הכנסת התשע עשרה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:54, 13 באוגוסט 2018 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכנסת התשע עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-22 בינואר 2013, הושבעה ב-5 בפברואר באותה שנה. ב-8 בדצמבר 2014 החליטה הכנסת על התפזרותה ועל בחירות לכנסת העשרים שהתקיימו ב-17 במרץ 2015[1].

חלוקת המושבים בכנסת התשע עשרה

תוצאות הבחירות לכנסת התשע עשרה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הבחירות לכנסת התשע עשרה
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רשימת חברי הכנסת התשע עשרה

גושים פוליטיים

גוש רשימות מושבים בכנסת
גוש הימין הליכוד - ישראל ביתנו, הבית היהודי. 43 מושבים
גוש השמאל העבודה, מרצ. 21 מושבים
גוש המרכז יש עתיד, קדימה, התנועה 27 מושבים
חרדים ש"ס, יהדות התורה. 18 מושבים
ערבים חד"ש, רע"ם-תע"ל, בל"ד. 11 מושבים

חברי הכנסת

הליכוד בנימין נתניהו, גדעון סער[2], גלעד ארדן, סילבן שלום, ישראל כץ, דני דנון, ראובן ריבלין[3], משה יעלון, זאב אלקין, ציפי חוטובלי, יריב לוין, יולי יואל אדלשטיין, חיים כץ, מירי רגב, משה זלמן פייגלין, יובל שטייניץ, צחי הנגבי, לימור לבנת, אופיר אקוניס, גילה גמליאל, כרמל שאמה הכהן[4]
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, יאיר שמיר, עוזי לנדאו, סופה לנדבר, יצחק אהרונוביץ', אורלי לוי-אבוקסיס, פאינה קירשנבאום, דוד רותם, רוברט אילטוב, חמד עמאר, שמעון אוחיון, אלכס מילר[5], לאון ליטינצקי[6].
יש עתיד יאיר לפיד, שי פירון, יעל גרמן, מאיר כהן, יעקב פרי, עפר שלח, עליזה לביא, יואל רזבוזוב, עדי קול, קארין אלהרר, מיקי לוי, שמעון סולומון, רות קלדרון, פנינה תמנו-שטה, רינה פרנקל, יפעת קריב, דב ליפמן, בועז טופורובסקי, רונן הופמן.
העבודה שלי יחימוביץ', יצחק הרצוג, איתן כבל, מרב מיכאלי, בנימין בן אליעזר[7], חיליק בר, עמר בר-לב, סתיו שפיר, אבישי ברוורמן, אראל מרגלית, איציק שמולי, מיקי רוזנטל, מיכל בירן, נחמן שי, משה מזרחי, ראלב מג'אדלה[8].
הבית היהודי נפתלי בנט, אורי יהודה אריאל, ניסן סלומינסקי, אלי בן דהן, איילת שקד, אורי אורבך[9], אבי וורצמן, מרדכי יוגב, אורית סטרוק, יוני שטבון, שולי מועלם-רפאלי, זבולון כלפה, הלל הורוביץ[10].
ש"ס אלי ישי, אריה דרעי, אריאל אטיאס[11], יצחק כהן, משולם נהרי, אמנון כהן, יעקב מרגי, דוד אזולאי, יצחק וקנין, נסים זאב, אברהם מיכאלי, יואב בן-צור[12], ליאור אדרי.
יהדות התורה יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר, יעקב אשר.
מרצ זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג', תמר זנדברג.
התנועה ציפי לבני, עמרם מצנע, עמיר פרץ, אלעזר שטרן, מאיר שטרית, דוד צור.
חד"ש מוחמד ברכה, חנא סוויד, דב חנין, עפו אגבאריה.
רע"מ-תע"ל-מד"ע אברהים צרצור, אחמד טיבי, מסעוד גנאים, טלב אבו עראר.
בל"ד ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי, באסל גטאס.
קדימה שאול מופז, ישראל חסון[7], יובל צלנר[13].

