדחי הספינות והן במספר הספינות) והוא כולל את צי נושאות המטוסים הגדול בעולם, שכולל כ-11 נושאות מטוסים שכל אחת מהן יכולה להסיע כ-100 מטוסי קרב. כיום נבנית נושאת מטוסים נוספת ומתוכננות עוד 2 הדומות לה, ובין היתר יהיו מתאימות גם לנשיאת מטוסי F-35 חמקניים ויאפשרו עבודה של פחות אנשי צוות על הסיפון. חיל הים האמריקני הוא גם חיל הים בעל מספר כלי הטיס הגבוה בעולם: כ-3,500 מטוסי קרב וכ-500 מסוקי קרב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צבא המלחמה באקלים, באתר מכון דוידסון


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0