מאפייני חברי הכנסת

הליכוד ישראל ביתנו: 31 מושבים (25.8%)יש עתידהעבודה: 15 מושבים (12.5%)הבית היהודי: 12 מושבים (10.0%)ש"ס: 11 מושבים (9.2%)יהדות התורה: 7 מושבים (5.8%)התנועה: 6 מושבים (5.0%)מרצ: 6 מושבים (5.0%)רע"מ-תע"ל: 4 מושבים (3.3%)חד"ש: 4 מושבים (3.3%)בל"ד: 3 מושבים (2.5%)קדימה: 2 מושבים (1.7%)Circle frame.svg
  •   הליכוד ישראל ביתנו: 31 מושבים (25.8%)
  •   יש עתיד: 19 מושבים (15.8%)
  •   העבודה: 15 מושבים (12.5%)
  •   הבית היהודי: 12 מושבים (10.0%)
  •   ש"ס: 11 מושבים (9.2%)
  •   יהדות התורה: 7 מושבים (5.8%)
  •   התנועה: 6 מושבים (5.0%)
  •   מרצ: 6 מושבים (5.0%)
  •   רע"מ-תע"ל: 4 מושבים (3.3%)
  •   חד"ש: 4 מושבים (3.3%)
  •   בל"ד: 3 מושבים (2.5%)
  •   קדימה: 2 מושבים (1.7%)

אל הכנסת התשע עשרה נכנסו 49 חברי כנסת חדשים - מספר חסר תקדים. נוסף עליהם עוד 3 חברי כנסת שלא כיהנו בכנסת ה-18, אך כיהנו בעבר כחברים בכנסת (ניסן סלומיאנסקי, אריה דרעי ועמרם מצנע). 4 ח"כים נוספים כיהנו בתחילת הכנסת ה-18 אך התפטרו במהלכה ונבחרו לכנסת ה-19 מחדש (צחי הנגבי, מאיר פרוש, ציפי לבני ועמיר פרץ).

מספר הנשים שנכנסו לכנסת התשע עשרה עומד על 27, בהשוואה ל-21 נשים בכנסת השמונה עשרה ו-17 בכנסת שלפניה. זהו שיעור הנשים הגבוה ביותר אי-פעם והוא נבע בין היתר מהחלטת יאיר לפיד להציב 8 נשים בשתי העשיריות הראשונות ברשימתו לכנסת, 40% מהרשימה, כשכולן נכנסו לכנסת. גם מרצ הציבה כ-50% נשים במקומות הריאליים ומטעמה נכנסו לכנסת 3 נשים. מפלגת בל"ד שריינה בכל שלישיית מועמדים מקום אחד לאישה, ומטעמה נכנסה לכנסת אישה אחת. ברשימת הליכוד הוצבו 7 נשים, ברשימת מפלגת העבודה הוצבו 4 נשים, מפלגת הבית היהודי הציבה 3 נשים במקומות ריאליים, בניגוד למקובל במפלגה בעבר, וברשימת התנועה הוצבה אישה אחת.

מספר חברי הכנסת הדתיים והחרדיים עמד גם הוא על שיא של 40 ח"כים, בהשוואה ל-28 בכנסת הקודמת. הדבר נבע מכך שבחלק מהמפלגות הלא-דתיות הוצבו מתמודדים דתיים. 12 מחברי הכנסת הם לא-יהודים.

הכנסת התשע עשרה גם המשיכה את המגמה שהחלה בכנסת השמונה עשרה, ושכללה 15 עיתונאים שפרשו מעבודתם והצטרפו אל המפלגות השונות במטרה להיבחר לכנסת. מבין אנשי האקדמיה, יכהנו בכנסת התשע עשרה 14 בעלי תואר דוקטור: יובל שטייניץ, עוזי לנדאו, עליזה לביא, עדי קול, רות קלדרון, רונן הופמן, אחמד טיבי, חנא סוויד, דב חנין, עפו אגבאריה, ג'מאל זחאלקה, באסל גטאס, נחמן שי, אראל מרגלית לעומת 12 שנבחרו בבחירות הקודמות; ופרופסור אחד (אבישי ברוורמן) לעומת 4 שנבחרו בבחירות הקודמות. בכנסת התשע עשרה ישנם שני קיבוצניקים: זבולון כלפה מהבית היהודי ואורלי לוי-אבקסיס מהליכוד ביתנו.

נשים בכנסת

במהלך הכנסת ילדו חברות הכנסת קארין אלהרר וציפי חוטובלי, המשך מגמה שהחלה בכנסת השמונה עשרה בה ילדו ארבע מחברות הכנסת, לראשונה מאז ילדה אסתר וילנסקה בתחילת הכנסת השנייה (1951).

דתיים בכנסת התשע עשרה

חברי כנסת לא יהודים בכנסת התשע עשרה

חברי כנסת חדשים בכנסת התשע עשרה

חילופי גברי

בעקבות החילופים בסיעות הליכוד וישראל ביתנו, שבמקור התמודדו במשותף, הפכה סיעת יש עתיד בעלת 19 המנדטים לסיעה הגדולה בכנסת באוגוסט 2014, כאשר סיעת הליכוד מונה 18 חברי כנסת וסיעת ישראל ביתנו מונה 13 חברי כנסת. שני הבאים בתור ברשימת הליכוד ביתנו הם מועמדים השייכים למפלגת הליכוד.

ישיבת הפתיחה

יואל אדלשטיין - יו"ר הכנסת התשע עשרה

ישיבת הפתיחה של הכנסת התשע עשרה, שבה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-5 בפברואר 2013[15].

חבר הכנסת בנימין (פואד) בן אליעזר, ותיק חברי הכנסת (מכהן כח"כ מאז שנת 1984 ברציפות), מונה בישיבה זו ליושב ראש זמני של הכנסת התשע-עשרה. זאת לפי הוראת החוק האומרת כי ותיק חברי הכנסת ימונה ליושב-ראש הזמני של הכנסת עד מינוי קבע של יושב הראש ושל סגניו. צעירת חברי הכנסת היא סתיו שפיר ממפלגת העבודה, וזקן חברי הכנסת הוא פואד בן אליעזר. כאשר נבחר בן אליעזר לכנסת לראשונה, סתיו שפיר טרם נולדה.

ב-18 במרץ 2013 נבחר חבר הכנסת יולי אדלשטיין לכהן בתפקיד יושב ראש הכנסת ולאחר שהושבע החליף את בנימין (פואד) בן אליעזר בתפקיד יושב ראש הכנסת התשע עשרה.

פעולות עיקריות בכנסת ה-19

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חוק התפזרות הכנסת התשע עשרה, התשע"ה-2014, ס"ח 2480 מ-9 בדצמבר 2014
  2. ^ התפטר מהכנסת בנובמבר 2014
  3. ^ כיהן כחבר כנסת עד בחירתו לנשיא ביוני 2014
  4. ^ כיהן כח"כ מבחירתו של ראובן ריבלין לנשיא ביוני 2014 ועד מינויו לשגריר ישראל באוגוסט 2014
  5. ^ נתמנה לחבר כנסת לאחר התפטרותו של כרמל שאמה הכהן באוגוסט 2014
  6. ^ נתמנה לחבר כנסת לאחר התפטרותו של גדעון סער בנובמבר 2014
  7. ^ 7.0 7.1 התפטר מהכנסת בדצמבר 2014
  8. ^ נתמנה לחבר כנסת לאחר התפטרותו של בנימין בן אליעזר בדצמבר 2014
  9. ^ נפטר בפברואר 2015
  10. ^ נתמנה לכנסת לאחר פטירתו של אורי אורבך בפברואר 2015
  11. ^ התפטר מהכנסת ביוני 2014
  12. ^ נתמנה לחבר כנסת לאחר התפטרותו של אריאל אטיאס ביוני 2014
  13. ^ נתמנה לחבר כנסת לאחר התפטרותו של ישראל חסון בדצמבר 2014
  14. ^ צבי זרחיה, ח"כ שאמה הכהן מונה לשגריר ב-OECD: אלכס מילר יושבע במקומו, באתר TheMarker‏, 6 באוגוסט 2014
  15. ^ זאת בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק הכנסת, ה'תשנ"ד-1994, הקובע כי "הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום הארבעה עשר שלאחר יום הבחירות לכנסת, בשעה ארבע אחרי הצהריים"



הקודמת:
הכנסת השמונה עשרה
20092013
הכנסת התשע עשרה
2013-2015
הבאה:
הכנסת העשרים
2015 ואילך
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0